בהרב מיארה לבג"ץ: "ועדת חקירה ממלכתית - הכלי המתאים ביותר לחקירת 7 באוקטובר"
בהרב מיארה לבג"ץ: "ועדת חקירה ממלכתית - הכלי המתאים ביותר לחקירת 7 באוקטובר"
היועמ"שית הגישה את תגובתה לעתירות לבג"ץ שדרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית. לדבריה, "על הממשלה לקיים דיון בנושא במועד הקרוב ולקבל החלטה סדורה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כותבת בתגובה שהגישה הערב לבג"ץ כי לעמדתה "ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים בחוק לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל". התגובה, שהוגשה לבג"ץ בעקבות עתירות שונות שהוגשו בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הוגשה באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
בתגובה נכתב כי "בחלוף כשנה וחודשיים מאירועי השבעה באוקטובר, עם חלוף הזמן, ובשים לב לשינויים בתמונת המצב בהקשרי המלחמה, הולך וגובר משקלו של הצורך בדיון סדור ומעמיק בסוגיות אלה. כך גובר משקלו של הצורך בחקירה אפקטיבית שתוכל לסייע בהפקת לקחים במבט צופה פני עתיד, ולשקם את אמון הציבור במערכות".
עוד כותבת היועמ"שית כי על הממשלה קמה חובה לקיים דיון בנושא "במועד הקרוב ולקבל החלטה סדורה". זאת משום שלדבריה, "קיים חשש פן תיפגע האפקטיביות של מנגנון חקירה, ככל שהקמתו של זה תידחה לפרק זמן לא מוגדר ולא ידוע, ומבלי שלכל הפחות יתקיים בממשלה דיון סדור בנושא שבו, בין היתר גם ייבחנו הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע פגיעה כאמור".
מדובר באיחוד של שלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי קבוצת הורים שכולים, משפחות חטופים ועקורים (באמצעות עו"ד גלעד ברנע), התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל (באמצעות עוה"ד אליעד שרגא ותומר נאור), ועמותת זולת לשיויון וזכויות אדם (באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר), שביקשו מבג"ץ להורות לממשלה לקבל החלטה על הקמת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול האירועים שקדמו לטבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחר מכן, ברמה המדינתית, הצבאית והאזרחית. לחלופין דרשו העותרים הוצאת צו על תנאי כדי להורות לממשלה לנמק מדוע לא תדון בשאלה האם להקים ועדת חקירה ממלכתית.
אתמול הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, המתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הגישו תגובה לבג"ץ, שבה ביקשו (באמצעות עו"ד פרטי, מיכאל ראביליו) לדחות את העתירות על הסף, בנימוק שחוק ועדות חקירה קובע במפורש כי הממשלה היא זו הרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "סמכות שברשות זו, קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר", נכתב בתגובתם.
הערב (ד') היועמ"שית, שכאמור תומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ולא היתה מוכנה לייצג את הממשלה בעתירה, כתבה לבג"ץ בתגובתה כי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה "מתאפיינים בצבר נסיבות ייחודי, קיצוני, וחסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל", כשהיא מזכירה את תוצאות המלחמה הקשות – החטופים, העקורים, הנרצחים ועוד.
בהרב מיארה ציינה כי אין מחלוקת ש"נדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית" כדי להפיק לקחים, למנוע כשלים נוספים ולמנוע הישנות של אסון כזה ולשם הגנה על חייהם, גופם וחירותם של אזרחי ישראל. היא מזכירה כי גם מזכיר הממשלה הגיש כבר הודעה לפיה הוא מכיר בצורך בחקירה והפקת לקחים מערכתית – אך לשיטתו טרם הגיעה העת לדון בכך בטרם סיום המלחמה.
לדברי היועמ"שית, השאלה אינה האם נדרש לחקור את האירועים אלא מהו היקף החקירה, המנגנון הנכון והעיתוי המתאים – והיא כותבת כי לעמדתה עם חלוף הזמן והשינויים במצב הלחימה – הגיעה העת להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "הגם שמלחמת חרבות ברזל לא הסתיימה (ומדובר במועד מוגדר ולא ידוע), חלוף הזמן, השינוי בעצימות הלחימה וביתר ההתפתחויות – לרבות בדיקת מבקר המדינה בסוגיות אלה ממש – מטים את כף המאזניים בעת הזו לטובת הידרשות הממשלה לסוגיית הבדיקה המערכתית", נכתב בתגובה.
עוד מזכירה בהרב מיארה את הסיכונים הקיימים לאי הקמת ועדת חקירה במישור המערכה המשפטית הבינלאומית, "אשר מחזקים את הצורך בקיומו של מנגנון חקירה עצמאי ובלתי תלוי לחקר אירועי מלחמת חרבות ברזל". לדבריה, "חקירה עצמאית ובלתי תלויה, המנותקת מכל זיקה מהדרג המדיני בכלל ובשלב מינוי מבצעי הבדיקה בפרט, היא אמצעי משמעותי להתמודדות עם הסיכונים במישור המשפטי הבינלאומי, ולמעשה האמצעי המיטבי הקיים בדין הישראלי בנסיבות העניין".
לדבריה, קיים קושי באי הבאת נושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית לדיון במליאת הממשלה ודחייתו למועד בלתי ידוע ובלתי מוגדר; לכן חלה על הממשלה, שהיא הגורם המכריע בסוגייה על פי חוק, לקיים דיון בנושא בהקדם.
