"תחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל מושפעים בצורה משמעותית מהמצב הייחודי שבו נמצאת המדינה והחברה הישראלית"
"תחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל מושפעים בצורה משמעותית מהמצב הייחודי שבו נמצאת המדינה והחברה הישראלית"
כיצד משפיעה המלחמה על תחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי, האם הרפורמה/המהפכה המשפטית שוב חוזרת לתמונה, ואילו נושאים נמצאים במרכז השיח של שניים מהתחומים החשובים ביותר בענף המשפט? בכירי עורכי הדין נפגשו בפורום Duns 100 לתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי ודיברו על כל מה שמעסיק כיום את המשפט הפלילי ותחום הצווארון הלבן
מדינת ישראל נמצאת בתקופה הנוכחית בסערת רגשות חסרת תקדים שתוצאותיה לא פוסחות על עולם המשפט בכלל, ועל תחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי בפרט. המלחמה מביאה עמה לא מעט פרשיות משפטיות הנוגעות לא פעם בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ומערכת המשפט מוצאת את עצמה תחת לחצים עצומים וציפייה מהציבור למעשים, אשר לעיתים סותרים את תפיסת העולם של מערכת החוק במדינה היהודית הדמוקרטית.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך באה לידי ביטוי בפרשיית החשד לכאורה בהתעללות של אנשי מילואים במחבל נוח'בה, שם נפתחה מתקפה ציבורית ופוליטית נגד יחידת מצ"ח והפצ"ר, בעוד הפרקליטות הצבאית ציינה כי מדובר בפעולה המחויבת על פי חוק, ואי קיומה, יפגע באופן נרחב יותר בחיילי צה"ל שעשויים להיות חשופים לקידום הליכים משפטיים נגדם במדינות אחרות בעולם.
במקביל, גם השיח על חזרתה של הרפורמה/המהפכה המשפטית גורם לחשש גדול בקרב רבים מעורכי הדין. החשש נובע לא רק ממהות הרפורמה, אלא גם מהנזק שהיא יכולה לגרום לחברה הישראלית אשר ממילא פצועה בעקבות המחלוקות הרבות הקיימות בתקופה הנוכחית.
בכירי עו"ד בתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי אשר השתתפו בפורום דיברו בהרחבה על האופן שבו מתמודדת מערכת המשפט עם פרשיית מחבלי הנוח'בה ועל מצב הרפורמה המשפטית. עורכי הדין גם דנו על האופן שבו מתמודדת מערכת המשפט עם מטלות השגרה בעת תקופת המלחמה, ועל סוגיות נוספות הנמצאות במרכז העיסוק של תחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי, "ברור כי תחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל מושפעים בצורה משמעותית מהמצב הייחודי שבו נמצאת המדינה והחברה הישראלית, ומולם ניצבים אתגרים חמורים הקשורים לפשיעה חמורה ולתחום הצווארון הלבן", הסבירה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "בשנה האחרונה, מערכת המשפט נדרשת להתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות המאפיינות את התקופה הקשה. אחת הבעיות הדחופות היא הפשיעה במגזר הערבי, שהחמירה בעקבות המלחמה והזרימה של אמצעי לחימה לארגוני פשיעה ערביים. קיום אמצעים אלה מהווה איום על הביטחון הלאומי ועל החברה הישראלית כולה. יש לפתח מיידית תוכנית מערכתית ארוכת טווח להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי."
מחבלי הנוח'בה ואתגרי המלחמה
לא מעט נושאים הקשורים למלחמת 'חרבות ברזל' עלו במהלך הפורום. אחד הבולטים שבהם הוא כאמור סוגיית 'מחבלי הנוח'בה' ופרשיית ההתעללות בהם לכאורה, "קו הגבול שמפריד בינינו לבין ארגון החמאס הוא שאנחנו מדינת חוק. עם זאת, וזה העיקר, בטרם יוחלט על חקירה, ובוודאי על מעצר בנושא כה רגיש - עבירות כלפי מחבלים - מצופה לברר עד תום האם קיים חשד סביר", אמר עו"ד טל גבאי, שותף, משרד פריד-גבאי, "ב"פרשת הרצח של מחבל הנוח'בה", שם ייצגתי את מר ביטון, אשר נחשד ברצח, התברר שההחלטה על מעצרו הייתה שגויה בתכלית. כך שאם המוטיבציה הייתה להראות שמדינת ישראל היא מדינת חוק שיודעת לחקור את עצמה, הרי שמערכת המשפט בישראל הצטיירה ככזאת אשר משחררת חשודים ברצח".
יובל ששון, שותף במשרד מיתר עורכי דין התייחס למשמעויות של אי חקירת החשד להתעללות, "בסופו של יום כשאנחנו מביטים במראה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות עקרוניות, כפי ששאלה אמו של הרש גולדברג-פולין. הרי יש שחור ויש לבן. יש נכון ויש לא נכון. אנחנו כחברה חייבים לעצמנו ולילדינו לשמור על המצפן המוסרי שלנו. לכן השאלה אם לחקור או לא לחקור את מי שלכאורה פגע באסירי הנוח'בה היא שאלה שבעיני אינה לגיטימית במדינה דמוקרטית. אל תטעו, אם אנחנו לא נחקור, אחרים יחקרו".
עו"ד אורית חיון – מייסדת ובעלים משרד אורית חיון ניהול משברים וייעוץ משפטי, העבירה ביקורת על אופן הטיפול בפרשייה, "הליך קבלת ההחלטות והביצוע של מעצר חיילי צה"ל בשל תלונת מחבל נוח'בה נגוע בטעויות רבות. מצד אחד, כמובן שאנו כמדינת חוק, הכפופה לחוק הבינלאומי חייבים לחקור תלונות לאחר סינון ובדיקה שאכן מדובר במעשה פלילי ולא בצורך לחימתי. יחד עם זאת, לא היה כל צורך בפומביות האירוע, כניסה לבסיס והתייחסות לחיילי צה"ל כאחרוני העברייניים. ניתן היה לבצע בדיקה, לתשאל ולחקור ברגישות ותוך מתן כבוד ויחס הולם לנחקרים, מה שלצערנו לא נעשה במקרה זה".
עו"ד יובל זמר, בעלים, יובל זמר, משרד עורכי דין התייחס גם הוא לחשיבות שמירה על עקרונות החוק ואמות המידה הקיימים במערכת המשפטית בישראל, "פרשת שדה תימן היא פרשה משפטית, לא ערכית או מוסרית. השאלה היא האם קיימות ראיות כנגד החיילים ולא אם מותר או אסור להתעלל במחבל, בזוי ככל שיהיה. אנחנו לא חמאס ולא רוצים להיות כמותם ולכן לא בוחנים עצמנו באמות המידה שלהם. מי שלוקח את האירוע הזה למחוזות האלה מזיק בראש ובראשונה לחיילים עצמם".
עו"ד ניר יסלוביץ, בעלים, ניר יסלוביץ משרד עורכי דין, התייחס להיבט הבעייתי בהסגרת אזרחים ישראלים לרשויות החוק בחו"ל לאור העוינות כלפי ישראלים בעולם, שיכולה גם לבוא לידי ביטוי בבתי מעצר ובית הכלא, "בשעה כה קשה למדינת ישראל ראוי ששופטים שדנים במדינתנו בתיקי הסגרה ישפטו בחרדת קודש מי שמועמד להסגרה למדינה אחרת בחו״ל, מאחר וכמי שמייצג בתיקי הסגרה רבים בארץ ובעולם אני נחשף להשפעה ניכרת על אופן ההתייחסות לאזרחים ישראלים שנשפטים בחו״ל. אותם אזרחים ״זוכים״ לא אחת למשפט בלתי הוגן בעליל בחו״ל, לרבות סכנה בהימצאות בבתי כליאה ביחד עם עצורים ממדינות עוינות לישראל, דבר המסכן את חייהם שעה אחר שעה, דקה אחר דקה".
עו"ד רן תגר, מייסד ובעלים, עו"ד רן תגר דיבר על המורכבות של המצב הקיים במדינה וחברה הישראלית, "ישנן דעות פוליטיות שאסור לתת להן במה בתקשורת בשם הסובלנות. זהו בדיוק ״פרדוקס הסובלנות״ של פופר. חלק נכבד מהעם פשט רגל מבחינה מוסרית וערכית. החוזה בין המדינה לאזרח הופר בצורה גסה. מה שווים הדיבורים המליציים על ״מדינה״, כשמפקירים חטופים למוות בשבי חמאס?"
עו"ד אורון שוורץ, משרד שוורץ נרקיס ושות', טען כי, "ייצוג במשפט פלילי גם לאנשים הנאשמים במעשים הנפשעים, הנבזים והנקלים ביותר שחברה מתורבתת מכירה, גם אם המשפט יסתיים לאחר הליך הוגן בכיתת יורים, הוא סממן של תרבות אזרחית דמוקרטית של אומה המבקשת להתבדל מן הברבריות של שכניה. לעניין המהפכה המשפטית והרצון להשיבה כעת, בפרספקטיבה היסטורית, מצבו של העם היהודי מעולם לא היה טוב יותר. גם נוכח אירועי אוקטובר והטענה כי ניסיון הרפורמה וההפגנות כנגדה, הולידו את אירועי אוקטובר, יש לזכור כי יהודים תמיד התאפיינו בתרבות של מחלוקות גועשות ומנגד באיומים קיומיים מחוץ. היום נותרנו עם מחלוקות פנימיות אבל עם מענה ריבוני לאיומים קיומיים. בניגוד לעבר, היום גם מערכת המשפט שלנו, וגם צבא ההגנה שלנו. ב-1941 וגם ב'פרעות פטליורה' לא הגיע הצבא לעזרת היהודים, אפילו לא בשתיים בצהריים".
עו"ד שי לוי, בעלים, שי לוי ושות׳ משרד עו"ד, שיתף בדבריו את החשיבות שהוא רואה בגילוי אחדות בתקופה הנוכחית, "המצב במדינה קשה מאד. אבל אין לעם היהודי ולכל אזרחי מדינת ישראל שום ברירה אחרת מלבד לנצח במלחמה להחזיר את החטופים ולהתאחד בינינו. המדינה זה אנחנו וכל אחד מאיתנו צריך ״לעבוד״ בלהתאחד. אין ברירה. אנחנו במלחמה קיומית. מדינת ישראל איננה עוד עובדה שאפשר להתייחס אליה כמובן מאליו״.
האם הרפורמה המשפטית שוב כאן כדי להישאר?
על אף שהיה נראה שהרפורמה/המהפכה המשפטית ירדה מהשולחן לאור חילוקי הדעות העמוקים והרחבת השסעים הקיימים בחברה הישראלית, ועל רקע המשבר הגדול בו נמצאת ישראל, לא מעט מעורכי הדין מודאגים שהפרומה חיה ובועטת, "אני רואה את הרפורמה חוזרת. אני בעד רפורמה, אנחנו בדרך לעליון ויש לי המון ביקורת על פרקליטות ובית משפט, אבל יש הבדל גדול בין ביקורת לבין איך שמנסים לפתור את זה. אם הפוליטיקאים יבחרו את השופטים פתרנו בעיה או שיצרנו אחת חדשה? כשאתה בודק את הממשלה של היום – אתה מודאג", אמר עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים, ששי גז, משרד עורכי דין, "זו תקופה קשה מאוד והבעיה הכי גדולה בתקופה הזו היא שאתה לא רואה סוף. לשמור על שלטון החוק הוא מה שאמור להיות לנגד עינינו בתקופה הזו. האתגר של היום הוא איך אנחנו באמת שומרים על צלם אדם ושומרים על החוק, כי זה מה שמחבר בינינו, הדבק החברתי הוא שלטון החוק. ועדיין, למרות הכל, אני אופטימי. המזל העיקרי שלנו הוא שלוין בא כמו שור זועם שהציג את כל הרפורמה במכה אחת. אם הוא היה עשה את זה לאט לאט מבלי להצהיר על הכל, יכול להיות שהיינו במקום אחר. זה המזל העיקרי של כל המדינה. הוא הוציא את העם לרחובות בעקבות נאום אחד".
עו"ד עידית רייכרט סנגורית פלילית, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות פנתה אל כלל יושבי הפורום ואמרה כי, "יושבים כאן מיטב עורכי הדין הפליליים בארץ, כולנו אנשי חוק ומדברים את השפה המשפטית כבר מאות שנים ובאלפי דיונים במצטבר. לכן, מאיתנו צריכה לצאת הבשורה ועלינו מוטלת החובה - שמירה וביצור שלטון החוק. תמיכה ביועמ"שית ובפצ"רית אשר ממלאות את תפקידן וחובתן. זאת, לצד עבודה סנגוריאלית וביקורת מקצועית באולמות בית המשפט כי זה תפקידנו. אם שלטון החוק יתמוטט (והוא בדרך לכך) זה אסוננו והציבור חייב להבין את זה".
כמאל כמאל, עו״ד זכי כמאל, משרד עורכי דין: "הממשלה כלל לא חזרה בה מהרפורמה המשפטית. הרפורמה הזו, שהיא בעצם ניסיון הפיכה משטרי לכל דבר ועניין, מתבצעת כיום לא באמצעות תיקוני חקיקה גרנדיוזיים כמו החקיקה לביטול עילת הסבירות, אלא באמצעות ניסיונות להחליש את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, לפוליטיזציה של המשטרה, מערכת המשפט והשירות הציבורי ולזרוע בקרב הציבור עוינות ובוז לערכים דמוקרטיים וליברליים, כמו: שלטון החוק וזכויות האדם, לרבות הזכות להליך משפטי הוגן. מצב דברים זה מסוכן לזכויות האדם בישראל, ובפרט לזכות להליך פלילי הוגן".
עו"ד בן מעוז, בעלים ומייסד, בן מעוז - חברת עורכי דין ביקר את הקריאות להחזיר את קידום הרפורמה לשולחן, וזאת על רקע המלחמה והמשבר החברתי בו נמצאת החברה הישראלית ממילא, "שר משפטים אשר מקדם הפיכה משטרית שנויה במחלוקת בזמן מלחמה, בשעת שבר עמוק בעם, תוך ניתוק והתעלמות מוחלטת מהאתגרים שניצבים בפנינו כמדינה, הוא אחראי באופן ישיר להעמקת הפילוג, הכאוס החברתי ופוגע בחוסן הלאומי מול האויב. אני מצפה מההנהגה כולה להתגייס לטובת אחדות העם ושיקום האמון שאבד בנבחרי הציבור".
לצד המלחמה, קיימים גם אתגרי השגרה
עו"ד שרון נהרי, בעלים, שרון נהרי ושות' משרד עורכי דין: "האם הגיע העת לנוכחות עורך דין בחקירה? מזה שנים רבות שבהן עולות טענות כלפי שיטת ואופן החקירה המשטרתית בישראל ובהליכי חיקור דין לצרכי הסגרה וביניהן: הפעלת לחץ על החשוד, תרגילי חקירה שאינם הולמים, הימנעות מפגש עם עו״ד ועוד. אלא שלאחרונה הוועדה שדנה בנושא מניעת הרשעות שווא, באה בהמלצה שבמקרים מסוימים יהיה נוכח סנגור בחקירה ואף כי יש להרחיב זאת בהדרגה. לטעמי נוכחות עורך דין בחקירה, הינו הכרחי ולו בשביל לשמור על זכויות החשוד, למנוע עיוות דין ועשיית משפט צדק".
עו"ד מאור ברדיצ'בסקי, מייסד ובעלים, מאור ברדיצ'בסקי משרד עורכי דין ביקר את ההליך הארוך של טיפול וקידום תיקים בבית המשפט, "הימשכות ההליכים בתיקי צווארון לבן מהווה דבר בלתי נסבל. בעולם הטכנולוגי של ימינו בו הכל מתרחש במהירות, מערכת המשפט נשארה אי שם הרחק מאחור. עולמם של אנשים נחרב עליהם, כבודם ושמם הטוב נרמס, והם ממתינים שנים רבות לראות מה יעלה בגורלם. עניין זה צריך לחלוף מהעולם, ויפה שעה אחת קודם".
בנוסף, עו"ד ברדיצ'בסקי התייחס גם לתיעוד החקירות: "אני סבור שכיום חובה להורות על תיעוד של חקירות. במקום לעסוק במשחקי ניחושים וספקולציות שונות, אפשר פשוט לצלם ולהקליט את החקירה כדבעי. אין סיבה שנהיה תלויים בפרפרזות ותרשומות של חוקרים ביחס לדברי הנחקרים. לרשויות האכיפה לא חסרה טכנולוגיה ולא חסר כסף, אפשר וצריך לשמור על זכויות החשודים ולשקף בצורה מלאה ראויה והגונה את המתרחש בחדרי החקירות".
עו״ד גיא שנער, ראש מחלקת צווארון לבן ומשפט פלילי במשרד אייזנברג, שנער ושות׳, התייחס לנושא הנוכחות האפשרית של עורכי דין בחקירות, ״החשודים בעבירות צווארון לבן הם על פי רוב "נורמטיביים", אנשים מן השורה שזו להם הפעם הראשונה שהם נתקלים ברשויות האכיפה. חשודים כאלו לא יודעים להתנהל בחקירת משטרה, גם עם הכנה מדוקדקת הם לא ידעו לעמוד על כל הניואנסים מול החוקרים המנוסים, ותשובה אחת לא מוצלחת יכולה לשנות את פני התיק. על הרקע הזה אני רוצה לשוב להצעת חוק שעולה מעת לעת, אשר תעגן את זכותם של חשודים לדרוש נוכחות עו"ד בחקירתם. לא צריך יותר מתשובה לא מוצלחת אחת על מנת לסיים עם הרשעה פלילית, אבל יתרה מכך, הפרקטיקה הנהוגה כיום על ידי רשויות החקירה מתמקדת בחילוץ הודאות מנחקרים וגיוס עדי מדינה. החוקרים "התנוונו", במקום לאסוף ראיות, מפעילים על הנחקר לחץ, ולאחר כמה ימי חקירות אינטנסיביות, תחת מעצר, המשימה תושלם״.
עו״ד שנער הוסיף כי, ״תיעוד חזותי של נחקרים נועד בראש ובראשונה לשמור על זכויותיהם, אולם אני בטוח שכל אחד מאיתנו כאן נתקל במקרים רבים של תיעוד שכשל, באופן מפתיע - בדיוק ברגע קריטי בחקירה. נוכחות עו"ד בחדרי החקירות, תהווה קפיצת מדרגה בשמירה על זכויות חשודים, ומנגד אף תחסוך בזמן שיפוטי יקר מאחר ונוכחות עוה"ד תייתר מחלוקות רבות בין הסניגור לרשויות התביעה, משפטי זוטא, ותתמקד בבירור האישומים. אני סבור שבשלה העת שניישר קו עם מדינות מתוקנות, ובראשן ארה"ב ונחוקק חוק מתאים לעיגון זכות חשודים, בנסיבות מסוימות, לנוכחות עורך דינם בחקירה״.
