התחזית של האוצר: התכווצות של 19% בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וחשש למיתון ב-2024
התחזית של האוצר: התכווצות של 19% בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וחשש למיתון ב-2024
לפי הכלכלן הראשי, ברבעון האחרון צפויה צניחה חדה בתוצר במונחים שנתיים לעומת הרבעון השלישי. לפי התחזיות של האוצר, בעקבות המלחמה צמיחת התוצר ב-2024 תעמוד על 1.6% - אם השלב האינטנסיבי של הלחימה יסתיים ברבעון
הכלכלן הראשי באוצר, ד''ר שמואל אברמזון, פרסם לפני זמן קצר בעמוד הלינקדין של האגף את הסקירה הכלכלית שהציג לשרי הממשלה ערב אישור התקציב, והמספרים קודרים: לפי אומדן הכלכלן הראשי, ברבעון האחרון של 2023 צפויה צניחה חדה בתוצר של 19% (cמונחים שנתיים) לעומת הרבעון השלישי של 2023.
הלמ"ס עדכנה לפני זמן קצר את הצמיחה לרבעון השלישי (ערב המלחמה) לרמה של 2.7% (אומדן שלישי) לעומת 2.5% באומדן הקודם –אך עדיין מדובר בקצב שמתחת לממוצע השנתי (3%)- שנחשב לנמוך מאוד באופן יחסי לנתוני העבר.
לפי התחזיות המעודכנות של האגף, בעקבות המלחמה צמיחת התוצר בשנת 2024 תעמוד על קצב של 1.6% בתרחיש הבסיס (לעומת 2.7% בפרסום מחודש יוני 2023). תחזית זו מבוססת על ההנחה לפיה ברבעון הראשון של שנת 2024 יסתיים השלב האינטנסיבי של הלחימה, כאשר שגרת לחימה תימשך עד סוף השנה. המשמעות היא צמיחה שלילית לנפש (0.3%-). בתחזית מופיע תרחיש חמור לפיו הכלכלה הישראלית להיקלע למיתון חריף, והתמ"ג ירד ב-2024 ב-1.5% (צמיחה שלילית של ממש). תרחיש הכולל בעיקר לחימה עצימה בגזרה הצפונית ושיבוש בתשתיות.
לפי הסקירה, שישה סיכונים מעלים חשש שהמספרים יהיו שליליים יותר: הסלמת המלחמה, פגיעה באמון המשקיעים, אי השבת תחושת הביטחון של האזרחים, עיכוב בהתאוששות של הנדל"ן והחקלאות, המשך האטה בהייטק והאטה בכלכלה הגלובלית (מיתון עולמי). מנגד, 4 תרחישים עשויים לשפר את המספרים: סיום מהיר יותר של הלחימה אך תוך השבת הביטחון האישי של האזרח, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב, עליית כוח אדם איכותי מיהודי התפוצות וצמיחה עולמית טובה מהצפוי.
לפי הסקירה, ההשקעות בהייטק המשיכו לרדת גם ברבעון האחרון של 2023 לרמה של 1.44 מיליארד דולר בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2018, כאשר מספר העסקאות (84) הוא הנמוך ביותר מאז סוף 2016. הכלכלן הראשי חישב את ההפסד המצטבר ברכישות בכרטיס אשראי מאז תחילת הלחימה והוא מגיע לסכום של 8.5 מיליארד שקל (ההשוואה נעשתה לעומת הרמת הממוצעת ברבעון השלישי 2023, ערב המלחמה).
הכלכלן הראשי הכניס שקף ובו הוצג רמת ה-CDS ל-5 שנים (תעודות ביטוח על חדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות) בה הוא כותב כי "פרמיית הסיכון עלתה מתחילת הלחימה, אך מתמתנת". כפי שהוצג הבוקר בכלכליסט, אותה התמתנות עליה אברמזון מדבר חלפה (הגרף מעודכן ל-4 בינואר) ובשבועיים האחרונים, המגמה התהפכה ושבה לעלות. בזירה התקציבית, הכלכלן הראשי צופה כי הכנסות המדינה בשנת 2024 יסתכמו לסך של 449.1 מיליארד שקל, מתוכם 417.4 מיליארד שקל בהכנסות ממסים ו-31.7 מיליארד שקל בהכנסות אחרות.
"מדובר בעדכון כלפי מטה של 36.4 מיליארד שקל בהשוואה לתחזית יוני 2023 - ירידה של 1.9% תוצר"(כ-12.4 מיליארד שקל מתוך סכום זה אינו קשור למלחמה). כתוצאה מכך, הוצג לשרים כי יעד הגירעון של ישראל (שעודכן ל-6.6% תמ"ג ברגע האחרון) צפוי להיות השני הגבוה בעולם אחרי זה של ארה"ב - הכלכלה הגדולה בעולם (7.34% תמ"ג), ופי 5 מהגירעון הממוצע במדינות המפותחות (ממוצע של 1.3% תמ"ג). לפי הערכות של בכירים באוצר, הגירעון בפועל עלול לטפס ל-7.5% ואף 8% תמ"ג.
אברמזון גם הכניס למצג שהציג לשרים את המסרים המרכזיים במסמכים הרשמיים של שני הגופים הכלכליים הבינלאומיים החשובים בעולם- ה-IMF וה-OECD - שם מדגישים את הצורך הדחוף לשינוי סדר עדיפויות, ניתוב הוצאה למנועי צמיחה וביטול פטורים לצורך הגדלת הכנסות המדינה - צעדים שרובם זכו להתעלמות מוחלטת מצד ממשלת נתניהו-סמוטריץ'.
