בלעדיהעליון קבע: בנק רשאי לסרב לפתוח חשבון לאדם המטיל אימה על פקידי הבנק
בלעדי
העליון קבע: בנק רשאי לסרב לפתוח חשבון לאדם המטיל אימה על פקידי הבנק
בית המשפט קבע כי הבנק לא נדרש לשכנע, לא ברמה הפלילית ואף לא ברמה האזרחית, כי האדם ביצע מעשה עבירה - כל שנדרש מהבנק הוא לשכנע בסבירות החלטתו לסרב לתת לאדם שירות
לראשונה: בית המשפט העליון קובע כי בנק רשאי לסרב לפתוח חשבון לאדם המטיל אימה על פקדי הבנק לתפיסתם. "הבנק אינו נדרש לשכנע בראיות כי האדם לו הוא מסרב לתת שירות הוא עבריין, על הבנק לשכנע בראיות כי סירובו להעניק שירות לאותו אדם הוא סביר", קבעו שופטי העליון, עופר גרוסקופף, יעל וילנר ועוזי פוגלמן.
פסק דינו של העליון קיבל ביום חמישי האחרון את הערעור של בנק מרכנתיל דיסקונט וביטל את ההחלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה שחייב את הבנק לפתוח לאדם שהפקידים טענו שהטיל אימה עליהם, לפתוח לו חשבון עובר ושב במטבע ישראלי. בית המשפט העליון אף ביטל את ההוצאות שהושתו על הבנק על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה וחייב את אותו אדם בהוצאות הבנק בסך 25 אלף שקל.
במוקד ההליך עמד סירובו של בנק מרכנתיל דיסקונט, המיוצג על ידי עוה"ד נועם בר דוד ושיר ברק ממשרד עו"ד סלומון ליפשיץ ושות, לאפשר לתושב מכפר בצפון לפתוח אצלו חשבון בנק לצורך ניהולו השוטף של עסק בבעלותו. הבנק טען כי החלטתו היתה סבירה לנוכח התנהגותו האלימה והמאיימת כביכול של אותו אדם כלפי נציגי הסניף, התנהלות אשר גרמה לתחושת פחד בקרב עובדי הסניף. עוד טען הבנק בכתב ההגנה כי טיפול בתלונה שהוגשה למשטרה הופסק לאחר שמנהל הסניף סירב להתעמת עם אותו אדם לצורך בירורה. מנגד, טען המסורב לפתיחת חשבון כי בקשתו נדחתה על ידי הבנק ללא כל הצדקה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי גרסת הבנק שבכתב הטענות נותרה ללא תימוכין ראייתי בסיסי ולפיכך קבע כי לא הוכח כי סירובו של הבנק לפתוח חשבון בנק היה סביר בנסיבות העניין.
הבנק הגיש ערעור לבית המשפט העליון על קביעת המחוזי. האדם שהבנק סירב לפתוח לו חשבון כפר בטענה כי נהג באלימות כלפי פקידי הבנק וכי לא הובאו ראיות המוכיחות את הטענות כלפיו.
עוד טען כי לא הוכח קשר סיבתי בין הטענה כי נהג באלימות כלפי עובדי הסניף לבין ההחלטה להציב שומר מחוץ לסניף.
בסופו של יום קבע השופט גרוסקופף כי "הגעתי למסקנה כי יש ממש בהשגות הבנק על פסק הדין העומד לבחינתנו. על כן, אציע לחברי ולחברתי כי נקבל את הערעור". יחד עם זאת קבע השופט כי "אינני סבור כי די במסכת הראיות שהציג הבנק על מנת לשכנע כי המשיב נהג בצורה עבריינית במגעיו מול פקדי הבנק ..בוודאי שאין בחומר הראייתי האמור די על מנת להביא להרשעתו של המשיב בעבירה כזו או אחרת. ואולם, הבנק לא נדרש לשכנע, לא ברמה הפלילית ואף לא ברמה האזרחית, כי המשיב ביצע מעשה עבירה ..כל שנדרש מהבנק הוא לשכנע בסבירות החלטתו לסרב לתת למשיב שירות...די בראיות שהביא הבנק על מנת לשכנע כי הבנק פעל כראוי".
לדברי עורכי הדין בר דוד וברק שייצגו את הבנק, "עסקינן בפסק דין חשוב וצודק בנסיבות העניין, אשר תהיה לו כמובן השפעה מיטבית על מקרים דומים עתידיים".
