דו"ח ה-OECD מתריע ממחסור קיצוני ברופאים בישראל: כוח האדם מזדקן, אין תכנון
דו"ח ה-OECD מתריע ממחסור קיצוני ברופאים בישראל: כוח האדם מזדקן, אין תכנון
מחצית מהרופאים בישראל בני יותר מ-55, מספרם קטן לעומת הממוצע במדינות המפותחות. מצב זה עלול להחריף עם הזדקנות האוכלוסייה. כך עולה מדוח ה-OECD שיתפרסם היום ואנו חושפים את ממצאיו המרכזיים. הדוח משבח את מדיניות הגדלת מספר הסטודנטים, אך מציין שזה לא מספיק: "נדרשים צעדים דחופים"
ישראל עלולה לעמוד בפני מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי, תוצאה של הזדקנות כוח האדם במערכת, גל פרישה, מחסור בהכשרת רופאים חדשים, הזדקנות האוכלוסייה ובעיקר - חוסר תכנון משווע. הבוקר (יום ה') נחשפים הממצאים המרכזיים שיתפרסמו בעוד כמה שעות בדוח מקיף של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות). בלי מדיניות מסודרת, עם לא פחות מעשר ועדות מייעצות בתוך שני עשורים, הודיע אמש משרד הבריאות על הפתרון המוכר - עוד ועדה.
דוח ה-OECD שיתפרסם היום באירוע חגיגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) והגיע לידי ynet מותח ביקורת חריפה על המחסור ברופאים בישראל ומצביע על תכנון לקוי. מהדוח עולה כי בישראל 10 אחוזים פחות רופאים לכל 1,000 בני אדם לעומת הממוצע במדינות המפותחות. בעוד שבישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7. "במבט קדימה, הזדקנות האוכלוסייה תדרוש גם גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות", צוין בדוח.
"כוח האדם הרפואי בישראל מזדקן, וחצי מכל הרופאים בעלי הרישיון בישראל בשנת 2020 היו מעל לגיל 55, לעומת שליש בשנת 2000 – המדינה השנייה במדד זה אחרי איטליה. הדבר מצביע על צורך בחילופי תפקידים גדול ומגביר את הדחיפות להכשיר רופאים חדשים שיחליפו את אלו שיפרשו בשנים הקרובות".
ואולם, אחד הממצאים המשמעותיים ביותר שעולים מהדוח הוא היעדר מדיניות מסודרת בכל הנוגע לתכנון כוח האדם במערכת הבריאות. מדיניות "כיבוי השריפות" הישראלית סופגת ביקורת: "מבחינה היסטורית, תכנון כוח האדם הרפואי בישראל נעשה על בסיס אד הוק, כאשר הממשלה מקימה ועדות בתגובה למשבר. מאז שנת 2000 הוקמו יותר מעשר ועדות ייעוץ אד הוק, שיגרו את הדוח וההמלצות שלהן והתייחסו למחסור למשבר המחסור ברופאים. חלק מההמלצות הללו אומצו על ידי הממשלה, אחרות לא. בניגוד לכך, חלק ממדינות ה-OECD כמו הולנד זנחו את גישת האד הוק הזו ועברו לגישה מבנית של תכנון כוח אדם וקביעת מדיניות שהוכיחה את עצמה כאפקטיבית על מנת למנוע מצב של ניהול קבוע של משבר ניהול".
המלצות ה-OECD הללו מתפרסמות יממה אחת בלבד לאחר שמשרד הבריאות הודיע אתמול על הקמת ועדה נוספת שתעסוק בנושא. "שר הבריאות משה ארבל הודיע על הקמת ועדה שתטפל במחסור ברופאים במערכת הבריאות, במטרה לגבש תוכנית סדורה תוך הישענות על מודלים הקיימים בעולם והתאמתם לישראל, תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, יחד עם המלצות שגובשו בנושא בעבר", נמסר אתמול מהמשרד.
מנגד, יש לציין כי ה-OECD דווקא שיבח את ישראל בכל הנוגע לגידול במספר הסטודנטים לרפואה בשנים האחרונות, אך הצביע על כך שזה לא מספיק ומזהיר באופן חמור מפני מחסור עתידי ברופאים. אחת הסיבות המרכזיות: רפורמת יציב שתיכנס לתוקפה בשנת 2026 ושבמסגרתה לימודי רפואה בשורת מדינות ובעיקר במזרח אירופה – לא יוכרו עוד וסטודנטים שלמדו באותן מדינות לא יוכלו עוד להתמחות בישראל. יחד עם גל הפרישה הצפוי, ישראל עלולה להתמודד עם מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי. "צעדים דחופים נדרשים על מנת להגביר את הכשרת הרופאים בישראל", נכתב בדוח.
