סגור
אייל בן סימון מנכ"ל הפניקס ראש הממשלה בנימין נתניהו
אייל בן סימון מנכ"ל הפניקס וראש הממשלה בנימין נתניהו. עובד בעקיפין בשירות המלך? (צילומים: ענבל מרמרי , AFP/ Maya Alleruzzo)

דעה
מפגש האינטרסים של הפניקס וממשלת נתניהו

מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון היה בין בכירי המשק המעטים שהתעלמו מאיום הרפורמה המשפטית. ברקע - עסקת הפניקס ואבו דאבי שעומדת לאישור בידי ממשלת נתניהו

את מה שלא הצליחו לעשות אנשי האקדמיה, המשפטנים, הרופאים וההייטקיסטים, עשו הכלכלנים. אתמול, לאחר ש-270 הכלכלנים הבכירים ביותר בישראל יצאו נגד המהפכה המשפטית והזהירו מהנזקים האדירים לכלכלה ולמשק שהיא טומנת בחובה, מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס מסיבת עיתונאים כדי לנסות ולענות לטענות.
הדבר מלמד, אולי יותר מכל, על הבטן הרכה של נתניהו – הכלכלה. על המכתב חתומים, בין היתר, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, שאותו מינה נתניהו עצמו, ופרופ' יוג'ין קנדל, שעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, גם כן בתקופת נתניהו. ראש הממשלה התייצב מול המצלמות כשלצידו שלושה שרים, ואף לא כלכלן אחד שישמיע תמיכה בעמדתו. ובאמת קשה עד בלתי אפשרי למצוא כאלו. אחדות הדעים של הכלכלנים - שהם בעלי השקפות עולם מגוונות מאוד, הן מבחינת האסכולות הכלכליות שמהן הם מגיעים והן מבחינת העמדה הפוליטית שלהם - מעוררת השתאות.
מי שכן השמיע קול אחר היה אייל בן-סימון, מנכ"ל הפניקס, חברת הביטוח הגדולה בישראל במונחי שווי שוק. הוא לא הביע תמיכה במהפכה המשפטית לכשלעצמה, אך בראיון ל"גלובס" אמר כי "לא רק שלא ראיתי ירידה בהתעניינות בהשקעות בישראל, אלא אפילו עלייה". וזאת במענה לאזהרות של שלל אנשי עסקים, יזמים, כלכלנים ונגידי בנק ישראל לשעבר (ובמידה רבה גם בהווה) אודות הצפוי להשקעות הזרות בישראל נוכח המהפכה המשפטית המתוכננת. עוד אמר בן-סימון כי "אף אחד פה לא דיבר איתי על הרפורמה המשפטית, ולא שמעתי אף אחד שמדבר על הורדת דירוג או פגיעה במעמדה של ישראל".
בן-סימון, כפי שצויין בראיון, הוא לא מנכ"ל שמרבה להתראיין. למעשה, הוא כמעט ואף פעם לא עושה זאת. ואכן, הדברים לא עלו במסגרת ראיון נרחב עם בן-סימון, שהוא אחד מהמנהלים המוערכים, המשפיעים והחזקים בישראל, שיש הרבה מאוד על מה לדבר איתו. מדוע החליט בן-סימון לדבר פומבית לפתע ובאופן ממוקד רק על הנושא הזה? יתכן שהוא רואה את הדברים אחרת וחשוב לו מאוד להשמיע את קולו, אבל יתכן שהתשובה בכלל נעוצה בעסקה המתרקמת בין הפניקס ואבו דאבי.
לפני כחודש, כפי שנחשף ב"כלכליסט", חתמה קרן ADQ, אחת מקרנות העושר הריבוניות של ממשלת אבו-דאבי, על עסקה לרכישת השליטה (25%) בהפניקס מידי בעלי השליטה הנוכחיים – הקרנות הזרות סנטרברידג' וגלאטין פוינט - תמורת 2.3 מיליארד שקל ולפי שווי חברה של 9.2 מיליארד שקל.
כדי שהעסקה תצא לפועל, והשליטה על חסכונות של הציבור בהיקף של כ-365 מיליארד שקל תעבור לידי ממשלת אבו-דאבי, יש צורך בקבלת אישורים רגולטוריים רבים. בין היתר, נדרש אישורה של הוועדה לבחינת השקעות זרות - ועדה מייעצת שהוקמה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, והיא כוללת את הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ונציגים של משרד הכלכלה, משרד החוץ, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי. במילים אחרות, ברצותה של הממשלה העסקה תאושר, וברצותה לא.
אם אכן זוהי הסיבה שבגינה בן-סימון לוקח חלק במאמצי ההרגעה של נתניהו (שאף שיתף בטוויטר את הראיון של בן-סימון), אפשר גם להבין אותו. על פניו, ניתן לצפות שהממשלה ויתר הגורמים הרלבנטיים יבחנו את עסקת הפניקס על פי אמות מידה מקצועיות, אובייקטיביות ובלתי-תלויות. אלא שהממשלה הנוכחית כבר הוכיחה שאצלה הכל אישי. אפילו נהגים בשיירת ראש הממשלה, שעובדים במשרד זה 30 שנים, פוטרו ימים לא רבים לאחר שנתניהו שב ללשכה, רק משום ששירתו זמן קצר תחת יאיר לפיד ונפתלי בנט.