שוב נותרה בשוליים: מה מלמדת אותנו המלחמה על תרומתה של "הפריפריה הכלכלית"?
שוב נותרה בשוליים: מה מלמדת אותנו המלחמה על תרומתה של "הפריפריה הכלכלית"?
המלחמה העמיסה על המשק אתגרים רבים, שהתווספו לאלו שהיו קיימים עוד קודם. ואולם, המשק ממשיך לשדר עוצמה אך כזו שמציפה גם עיוות מבני באשר לחוזקה הכלכלי של הפריפריה. דווקא בעת הזו נוצרה הזדמנות לפעול לשינוי המצב.
העמקת הגירעון, הפחתת דירוג האשראי, עליית תשואות אג"ח ממשלתיות, חשש מפני המשך לחצי אינפלציה ושיבושים בשרשראות האספקה – אלו רק מקצתם של אוסף האתגרים שמציבה המלחמה בפני המשק. זאת, כאשר טרם פרוץ המלחמה, המשק המקומי נאלץ להתמודד עם אקלים עסקי מורכב ממילא.
על אף כל זאת, שורה של אינדיקטורים כלכליים מעודדים שפורסמו לאחרונה מעידים שגלגלי המשק ממשיכים לנוע באופן סביר. לפי נתונים עדכניים, הצמיחה ברבעון הראשון של השנה עמדה על 3.4% (14.4% במונחים שנתיים). התוצר אמנם עדיין נמוך בכ-1.3% ביחס לתוצר ברבעון הראשון אשתקד, אולם המשק מצמצם בעקביות את הפער שנפתח בעקבות המלחמה ועמד ברבעון הרביעי של 2023 על 4.1%. גם שוק התעסוקה, על אף המהמורות, בייחוד בענפי החקלאות והבנייה, נותר די הדוק כאשר האבטלה בחודש יוני עמדה על 3%, שיעור שנע סביב רמות שפל היסטוריות.
במהלך החודשים האחרונים ניכר גם שיפור במדדים משקיים נוספים, בין השאר, הצריכה הפרטית (הוצאה בכרטיסי אשראי של הציבור), גביית המיסים, גידול היקף ההשקעות בענף ההייטק ועוד. אלו מצביעים על פעילות משקית ערה.
המצב ודאי אינו מושלם, רחוק מכך, אבל בהינתן התנאים הכלכליים-ביטחוניים והעובדה כי המשק כלוא במצב המאתגר ביותר שידעה המדינה, אין זה עניין של מה בכך שהמשק שומר על יציבות ואף צומח בכפוף למגבלות, שמייצרות רוח נגדית חזקה במיוחד בדמות תמריץ שלילי לביצוע השקעות בשוק המקומי במקביל להגברת המוטיבציה, נוכח המצב, להשקעת כספים בחו"ל. ביצועי המשק בתנאים הנוכחיים הם בהחלט נקודת אור שמעידה על חוסנו ועמידותו של המשק.
ביצועי המשק החזקים מעידים על השפעת קו העימות עליו
ועדיין, על אף כל האמור, קשה שלא לחשוב על כך שהחוזק שמפגין המשק, חרף העובדה כי חבל ארץ שלם בצפון המדינה נטוש כמעט לחלוטין ומתקיימת בו פעילות כלכלית מזערית, מעיד במידה רבה על חוזקת הכלכלה מחד, אך גם על תפקידה השולי יחסית של הפריפריה בעוצמתה הכלכלית של ישראל.
במשך שנים הבהירו ממשלות ישראל את חשיבותה של הפריפריה. בעשרים השנים האחרונות אף נבנו תשתיות תחבורה משמעותיות שקירבו את הפריפריה אל המטרופולינים הגדולים. ואולם, נראה כי לא הושקעו די משאבים בפיתוח פעילות כלכלית בעלת פריון גבוה בפריפריה. במצב הנוכחי בו מפונה קו העימות בצפון, חלקים משמעותיים בגליל המערבי ומרבית מעמק החולה, לא ניכרת השפעה מהותית על התוצר במשק, על גביית המיסים ועל מדדים אחרים המשקפים את עוצמת הכלכלה. בפועל, מהנתונים נראה כי תרומת הפעילות הכלכלית באזורים אלו לתמ"ג שולית.
זוהי תעודת עניות למדיניות הכלכלית שאימצו ממשלות ישראל. למדינה אין ולא יהיה עתיד ככל שהפעילות הכלכלית תפוזר בארבעת המטרופולינים הגדולים של גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע.
מדובר בלקח חשוב שנדרש ממקבלי ההחלטות להיות ערים אליו, ולפעול לשינוי המצב. לאור האתגרים הביטחוניים המשמעותיים הניצבים בפנינו, גוברת חשיבות ההתיישבות בפריפריה הגיאוגרפית. לשם כך, על המדינה לפעול בעת הזו לגיבוש תכנית כלכלית שתופעל עם תום המלחמה ותביא לחיזוק כלכלי של הפריפריה, על מנת למשוך אוכלוסייה חזקה, יציבה ויצרנית.
בעניין זה, פיתוח ענף החקלאות בפריפריה הינו בעל חשיבות עליונה בהיבטים רבים, לרבות באשר לאפקט ההתיישבותי, השמירה על הקרקע וההיבט הביטחוני, אלא שלצד זאת על הממשלה לחשוב על כלים מעודדי צמיחה אשר ימשכו גם ענפי כלכלה בעלי פריון גבוה, לרבות הייטק ותעשייה מתקדמת, אל קו העימות בצפון, אל רמת הגולן, עוטף עזה והערבה.
התבססות על הטבות מס ככלי למשיכת אוכלוסייה חזקה שתעבוד במטרופולינים הגדולים ותתגורר בפריפריה אינה ראויה ואינה יעילה. יש לנטוע שורשים כלכליים חזקים ויצרניים בפריפריה למען חיזוקה ובאופן כזה שיביא לצמצום פערים חברתיים וחיזוק החברה והמדינה. זו הדרך להבטיח כי מתוך המשבר נדע גם לנצל את ההזדמנות – שמשקפת עוול כלכלי ארוך שנים – ולפעול לשינוי המצב דווקא עכשיו.
עו"ד נמרוד ספיר הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות ולשעבר ראש מטה שר האוצר
