האם נתניהו יחזור על טעות קצב
האם נתניהו יחזור על טעות קצב
הסדר הטיעון המוצע לנתניהו מחלץ אותו מהסעיף החמור ביותר של שוחד. השוחד שלו זה האונס של קצב, אם יבעט בהצעה הזו, עלול השוחד לחזור ולבעוט בו כפי שקרה לקצב. מנגד, אחד שלמד את הלקח: אריה דרעי, שנאשם שוב בעבירות מס, לקח אתמול בשתי ידיים את ההסדר שהוצע לו
1. מהסדר להסדר
אפשר ללמוד משהו מקווי הדמיון בין הסדר קצב להסדר נתניהו
בין הסדר הטיעון עם בנימין נתניהו, שטרם יצא לפועל, לבין הסדר הטיעון עם משה קצב - שגם הוא לא יצא לפועל אבל מסיבות אחרות - יש קווי דמיון רבים. ראשית, רוממות התפקיד – נשיא מדינת ישראל וראש ממשלת ישראל. הטופ שבטופ, אין גבוה מזה; שנית, העבירות בוצעו בעת כהונתם בתפקיד הרם ביותר, ולא בעת כהונת עבר כלשהי, כמו אהוד אולמרט שחטא כראש עיר או שר "בלבד"; ושלישית, האישומים הם בעבירות החמורות ביותר במשפחה הפלילית הנדונה. אונס היא עבירת המין החמורה ביותר, שוחד היא עבירת שחיתות ההון־שלטון החמורה ביותר.
ויש עוד נקודת דמיון: בשני המקרים המניע להסדר נתלה בשיקולים לאומיים, חברתיים, חוץ־משפטיים. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז הסביר שהמניע המרכזי בהסדר קצב הוא לחסוך מהמדינה את הבושה בעצם ניהול משפט אונס נגד הנשיא. במקרה של נתניהו ההסבר של היועץ מנדלבליט הוא מניעת העמקת הקרע בעם והרגעת החברה המשוסעת. להסבר הזה גויס אפילו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, שתמך בנימוק הזה. ונמשיך בעוד נקודת דמיון: בשתי הפרשות הסכימו היועצים המשפטיים לוותר ולהשמיט מההסדר את שני הסעיפים החמורים ביותר מכתבי האישום – את האונס ואת השוחד.
וכאן מתפצלות הדרכים. ובכל זאת כדאי ללמוד ממה שקרה אז, כי המתווה ההוא עשוי לחזור גם היום במתכונת כלשהי אם הסדר נתניהו ישוב לסדר היום. את ההסדר עם קצב היה צריך להטמיע לתוך כתב אישום מתוקן. ואז המאבק הוא על ניסוח העובדות ועל סעיף האישום החדש. היועץ מזוז התעקש על הסעיף החמור ביותר שמתחת לאונס – מעשה מגונה בכוח. קצב התעקש על תיאור עובדתי מקל במיוחד שמעקר כל שימוש בכוח ומעמעם את המעשה המיני שגומד בהסדר לכדי נגיעה בברך וחיבוק אבהי. ההסדר הושג אז כי שני הצדדים קיבלו את מבוקשם. אבל אז הגיע הבג"ץ שהוגש נגד ההסדר וטרף את הקלפים.
כבר בעת הדיון בבג"ץ תמהה הנשיאה דאז דורית ביניש על חוסר ההלימה בין המעשים לסעיף. היא כינתה את עובדות ההסדר כקלות ערך אפילו מהנשיקה של חיים רמון. להסדר מהסוג שנחתם עם קצב, אילו היה מגיע לבית המשפט, היה סיכוי להיפסל בגלל הפער הזועק בין העובדות שתוארו בו לבין סעיף האישום. בין הנגיעה בברך למעשה מגונה בכוח.
2. יועמ”ש על המוקד
נימוקים גרועים למחיקת השוחד: מניעת קרע בעם וחולשת הסעיף
כדי להתגונן בבג"ץ מפני העתירות, לא היה יכול מזוז להסתפק בנימוק של מניעת הבושה לעם ישראל. לכן הוא גייס את הליטיגטור המוכשר ביותר במשרד המשפטים, עו"ד שי ניצן, ושלח אותו ללוע הארי של בג"ץ כדי להגן על ההסדר. ואיך הוא הגן עליו? באמצעות הטלת ספק באמינותן של המתלוננות בתיקי האונס, בטענה שעדויותיהן לא יחזיקו מעמד בבית המשפט. מזוז וניצן לא היססו להקריב את המתלוננות, ששמו את נפשן בכפן ובידי הפרקליטות ולהתלונן נגד נשיא המדינה, והציגו את חולשתן הראייתית. והכל כדי להגן על ההסדר המפוקפק שרקחו.
ומה הלקח שהסיפור הזה משליך לימינו? אם תוגש עתירה נגד ההסדר שיגובש עם נתניהו, יידרש היועץ המשפטי להסביר לשופטי בג"ץ למה ירד מסעיף השוחד. הנימוק של מניעת קרע בעם עשוי לא להספיק, במיוחד מול שופט דעתן ומתנגד הסדר כפי שהיתה ביניש להסדר קצב. ואם היועץ ייאלץ לנמק את ההסדר עם נתניהו בהתרופפות של סעיף השוחד, זה יהיה אסון מבחינתו - הודאה בגיוס הסעיף החמור ביותר נגד ראש הממשלה ללא בסיס איתן ומספק.
2 צפייה בגלריה
מימין: משה קצב ואריה דרעי. קצב זרק לפח הסדר חלומי, דרעי הודה אתמול בעבירות מס בהסדר טיעון
(צילומים: עמית שעל, טל כהן הארץ)
3. הימור לא מושכל
ציניקנים אמרו שזו פעם ראשונה שמישהו נשלח לכלא על טיפשות
מזוז, בגלל סכלותו של קצב, קיבל הזדמנות שנייה. העתירה נגד ההסדר נדחתה בבג"ץ ברוב דחוק של שלושה נגד שניים. וכל שנותר לקצב הוא לקצור את השלל וללכת הביתה. חופשי ומאושר. אולי פחות מאושר אבל בהחלט חופשי. כל שהיה עליו לעשות הוא להתייצב בבית משפט השלום בירושלים ולהודות בסעיפי ההסדר. אבל לבו גבה, ובעיקר גבהה טיפשותו, והוא החליט להמר על כל הקופה. החשבון שלו היה כזה: אם הפרקליטות התנערה מאמינות המתלוננות בבג"ץ, אין סיכוי שהיא תגיש שוב את האישומים עם המתלוננות האלה. ביג מיסטייק, כמו שאומרים, כי ההימור של קצב לא היה נגד המתלוננות אלא נגד היועץ והפרקליטות. זה היה הראש שלו או של מזוז שהיה נערף, מטפורית כמובן, אילו קצב היה יוצא נקי לגמרי מהסיפור.
מזוז מיהר להגיב. הוא החזיר את משה לדור לעמדת פרקליט המדינה, החזיר לכתב האישום את שני סעיפי האונס שנגרעו בהסדר, העמיד את קצב לדין. קצב הורשע ונשלח לשבע שנות מאסר. מזוז ולדור מתעקשים שההעמדה לדין התאפשרה בזכות השלמות חקירה ששדרגו את ההסדר האנורקטי לכדי כתב האישום שהוגש לבסוף על האונס הכפול. אבל רק מעטים מאמינים לזה. אמינות המתלוננת שרוסקה בבג"ץ התעצמה שוב במחוזי וקצב הלך לכלא. הציניקנים אמרו שזו הפעם הראשונה שמישהו ישב שבע שנים על טיפשות. היה לו הסדר זהב בידיים והוא הימר עליו והפסיד בגדול.
4. שוב חוזר הקלון
בינתיים נתניהו צועד בדרכי קצב, עם התנגדות להסדר מקל מאוד
האם נתניהו בדרך לחזור על הטעות הגורלית ההיא של קצב? ההערכות המשפטיות הן שתיקי האלפים יסתיימו במקרה הטוב מבחינת נתניהו בהרשעות בסעיפי הפרת אמונים בתיקי 1000 ו־4000. במקרה הגרוע יהיו גם הרשעות ב־2000 ובסעיף השוחד ב־4000. והנה, הוא מקבל על מגש הכסף של ההסדר את תסריט ההרשעה המקל. במשפט זה יכול להיגמר כך או הרבה יותר גרוע. את הלקח שחיסל את קצב, שנתניהו טרם הפנים, הבין היטב אריה דרעי, שלקח בשתי ידיים את ההסדר שהוצע לו. “קח את הכסף וברח”, כפי שהמליץ פעם וודי אלן.
בהסדר המוצע לנתניהו, כמו במקרה של קצב, נחלץ נתניהו מהסעיף החמור ביותר של שוחד, שמוביל לכלא לשנים הרבות ביותר. השוחד שלו זה האונס של קצב. אם יבעט בהצעה הזו, עלול השוחד לחזור ולבעוט בו בהמשך.
שלשום, בסרטון ששחרר לתקשורת, הוא התמקד בהתנגדותו לקלון, הקלון שהיועמ”ש מתעקש עליו, הקלון שייגזר בבית המשפט גם אם יורשע במתווה המינימלי של פעמיים הפרת אמונים. אז למה להתעקש על מה שממילא יגיע?
התשובה שעולה מן הסרטון היא שנתניהו לא ויתר על הפוליטיקה, על החזרה לראשות הממשלה ועל חיסול המשפט. שוב, מדובר בהימור גדול מהחיים. ההימור שלקח בזמנו קצב היה קטן בהרבה, וגם בו הוא נפל בגדול. נתניהו, כך נראה, משחזר את קצב והולך, בינתיים, על כל הקופה. או שיחזור בהמשך לחיקו של ההסדר בתנאים דומים או גרועים יותר מאלה שהציע מנדלבליט.
