לצמצם את הפער: יוזמות להגדלת שיעור בני המגזר הערבי בענף ההייטק הישראלי
לצמצם את הפער: יוזמות להגדלת שיעור בני המגזר הערבי בענף ההייטק הישראלי
למרות הפערים החברתיים והתרבותיים יותר ויותר חברות הייטק בישראל קולטות עובדים מהמגזר הערבי ומייצרות עבורם סביבה תומכת לאורך חודשי העבודה הראשונים והקריטיים ביותר. יחד עם זאת, הדרך עוד ארוכה ושיעור המועסקים מהמגזר הערבי בענף עומד גם כיום על נתח זעום ביחס לאוכלוסייה
שיעור האוכלוסייה הערבית בישראל עומד נכון להיום על כ-20% מאזרחי המדינה. במצב זה, הציפייה היא שהאוכלוסייה הערבית תשתלב בכלל הסקטורים במשק, בהתאם לגודלה היחסי. למעשה, הדברים רחוקים מכך ושיעור המועסקים בקרב האזרחים הערבים נמוך באופן משמעותי ביחס לאזרחים היהודים. דוגמא בולטת לחוסר שוויון מובנה זה, ניתן לראות בענף ההייטק הישראלי שבו שיעור המועסקים מהמגזר הערבי עומד על שברירי אחוזים.
יש שהיו מתייאשים ואומרים שזה המצב החברתי- פוליטי השורר במדינה ולא ניתן לשנותו, אך כאדם אופטימי ואקטיבי מטבעי החלטתי להקים לפני כ-6 שנים מיזם חברתי אישי שייגע בנקודה החשובה הזו. במסגרת המיזם שמתי לי ליעד להעצים שילוב צעירים מהמגזר, החל מלימודי מדעי המחשב וכלה בכניסה לחברות הייטק. למרות הקשיים והאתגרים שבדרך, הגענו להצלחות יפות.
ככל שהמיזם הלך והתקדם, הבנתי שיכולת ההשפעה על כניסת בני המגזר לסקטור ההייטק, הולכת ומתעצמת כאשר שלושה משתנים מרכזיים מתקיימים: הראשון שבהם הוא התזמון – מסתבר כי משתנה הזמן קריטי מאוד וככל שנוכל להגיע לצעירים טרם סיום התיכון ותחילת חייהם הבוגרים כאזרחים במדינה, אזי סיכויי ההצלחה שלנו לשכנע אותם ללמוד מדעי המחשב, הנדסה או כל מקצוע משיק אחר, גדלים בצורה משמעותית. בין המקצועות הרווחים כיום במגזר אפשר למצוא: עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, רוקחות ולכן זהו המודל שהצעירים נחשפים אליו בבית. פחות אנשים מהמגזר עוסקים בהייטק בעקבות כך פחות צעירים מקבלים השראה ומודלינג למקצוע.
המשתנה השני הוא היכולת הכלכלית – רבים מהצעירים במגזר מגיעים ממשפחות שידן אינה משגת והתרבות גם כן משפיעה על אורח החיים והמסלולים שאליהם נחשפים ומגיעים. גם כאשר מדובר על צעירים מוכשרים ומחוננים בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה, הרי שהיעדר משאבים כלכליים לצורך הלימודים האקדמיים, ולעיתים קרובות ההכרח לעבוד תוך כדי הלימודים, גורמים להם לחששות רבים. הפתרון לכך הוא התחייבות לסיוע בתשלום שכר הלימודים, דמי השכירות במעונות, ובמקרים מסוימים אף ברכישת ציוד בסיסי כמו מחשב אישי. רק כך הם יוכלו ללמוד בראש שקט ולהשקיע את כל מרצם וזמנם בלימודים.
המשתנה השלישי, שהוא גם החשוב מכולם, הוא שילובם והשמתם של בני המגזר בחברות ההייטק לקראת סיום התואר. זהו למעשה החסם המשמעותי והמורכב ביותר העומד כיום בפני צעירי המגזר. אפשר לומר שחסם זה הוא כה גדול ומשמעותי עד כדי כך שהוא מפחיד את הצעירים המוכשרים הללו ומניע אותם מלכתחילה שלא לבחור במסלולי מדעי המחשב או ההנדסה, למרות כישוריהם ויכולותיהם.
למען האמת, סוגייה זו מורכבת מדי מכדי לפתור אותה כאן במסגרת מאמר זה, אך כן אציין כי עם הזמן רכשתי כלים וקשרים כדי להצליח לתמוך במועמדים מהמגזר ולשלב אותם בחברות הזנק וחברות הייטק גדולות.
להצלחה שלי בהגדלת מספר בני המגזר העובדים בהייטק תרמו שני תהליכים שהשלימו אחד את השני: האחד, הצטרפותם של מתנדבים ואנשים טובים שעזרו לי לאתר את המועמדים הפוטנציאליים בתיכונים הערביים ברחבי הארץ, תוך הגברת המודעות בקרב בני ובנות נוער מהמגזר והוריהם לאפשרויות העומדות בפניהם. והשני, פתיחותן של חברות ההייטק לקליטת אותם מועמדים בדרך מכילה ורגישה יותר, בצורה המקלה על שני הצדדים.
דוגמא יפה לכך ניתן למצוא בחברת אימפרבה שנותנת פוקוס לשילובם של בוגרי המגזר כחלק מהאסטרטגיה של החברה ויישום מדיניות של גיוון והכללה. החברה תומכת ומשקיעה משאבים בכל ה-Life Cycle של העובד, משלב האיתור ועד לשימור. באימפרבה קיימים מספר מסלולים המיועדים לקליטת בוגרי המגזר, למגוון תפקידים, תוך כדי הבנה וליווי של אותם מועמדים מצד אחד, וליווי של הצוותים שקולטים אותם מהצד השני. זאת מתוך מטרה לייצר תהליך שיצליח לגשר על הפערים החברתיים והתרבותיים שאיתם מתמודדים רוב בוגרי המגזר בחודשים הראשונים של תחילת העבודה. אימפרבה עורכת שיתופי פעולה עם ממסדים כגון: Place-IL המקדמת את שילובם של אוכלוסיות תת מיוצגות בתעשיית ההיטק ו-Galil-Software הממוקמת בנצרת ומספקת שירותי מחקר ופיתוח תוכנה. בזכות שיתופי פעולה אלה, החברה מעסיקה מתמחים מהמגזר שהשתלבו בצוותים השונים בארגון וחלקם אף נקלטו כעובדי חברה.
בזכות ההשקעה של החברה בערוצי חשיפה למגזר, ישנם עובדים מהמגזר שמגיעים גם באופן עצמאי.
לשמחתי, עם ההבנה שיש במגזר אנשים מוכשרים שאפשר לפתח את יכולותיהם, יותר ויותר ממסדים, לצד חברות הייטק קטנות וגדולות, מנסים לגשר כיום על הפער התרבותי ולייצר סביבה תומכת לאורך חודשי העבודה הראשונים. בכך הם מקלים על כניסתם העובדים הערביים לתוך הארגון וקוצרים פירות בתוך זמן קצר.
מאת אסלאם חיראללה, מוביל טכנולוגי, אימפרבה
d&b – לדעת להחליט
