דעהמשחקי הכשרות - איומים פלילים וזעקות שווא
דעה
משחקי הכשרות - איומים פלילים וזעקות שווא
בכשרות, כמו גם בגיור ובעירובין – חלקים גדולים של היהדות החרדית אינם מקבלים כלל את סמכות הרבנות הראשית. לכן מוזרות זעקות השבר והאיומים של מנהיגיה בעקבות רפורמת הכשרות. בתחום הכשרות קיים כבר פלורליזם נרחב, אלא רק מהרבנות הראשית ימינה, תוך הדרה כמעט מלאה של האורתודוקסיה המודרנית, הציונית
בפרק האחרון בקרב וזעקות השבר של המנהיגות החרדית והרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות של השר כהנא, עברו מנהיגיה הרבניים של היהדות החרדית את הקו האדום אל תחום הפלילים. והשאלה היא האם הפעם יעזו היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה לעשות את המוטל עליהם?
לאחרונה הודיעו בכתב ראש מועצת חכמי התורה, וחברו אליו ראשי הרבנים החרדים האשכנזים הליטאים והחסידים, כי רבני הערים אשר יעזו לפעול על פי החוק לאחר אימוץ רפורמת הכשרות בכנסת, ויאשרו מזון ככשר מחוץ לתחום עירם, תיאסר כשרותם בכל מקום, כולל בעירם, והם ייחשבו כ"פורשים מקהל ה' ועוברים על רצון האלוהים", שכן במתן אישורי הכשרות על פי ההלכה והחוק הם מוכיחים כי כל רצונם הוא להרוס את הכשרות ולהתחרות בעמיתיהם.
איום חמור זה אינו רק מקומם ומגוחך בהתחשב בעובדה כי הוא נועד לתקוף רבנים ואישי ציבור אורתודוכסים בכירים, אלא שהוא גם פלילי בעליל. המדובר הוא בעבירה בוטה של סחיטה באיומים על פי סעיף 428 לחוק העונשין.
הויכוח אינו רק על הכשרות אלא על טיבה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. סמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית אינה צומחת מרצון העם באמת, אלא מסחר סוסים פוליטי. האמת הידועה היא שאפילו רבים מחברי מועצת הרבנות הראשית אינם אוכלים מזון שהוכרז כשר על ידי הרבנות הראשית, אלא רק בהכשר גופי רבנות פרטיים כיתתיים למיניהם. בתחום הכשרות קיים כבר פלורליזם נרחב, אלא שהוא רק מן הרבנות הראשית וימינה, תוך הדרה כמעט מלאה של האורתודוקסיה המודרנית, הציונית.
בכשרות, כמו גם בגיור ובעירובין – חלקים גדולים של היהדות החרדית אינם מקבלים כלל את סמכותה של הרבנות הראשית, ורוב הציבור היהודי אינו מזדהה עם היומרה של הרבנות הראשית להיות "הסמכות ההלכתית העליונה במדינת ישראל", ואינו רואה כל צורך או צידוק להישמע למרותה בענייני כשרות או בעניינים אחרים.
רוב שומרי המצוות אינם מתרגשים
ובאשר לזעקות השבר בדבר הרס הכשרות בישראל, מתברר על פי סקרי חדו"ש שאפילו רוב שומרי המצוות אינם מתרגשים מזעקות אלה. החרדים ממילא אינם זקוקים להכשרי הרבנות הראשית, ורוב האחרים ישמחו להסתפק באישורי כשרות אלטרנטיביים. ואשר למיעוט החפץ בכשרות הרבנות הראשית, יפעלו כוחות השוק החופשי ויתאפשר להם לצרוך את המזון בכשרות העדיפה בעיניהם. הדבר יקדם במעט את חופש הדת, ובהרבה את החיסכון לקופת המדינה המשלמת מאות מיליוני שקלים בכל שנה בשל עצם קיומו של המונופול המביא לשחיתות, כפילות, ולעתים תכופות – לפגיעה בכשרות עצמה.
הרבנות הראשית משמשת כלי משחק בידי המנהיגות החרדית, אשר שולטת בבחירתה ובהחלטותיה, והרבנים הראשיים אינם אלא מריונטות הרוקדות על פי תנועות ידם. האורתודוכסיה הציונית מאוסה ופסולה בעיניהם של חרדים אלה לא פחות מן הזרמים הלא אורתודוכסים המהווים את רוב העם היהודי בתפוצות, ולכן יוזמות הרפורמה של השר לשירותי דת כה חמורות בעיניהם. וזאת יש להדגיש, השר כהנא אינו פלורליסט כלל ועיקר, אין לו כל עניןי להרחיב את ההכרה בזרמים הדתיים הלא-אורתודוכסיים בישראל, וכל יוזמותיו נועדו להרחיב במעט את יריעת האורתודוכסיה והמונופול הנתון לה בישראל.
אך כאמור, לכל אלה אין כל משמעות בעיני הרבנות הראשית והחרדים השולטים בה, ולכן הם פסקו זה מכבר כי הממשלה הנוכחית היא "ממשלת זדון/שמד/רפורמית". מה שהם דורשים הוא מדינה בתוך מדינה, אשר תהיה חסינה מציות לדיני המדינה הציונית, הדמוקרטית, ובעת ובעונה אחת – תהיה שליטה בעיצוב אורחות היהדות של מדינה זו. הגיעה הזמן לשים קץ למציאות זו ולהמירה ביישום מלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ושוויון לכל.
הרב עו"ד אורי רגב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון
