האם שינוי במלגות אברכים יכול להתבצע בממשלת מעבר?
האם שינוי במלגות אברכים יכול להתבצע בממשלת מעבר?
שר האוצר ליברמן ביקש להקטין את מספר שעות הלימודים השבועי המזכה במלגת אברך כדי לעודד יציאה של חרדים לעבודה. במשרד המשפטים בולמים כעת את המהלך בטענה שמדובר בשינוי שעלול לפגוע בממשלה הבאה. היועמ"שית תכריע
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה צפויה להכריע בימים הקרובים במחלוקת שנתגלעה בין בכירי אגף התקציבים באוצר לבין בכירי משרד המשפטים במחלקת ייעוץ וחקיקה סביב כוונת האוצר, שהוכרזה על ידי השר אביגדור ליברמן כבר בפברואר השנה, להפחית את שעות הלימוד הנדרשות מאברכים כדי לקבל את מלגת האברך החודשית ממשרד החינוך. צעד זה ממתין לחתימתה של שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, ומעוכב כעת על ידי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה
העיכוב נובע כתוצאה מטענה של משרד המשפטים שלפיה מדובר ב"שינוי מדיניות מהותי" שעשוי להקשות על הממשלות הבאות להחזיר את הגלגל אחורה במידה שיבקשו לעשות זאת. בכירי האוצר, מנגד, סבורים כי הצעד שהם מבקשים להעביר אינו דורש את אישור הכנסת, ומכאן שמדובר במהלך שלא נכון להגדירו כ"שינוי מהותי". יתרה מזאת, באוצר מאמינים כי ניתן יהיה להפוך את ההחלטה אם הממשלה הבאה תחפוץ בכך.
סוגיית הפחתת שעות הלימוד הנדרשות מאברכים לקבלת מלגה הוכרזה על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן בפתח הקבינט החברתי־כלכלי בפברואר האחרון. באוצר מציינים כי למהלך הנוכחי אין השפעה על תקציב המדינה, והוא כמעט שלא צפוי להשפיע על קצבתו של אף אברך. מנגד מציגים שם את הסכם השכר שנחתם עם המורים, גם כן בתקופת בחירות, שעלותו עמדה על 4.5 מיליארד שקל והוא משפיע על כ־160 אלף איש.
באוצר מתעקשים לקדם את השינוי בתנאי המלגות למרות הבחירות הקרובות, מאחר שזיהו כי אחד החסמים המרכזיים להשתלבות חרדים בשוק העבודה הוא העובדה שביציאתם לעבוד הם מפסידים הטבות כספיות בשווי של אלפי שקלים. על פי ההצעה החדשה, המלגה תינתן לאברכים שלומדים רק 20 שעות בשבוע במקום 35 שעות.
זהו המהלך היחיד לעידוד תעסוקת חרדים שליברמן עוד מנסה לקדם בימי הממשלה הנוכחית, כששני צעדים אחרים שהוביל – הורדת גיל הפטור משירות צבאי, וביטול הסבסוד למעונות יום למשפחות שבהן האב אברך – ירדו מסדר היום עם פירוק הממשלה
במשרד המשפטים לא מעוניינים להגיב באופן רשמי לטענות, אך ל"כלכליסט" נודע כי ההתנגדות של משרד המשפטים, שאותה מוביל גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, לא קשורה לאפשרות שהמהלך ייתפס כ"תעמלות בחירות", אלא מההתעקשות של האוצר להעביר את הצעד במהירות, מחשש שבממשלה הבאה יופעלו לחצים מצד החרדים כדי לטרפד אותו.
במשרד המשפטים בוחרים כעת לאמץ הסתכלות רחבה ומהותית על הצעדים הללו, ואומרים כי שאלת שילוב החרדים במשק היא שאלה ציבורית ולא נכון להכריע בה בזמן ממשלת מעבר.
במענה לטענה על הסכמי השכר שנחתמו עם המורים, מסבירים במשרד המשפטים כי הוצגה עמדה המסבירה שיש דחיפות מהותית לקיים את ההסכמים כיום, שכן אילו היו עושים הסכם קטן כיום, הרי שבמצטבר עלות כלל ההסכמים היתה גבוהה יותר.
לעומת זאת, בסוגיית הפחתת השעות הנדרשות כתנאי לקבלת מלגת אברך, לטענתם, אין דחיפות מהותית לבצע אותו כעת מלבד הרצון לכבול את ידי הממשלה הבאה.
