פרשנותוגם זה קרה: בג"ץ ביטל את "מחטף" הייצוג הפרטי של משרדי הממשלה
פרשנות
וגם זה קרה: בג"ץ ביטל את "מחטף" הייצוג הפרטי של משרדי הממשלה
בשולי הפסיקה על חוק ההשתמטות, ביטל בג"ץ את החלטת הממשלה שאיפשרה לשרים לגייס ייצוג משפטי פרטי ככל שיחפצו, תוך התעלמות מהייעוץ המשפטי של מדינת ישראל. בכך נעצו מקל באחד מגלגלי ההפיכה המשטרית, שממשיכה להתגלגל גם במלחמה
מטבע הדברים מעורר בג״ץ ההשתמטות סערה רבה, שהרי לא כל יום מכריז בית המשפט העליון על המובן מאליו: יש חוק, נא לקיים אותו. ממשלות ישראל לדורותיהן, ובמיוחד זו הנוכחית, אינן חסידות מושבעות של שלטון החוק וקיום פסקי בג״ץ. גיוס האברכים היא לא הדוגמה היחידה. אבל זו בהחלט אחת הדוגמאות המסעירות והטעונות בשיח הישראלי בהיסטוריה האינסופית של בג״צים שעסקו בנושא, ובמיוחד לאחר המחדל של 7 באוקטובר. במיוחד תחת ממשלת כהניסטים ששה אלי קרב, שחותרת למלחמה רב־זירתית.
ובכל זאת, בשוליה של הפסיקה אתמול נדרשו השופטים לביטול החלטה 1724 של ממשלת ישראל — ההחלטה שהתקבלה ב־30 באפריל 2024, וידועה כהחלטת הייצוג הנפרד למשרדי הממשלה. היועצת המשפטית לממשלה אישרה לממשלה ייצוג נפרד, כמקובל לאחרונה ויפורט בהמשך. אבל הממשלה, בסוג של מחטף, החליטה להרחיב את הייצוג הנפרד גם למשרדי הממשלה, לא לפני הקנטת היוע״משית, במכתב של יוסף פוקס, מזכיר הממשלה: "מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע... מדובר ברעיון הסותר מושכלות יסוד בסיסיות ביותר במדעי המדינה, בתיפקוד רשויות השלטון ובניהול של כל גוף״.
1 צפייה בגלריה
גלי בהרב־מיארה. הייצוג העצמאי לשרים היה המשך ל"רפורמה המשפטית"
(צילום: Gil Cohen-Magen/Pool Photo via AP)
בחילופי הדברים בין היועמ״שית ונציגיה לבין הממשלה ניכר שהנושא הזה בוער בעצמותיה. אולי אפילו יותר מענייני הגיוס' שמקרטעים כאן כבר למעלה מ־50 שנה ללא תועלת ותוחלת. הייצוג הנפרד למשרדי הממשלה, בעיני היועצת, הוא ככתוב באחד המכתבים ששיגר המשנה גיל לימון ״המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק". הפקעת הייצוג הנפרד והרחבתו למשרדי הממשלה הוא בעיני היועצת המשך ״הרפורמה המשפטית״, שידועה גם כ״הפיכה משטרית״. היועצת משתמשת ב״רפורמה״, אבל מתכוונת ל״הפיכה״ – שאחד מיעדיה המרכזיים הוא לחסל את עצמאות הייעוץ המשפטי ולהמירה במשרת אמון שתאפשר לשרים למנות ולפטר יועצים כראות עיניהם לפי מידת נאמנותם וכפיפותם.
משרדי ממשלה לטובת הציבור
מזכיר הממשלה כותב על אבסורד ההפרדה כביכול בין הממשלה לבין גופי הביצוע. הרי אלה וגם אלה מאוגדים בתוך הרשות המבצעת. וזה בדיוק לב העניין שהממשלה הנוכחית מסרבת להפנים. הממשלה היא גוף פוליטי, קואליציה של מפלגות שמייצגת את מחצית העם, אולי קצת יותר ביום הבוחר. ״גופי הביצוע״, משרדי הממשלה במקרה הזה, אמורים לשרת את כל הציבור. לכן המשטרה אינה גוף הביצוע של איתמר בן גביר והמל״ל אינו גוף הביצוע של בנימין נתניהו, אם ניזכר בשתי דוגמאות מהשבוע האחרון — הבג״ץ נגד תיקון פקודת המשטרה (״חוק בן גביר״) ודו"ח הביניים של ועדת הצוללות. נכון, תמיד יש פוטנציאל למתח בין הממשלה ל״גופי הביצוע״. זהו המתח שבין מדיניות להנחיות, בין נבחרי ציבור לעובדי ציבור. בין הפוליטיקה לבירוקרטיה. אבל הממשלה הנוכחית, כפיל בחנות חרסינה, מנתצת את כל המסורות והנורמות ומבקשת להשתלט על גופי הביצוע, לסרס אותם, להפכם לעבדיה הנרצעים. והנה, בהזדמנות הזו של חוק הגיוס ביקשה הממשלה לבצע פיילוט — באמצעות מחטף שעל הדרך, להכפיף את משרדי החינוך והביטחון, למרותו של עורך דין פרטי. עורך הדין שהיועצת אישרה לממשלה כייצוג נפרד.
החלטת הממשלה 1724 קבעה שהייצוג הנפרד משמעותו ״ייצוג נפרד לממשלה ולכל משרדי הממשלה וגופי הממשלה הרלוונטיים לעתירות ובכללם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, זאת משום שעמדה המובאת לפני בית המשפט חייבת להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת". האיחוד מנומק בחשיבות ה״קול האחד״ שיציג את עמדת הממשלה. וזה מתכתב, למרבה האירוניה, עם אותה האחדות השגרתית שדורשת היועצת המשפטית לממשלה כשהיא מייצגת את מרחבי הרשות המבצעת. הדוקטרינה הזו מושרשת בדנ״א של הייעוץ המשפטי — שהממשלה, בבתי המשפט, מדברת בקול אחד. וכאשר היועצת מאשרת לממשלה ייצוג נפרד, היא מדגישה שזהו חריג שבחריגים.
מלחמת החורמה שקידשה הממשלה הנוכחית על היועצת הפכה את החריג לנורמה. הממשלה ושריה התנערו מבהרב־מיארה והופיעו בזה אחרי זה עם ייצוג נפרד. מרדכי ראבילו ייצג בבגץ הנבצרות, עו״ד אלון פומרנץ בבג״ץ להקמת ועדת הרוגלות, עו״ד אפרים דמרי בעניין הדחת יו״ר הדואר, ציון אמיר בעתירות הוועדה לבחירת שופטים, עו״ד אילן בומבך בבג״ץ הסבירות, עו״ד דורון טאובמן בחוק הגיוס, עו״ד נדב העצני בבג״ץ נגד תיקון פקודת המשטרה. שבעה מייצגים נפרדים. נדמה שכמספר הזה לא היה בכל 36 הממשלות שקדמו לממשלה הנוכחית. בהדרגה מאבדת היועצת המשפטית את ה״קול האחד״ המשפטי בייצוג הרשות המבצעת. במקביל היא מוצאת עצמה בנפרדות גם מול הייעוץ המשפטי של הכנסת, שמגלה לאחרונה נטיות התקרנפות מדאיגות.
הפרשנות נשארה בידי הייעוץ המשפטי
בינתיים הצליחה היועצת לבלום את ההתדרדרות במדרון בייצוג הממשלתי. בג״ץ קיבל אתמול את עמדתה בעתירה שהגיש משמר הדמוקרטיה, באמצעות עוה״ד יובל יועז, אוהד שפק ורינה ענתי, וביטל את החלטת הייצוג הנפרד למשרדי הממשלה. הביטול מתחיל בתחנות המוכרות: ראשית, ייצוג נפרד יאושר במקרים חריגים. שנית, ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועצת. שלישית, הייצוג הנפרד אינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין. עד להחלטה אחרת של בית המשפט.
ומכאן, להחלטה 1724 שעלתה כאן לדיון: ״ההחלטה״, כתב מ״מ מקום הנשיא פוגלמן על דעת כל חברי ההרכב, ״ביקשה באופן מובהק לסטות מכללים אלה, ובמסגרתה שאפה הממשלה לקבוע, בעצמה, את גבולות הייצוג הנפרד שלה ולסטות מייפוי הכוח שניתן על ידי היועצת המשפטית לממשלה. להחלטה כאמור אין כל בסיס חוקי, היא סותרת את פסיקת בית משפט זה ומשכך היא אינה יכולה לעמוד. נוכח האמור לעיל ראינו לעשות את הצו על תנאי למוחלט בראש זה של העתירה, ולקבוע כי החלטה 1724 מבוטלת״.
תעשיית ייצוג הממשלה פורחת
עורכי דין פרטיים שמייצגים את הממשלה במקום היועמ"שית
- אלון פומרנץ, בג״ץ להקמת ועדת הרוגלות
- אפרים דמרי, הדחת יו״ר הדואר
- ציון אמיר, עתירות הוועדה לבחירת שופטים
- אילן בומבך, בג״ץ הסבירות
- דורון טאובמן, חוק הגיוס
- נדב העצני, בבג״ץ נגד תיקון פקודת המשטרה
