דו"ח המבקררבע מההורים דיווחו על מחסור במחשבים ללמידה מרחוק
דו"ח המבקר
רבע מההורים דיווחו על מחסור במחשבים ללמידה מרחוק
למרות מבצע חלוקת המחשבים לתלמידים, 40% מהמורים ורבע מההורים עדיין מעריכים שהמחסור במחשבים מהווה חסם ללמידה מרחוק. עוד עולה, כי לאורך כל משבר הקורונה, משרד החינוך לא אסף מידע על הלמידה מרחוק והנשירה מהלימודים
למרות מבצע חלוקת המחשבים לתלמידים 40% מהמורים ורבע מההורים עדיין מעריכים שהמחסור במחשבים מהווה חסם ללמידה מרחוק לתלמידים / ילדים שלהם. רבע מההורים מעידים על זמינות בעייתית של מחשבים לילדיהם. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בעניין ההוראה מרחוק במשבר הקורונה שמתפרסם היום. משרד החינוך לא אסף נתונים על הנשירה מבתי הספר וההשתתפות בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה. כתוצאה מכך אין לו את היכולת להיאבק בתופעות חמורות אלו על סמך מידע מדויק.
על פי מבחן PISa 2018, הפערים בישראל בהישגים הלימודיים הם הגדולים בין המדינות המפותחות. המבקר מציין שה-OECD וכן ארגון החינוך העולמי UNESCO הזהירו מהגברת הפערים החינוכיים בשל המעבר ללמידה מרחוק והפערים. בגלל המספר הגדול של ימים שבהם מערכת החינוך בישראל היתה סגורה ועברה ללמידה מרחוק, החשש להרחבת הפערים בישראל כמובן גדול בהרבה.
בסוף 2020 ותחילת 2021 חולקו במבצע רכישת המחשבים הגדול של משרד החינוך 137 אלף מחשבים ניידים לתלמידים ו-12 אלף מחשבים למורים בעלות של 400 מיליון שקל. אלא שמתברר, שכמו שנטען מראש, המספר אינו מכסה את הצרכים והפערים בשטח עדיין עצומים.
סקרי הורים שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מגלה שבעקבות המבצע ירד מספר ההורים שהזמינות של מחשבים ללמידה מרחוק לילדיהם בינונית ומטה מ-39% ל-25%. זה שיפור משמעותי אבל המשמעות היא שלרבע מהתלמידים עדין אין מחשב זמין ללמדה סדירה מרחוק. ל-34% מהתלמידים אין חיבור יציב וחזק לרשת.
התוצאה: 24% מההורים העידו גם לאחר חלוקת המחשבים שהעדר זמינות של מחשב היוותה חסם ללמידה מרחוק של הילדים שלהם במידה בינונית ומעלה ו-46% ענו שתקלות ברשת הן חסם כזה. 41% מהמורים ענו גם בסקר שנערך לאחר חלוקת המחשבים כי המחסור באמצעי קצה היווה חסם במידה בינונית ומעלה ללמידה מרחוק של תלמידיהם.
המבקר מציין שכמו לפני חלוקת המחשבים גם אחריהם למשרד החינוך אין מיפוי של התלמידים שחסרים להם אמצעי קצה. בכלל נראה שהמשרד, למרות היקף כוח האדם העצום שלו, הקפיד לא לאסוף נתונים במשבר הקורונה. המשרד לא דרש ולא קיבל נתונים על מידת ההשתתפות של תלמידים בלמידה מרחוק וממילא לא יכול להפיק מסקנות מדיניות ממידת ההשתתפות. חמור מכך המשרד לא אסף מידע על הנשירה המלאה או הסמויה של תלמידים למרות הציפיה לנשירה גדולה.
המבקר מציין ש"חוקרים בארץ ובעולם מעריכים כי תופעת הנשירה צפויה להחמיר בעקבות משבר הקורונה ובעקבות המעבר ללמידה מרחוק ולהופיע גם בקרב אוכלוסיות שלא הוגדרו קודם לכן ככאלו שהן בסיכון לנשירה. ארגון ה-OECD ציין בנוגע לכך שבמדינות הארגון יש לצפות שבעקבות משבר הקורונה השיעור הממוצע של הנשירה מהלימודים יעמוד על כ-10%. חוקרים מעריכים כי בישראל השיעור יהיה גדול יותר בגלל הפער הגדול הקיים בין התלמידים מבחינת ההישגים והמיומנויות שלהם (הפער הגדול ביותר מכל מדינות ה-OECD)".
המבקר מציין שמחקר שנערך עבור משרד החינוך מצביע על יציאה לעבודה של תלמידי תיכון בפריפריה במקום להשתתף בלמידה מרחוק. כן מגלה המחקר נשירה גדולה בחברה הבדואית. בדיקה של המבקר עם מחוזות משרד החינוך גילתה שלחמישה משישה מחוזות אין מידע על היקף התלמידים מנותקי הקשר.
ממשרד החינוך נמסר כי הם "מחזקים את דברי המבקר על אובדן ימי הלימוד הרבים של תלמידי מערכת החינוך, ובכלל זה למספר ימי הלימוד המועטים של ישראל ביחס למדינות העולם. דבריו אלה של המבקר רק ממחישים ומחזקים את החלטת המשרד לפעול בנחישות כדי להפעיל את שנת הלימודים החדשה (תשפ"ב) עם מקסימום של ימי לימוד באופן פיזי".
בהתייחס לסוגיית איסוף מידע על נוכחות התלמידים, אומרים במשרד, כי הוא שוקד על בניית מערכות איסוף נתונים מותאמת. לגב נשירת תלמידים אומרים שם שלדרישת המשרד הוחרגו מסגרות הטיפול בנוער בסיכון, והתאפשרה בהן למידה פיזית גם בתקופות סגרי\ם. זאת, כדי לשמר את הקשר החינוכי-טיפולי עם אותם תלמידים המצויים בסיכון הרב ביותר לנשירה.
