פיילוט של המשרד להגנת הסביבה: יפרוס 140 מכונות איסוף אוטומטיות לבקבוקים במרחב הציבורי
פיילוט של המשרד להגנת הסביבה: יפרוס 140 מכונות איסוף אוטומטיות לבקבוקים במרחב הציבורי
מדובר בהקצאה של 20 מיליון שקל מתוך 100 מיליון שקל שיועדו לכך בשנת 2021. עם זאת, המהלך לא עבר באופן חלק לאחר שנציג משרד האוצר הציג בוועדת הפנים והסביבה תהיות בנוגע ליעילותו והדגיש כי מדובר בכניסת המדינה לנעליים של היצרניות המחוייבות לטפל בנושא מכספן
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה היום (ב׳) בהחלטת המשרד להגנת הסביבה להקצות 20 מיליון שקל מחשבון הקרן לשמירת הניקיון לטובת הצבת 140 מכונות אוטומטיות להשבת בקבוקי משקה ברשויות ומועצות אזוריות בדירוג 1-5. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, דרש מהמשרד להגנת הסביבה להקצות באופן מלא 100 מיליון שקל לפריסת מכונות כפי שהוחלט בשנת 2021, ולא לתקצב כעת את הנושא כפיילוט ראשוני באופן חלקי.
המשרד להגנת הסביבה הכריז בשנת 2021 עם הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי המשקה הגדולים כי נדרשות אלפי מכונות אוטומטיות בפריסה ארצית כדי לממש את מטרות החוק ולעודד את הציבור להשיב את הבקבוקים למיחזור. לפי נתונים עדכניים שהציג היום מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מספר המכונות הכולל עומד כיום על 651 ברחבי הארץ, 23 בלבד מהן בישובים כפריים ו-4 בלבד ביישובי החברה הערבית.
עם הרחבת חוק הפיקדון בדצמבר 2021, החליטה השרה דאז, גילה גמליאל, לפרוס במרחב הציבורי, בעיקר בערי הפריפריה, מכונות בעלות 100 מיליון שקל מתקציב קרן הניקיון. אולם לאחר שפוזרה הממשלה, מחליפתה, תמר זנדברג, החליטה שלא לקדם זאת שכן מדובר בהקצאת כסף ציבורי למטרה שעל מימושה אחראיות מתוקף חוק יצרניות המשקאות. כעת החליטה השרה סילמן לשנות שוב את ההחלטה, ולהתחיל להציב מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים במרחב הציבורי.
תחילה מבקש המשרד להגנת הסביבה להקצות רק 20 מיליון שקל מתוך 100 אלף, ולא לממש את מלוא הסכום. זאת לאחר שנציג משרד האוצר בקרן הניקיון, עידו מור, הציג תהיות בנוגע ליעילות המהלך והדגיש כי מדובר בכניסת המדינה לנעליים של היצרניות המחוייבות לטפל בנושא מכספן, בלי ערובה לכך שהצבת המכונות האוטומטיות תוביל להגדלת האיסוף ולשינוי ממשי בשטח.
כיום רק חלק קטן מהבקבוקים נאסף מרשתות השיווק – והיצרנים מעדיפים בחסות החוק לחלץ בקלות בקבוקים מתחנות המיון (המזבלות) בהיקף גדול. בקבוקים המחולצים ממזבלות כשהם מלאים בשיירי פסולת אחרת ונחשבים למלוכלכים, לא מגיעים לרוב למיחזור אלא עוברים להליך השבת אנרגיה (שריפה), הנחשב לפתרון נחות לפסולת, ואינו מוכר כמיחזור במדינות האיחוד האירופי, בניגוד לישראל. כך, בישראל גם אין מגבלה על כמות הבקבוקים שיכולות היצרניות לאסוף מתחנות המיון. לכן סבורים במשרד האוצר כי הצבת המכונות ללא תיקוני חקיקה תוביל אמנם להוצאת כספי ציבור – אך לא לשינוי כוללני ולאיסוף גדול יותר של בקבוקים מן הצרכנים עצמם.
מור ציין בדיון שנערך בוועדה כי למשרד האוצר אין קושי עקרוני עם הצבת מכונות איסוף אוטומטיות במרחב הציבורי, אך יש במקביל לבצע תיקוני חקיקה כדי לוודא שלא מדובר במימון שיהפוך לפרס עבור היצרניות, שימשיכו לא לעמוד ביעדי האיסוף, לתעדף את תחנות המיון ולפסוח על הצבה עצמאית של מכונות אוטומטיות במרחב הציבורי לאחר שהמדינה מימנה הצבה בעצמה. לדבריו, "צריך לתקן את המוטיבציה של היצרנים לאסוף. הקצאת התקציב היא סוג של פרס ליצרנים ורצוי לעשות את זה יחד עם תיקון חוק".
היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה אמרה כי יש לבצע תיקונים בחוק, שכן החוק כיום לא מסדיר מנגנון שמאפשר לדרוש דרישות מהיצרנים. לדבריה, "בסוף כדי שהמנגנון יעבוד צריך לקחת את החוק שנחקק בראשית שנות ה-2000 ולטייב אותו בהתאם לנסיבות". בקרוב, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, יוצגו תיקוני חקיקה בכדי לייעל את יישום חוק הפיקדון.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, קרא להנהלת קרן הניקיון "להתכנס בדחיפות ולאשר את כל הסכום" ולתקן במקביל את החוק. לדבריו, "קחו את ה-100 מיליון שקל האלה ותתחילו לקדם את זה. תתחילו לחשוב במשרד האוצר כמו מנהלים ולא כמו קופאים ולנהל את הדברים. יש גם ערך לחינוך הציבור בעניין הזה".
עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת ב״אדם, טבע ודין״, ציין בדיון כי בסקר חופים שערך הארגון, התגלה כי לאחר הרחבת חוק הפיקדון פחתה פסולת בקבוקי המשקה הגדולים בחופי הים בכ-90%. לכן, יש חשיבות בהקפדה על יישום החוק ואופטימיזציה של מנגנוניו. לדברי לפידות, נציג הציבור בהנהלת קרן הניקיון, הגדלת כמות המכונות האוטומטיות תאפשר לצרכן לקבל את כספו בקלות יתרה, לצד הקלה על הרשויות המקומיות, המוציאות כיום כחצי מיליון שקלים בשנה עבור פינוי פסולת בקבוקים ל-100 אלף בני אדם. "היצרנים מרוויחים מכך שהם יכולים לאסוף את הבקבוקים מתחנות המעבר, הצרכנים הם אלו שמפסידים", ציין.
