בלעדילאחר זיכויו בפרשת בזק: המדינה תפצה מיכאל צ'רנוי ב-1.5 מיליון שקל
בלעדי
לאחר זיכויו בפרשת בזק: המדינה תפצה מיכאל צ'רנוי ב-1.5 מיליון שקל
ביהמ"ש המחוזי בת"א אישר הסדר פשרה מבלי להודות בטענה נגד המדינה, בשל תביעה שהגיד איש העסקים ב-2020, לפיה המדינה התרשלה כלפיו בעצם הגשת כתב האישום נגדו בפרשת בזק; ב-2015, 13 שנה לאחר כתב האישום, זוכה צ'רנוי לחלוטין
מחיר הזיכוי: בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן היום (חמישי) תוקף של פסק דין להסדר פשרה לפיו מדינת ישראל תשלם לאיש העסקים מיכאל צ'רנוי פיצוי בגובה של 1.5 מיליון שקל. זאת, לאחר שצ'רנוי הגיש בשנת 2020 תביעה בגובה 8 מיליון שקל נגד המדינה, בטענה שהתרשלה כלפיו בעצם הגשת כתב האישום נגדו בפרשת בזק.
ב-2015, 13 שנה לאחר שהוגש כתב אישום נגד צ'רנוי ואיש העסקים גד זאבי, זוכו השניים זיכוי מוחלט. "ההתנהלות בין הצדדים לא פגעה כהוא זה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל וגם לא באינטרס כלשהו של הבנקים", קבע אז ביהמ"ש המחוזי שזיכה אותם.
הסדר הפשרה הושג בין המדינה (משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים) שיוצגה על ידי עו"ד עדי אברונין לצ'רנוי שיוצג על ידי עוה"ד ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ ושות' ואושר היום על ידי השופטת רחל ברקאי, שציינה כי היא "מברכת על הסדר זה ונותנת לו תוקף של פסק דין". בהסדר הפשרה מצוין כי הסכום ישולם לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות או בטענה ו/או בעובדה כלשהי. סכום הפשרה כולל בתוכו שכר טרחת עו"ד ומסלק את מלוא דרישותיו ותביעותיו של צ'רנוי כלפי המדינה.
בכתב התביעה טען צ'רנוי כי "כתוצאה ממעשיה ומחדליה של המדינה כלפי צ'רנוי, שלא כדין, הפך מיכאל צ'רנוי מאחד האנשים העשירים בישראל וברוסיה, אשר הונו האישי נאמד - בין היתר ע"י המדינה עצמה - במיליארדי שקלים, לאדם שהיקף עסקיו צומצם באופן משמעותי, ומעמדו ועושרו רחוקים מאוד משהיו".
עוד טען שהתמשכות ההליך פגעה באופן בלתי הפיך בשמו הטוב, שההליך פגע ביכולתו לנהל את עסקיו, ו"גרם בפועל לכך שגורמים בכירים בחו"ל ובהם בנקים, עסקים ואנשי עסקים, סירבו לתת לו שירותים ועמדו על ניתוק הקשרים המסחריים עימו". עוד טען כי הוא שילם 16 מיליון שקל כשכר טרחה למשרד עו"ד י. וינרוט בגין ניהול הגנתו בהליך הפלילי.
מנגד, המדינה ביקשה לדחות את התביעה נגדה וטענה כי "הטלת אחריות נזיקית על המשטרה או על הפרקליטות עלולה להרפות ולהרתיע את הרשויות מלבצע את תפקידן על פי חוק". עוד טענה המדינה כי "העובדה שצ'רנוי שילם לטענתו סכומים מופרזים בעבור ייצוג, אין בה כדי לחייב את קופת הציבור לשאת בסכומים אלו". המדינה הוסיפה כי אף שבית המשפט הפלילי זיכה את צ'רנוי מהעבירות שיוחסו לו, "לא נפלה כל רשלנות בניהול ההליך נגד צ'רנוי המקימה לו זכות לפיצוי מהציבור".
כתב האישום נגד צ'רנוי הוגש בשנת 2002 ובמסגרתו טענה הפרקליטות כי ב-1999 הוא תיכנן יחד עם גד זאבי לרכוש במשותף כ-20% ממניות בזק. לפי כתב האישום, הנאשמים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות, ולכן הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, ואילו זאבי יוצג כלפי הרשויות כאדם היחיד העומד מאחורי הרכישה. זאת, כאשר למשרד התקשורת חשוב היה לקבל שקיפות מלאה בעניין המחזיק במניות בזק, מסיבות ביטחוניות.
בתחילת שנות ה-2000 פורסם כי המשטרה חושדת שהמאפיה הרוסית מנסה להשתלט על בזק ושמו של מיכאל צ'רנוי הוכתם. גם צ'רנוי וגם זאבי טענו לכל אורך המשפט כי לא הייתה ביניהם כל שותפות וכי לא ניסו לרמות איש. השניים טענו כי צ'רנוי סיפק לזאבי הלוואה וניתנה לו אופציה בעתיד לרכוש חלק ממניות בזק שנרכשו בכפוף לאישור המדינה.
כאמור, רק לאחר 13 שנים הם זוכו זיכוי מוחלט תוך שהשופט מודריק קובע: "בסיום החקירה בוודאי התברר שמבחינה מעשית ההתנהלות בין הצדדים לא פגעה כהוא זה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל וגם לא באינטרס כלשהו של הבנקים. בירור טענת המרמה היה לכן בעיקרו ערטילאי". המדינה לא ערערה לביהמ"ש העליון.
אחר הזיכוי צ'רנוי וזאבי הגישו לביהמ"ש המחוזי בקשה שהמדינה תפצה אותם על ניהול ההליך הפלילי שהוגש נגדם לשווא, והמחוזי קבע שהמדינה תפצה את השניים בסכום המקסימלי לפי חוק העונשין: כ-300 אלף שקל לכל אחד. צ'רנוי טען שהסכום "רחוק מלשקף את הוצאות האמת". כאמור, הוא הגיש בשנת 2020 תביעה בסך של 8 מיליון שקל נגד המדינה, שהסתיימה היום בפיצוי של 1.5 מיליון שקל לטובת צ'רנוי. בסך הכל קיבל צ'רנוי מהמדינה כ-1.8 מיליון שקל.
