הגדלות הרמטכ"ל: המדינה מבקשת מבג"ץ ארכה - בפעם העשירית
הגדלות הרמטכ"ל: המדינה מבקשת מבג"ץ ארכה - בפעם העשירית
הפרקליטות ביקשה ארכה של 3 חודשים נוספים "בהתחשב בכך שהממשלה הוקמה לפני חודש בלבד". עלות הגדלות הרמטכ"ל, שנכון לעכשיו עברו באופן לא חוקי, היא 15 מיליארד שקל לעשור הקרוב
המדינה מבקשת מבג"ץ דחייה נוספת בדיון על 'הגדלות הרמטכ"ל', בפעם העשירית. בעדכון שנשלח לבית המשפט היום כתבו עורכי הדין מפרקליטות המדינה כי "בהתחשב בכך שהממשלה ה-37 הוקמה לפני כחודש בלבד, ושנושאים רבים מצויים על שולחנה, ועל מנת לאפשר לשרים הרלונטיים להידרש לנושא, אנו מבקשים מועד נוסף להגשת העדכון בעוד שלושה חודשים".
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה התקציבית. לאורך השנים השתמש הרמטכ"ל בסמכותו הפורמלית להגדיל באופן מלאכותי את תקופת השירות של הפורש מהצבא. לפי האוצר, להגדלות הרמטכ"ל הללו יש עלות תקציבית של כ-15 מיליארד שקל לעשור הקרוב. ב-2016 התברר כי השימוש שעשה הרמטכ"ל בסמכות זו לא עמד בהנחיות הבסיסיות של החלטת הממשלה, שקבעה כי יש להגדיל את תקופות השירות באופן מלאכותי רק 'במקרים מיוחדים'.
בקשת הדחייה הזו לא מפתיעה, אך יש לציין כי שופטי העליון לקחו בחשבון את עובדת הבחירות ולכן באוגוסט שעבר, הורו כי על המשיבים לגבש עמדה עד לפברואר 23, שלושה חודשים לאחר מועד הבחירות. בית המשפט סבר כי מדובר בזמן מספיק לגיבוש עמדה, אך כעת פרקליטות המדינה אומרת שדרוש לה עוד זמן בכדי להציג את עמדת הממשלה החדשה. עם זאת, יש לציין כי יש היגיון בבקשת הדחייה, שכן בימים אלו מתוכנן תקציב המדינה, ובמסגרת תקציב המדינה מתקיימים דיונים בין האוצר ומשרד הבטחון על סוגיית ניהול כוח האדם בצה"ל, ובכללם גם על סוגיית הגדלות הרמטכ"ל.
מדובר בעתירה שמתנהלת בבג"ץ מאז 2019, אך טרם החל בה הדיון הענייני. העותרים - עמותת צדק פיננסי ורווח נקי - מבקשים מבג"ץ להורות למדינה להפסיק לשלם את 'הגדלות הרמטכ"ל' באופן מיידי, שכן נכון לעכשיו מדובר בתשלומים לא חוקיים, אשר מערכת הבטחון משלמת ללא הסמכה מפורשת בחוק. אך פרקליטות המדינה ניצלה את הכאוס הפוליטי המתמשך בכדי לדחות את הדיון הענייני בעתירה.
הממשלה האחרונה החלה בתהליכי חקיקה להכשרת 'הגדלות הרמטכ"ל' כבר באוגוסט 2021, אך לא הצליחה להשלים את הליך החקיקה. למעשה חקיקת הגדלות הרמטכ"ל עברה רק בקריאה ראשונה בכנסת, וזאת בכדי להראות לבית המשפט כי הרשות המחוקקת מתקדמת באסדרת הנושא, למרות שהיה ברור כי אין רוב בכנסת להכשרת ההגדלות. אך בית המשפט בחר עד כה שלא להתערב ולא להוציא 'צו ביניים' האוסר על המשך תשלום ההגדלות.
עוה"ד מיקה שיינוק-קרטן, המייצגת את עמותת רווח נקי וצדק פיננסי בעתירה: "אנו מצרים על התנהלות המדינה בכל הנוגע להמשך תשלום רכיב פנסיוני המנוגד להוראות החוק ומשולל סמכות. העתירה הוגשה בשלהי 2019, מאז שולמו בניגוד לחוק כמעט 4 מיליארד שקלים כשהמדינה ממשיכה, שוב ושוב לבקש אורכות ודחיות (זו הדחייה העשירית). ראוי כי הממשלה הנוכחית אשר ראשיה התנגדו להצעת החוק שהוגשה בנושא יקדמו הסדרתו בזריזות וימנעו את המשך הוצאת הכספים השערוריתית".
