במקום המדינה: הורים ואזרחים בחזית ההצטיידות
במקום המדינה: הורים ואזרחים בחזית ההצטיידות
שבוע אחרי שמאות אלפי חיילי מילואים גויסו למלחמה לא פוסקות התלונות על מחסור בציוד בסיסי: מאפודים דרך קסדות ועד רובים. עם תקציב הביטחון הגדול ביותר בתולדות המדינה, הורים מנסים לרכוש רחפנים עבור בניהם. גורם ביטחוני: "המחסור בציוד הוא שערוריה"
אף שצה"ל ומשרד הביטחון הבהירו בשבוע האחרון כי אין מחסור בציוד שאמור לשמש את מאות אלפי חיילי המילואים שגויסו בצו 8 למלחמה בחמאס, נמשך מבול התלונות והדיווחים משטחי הכינוס הסמוכים לרצועה ולגבול הצפון על מחסור בנעליים, אפודים קרמיים, כוונות לרובי סער ואפילו רחפנים ואמצעים לראיית לילה (אמר"לים).
שבוע ויום מפרוץ הקרבות, מבט ברשתות החברתיות ושיחות עם חיילים בשטחי הכינוס בחזית מצביעים על בלאגן לוגיסטי. כאוס כזה יכול להתקבל במידה מסוימת של הבנה בימיה הראשונים של מערכה שנפתחת בעקבות מתקפת פתע אדירת ממדים שהובילה לגיוס חירום בתוך פחות משתי יממות של יותר מ־300 אלף אנשי מילואים.
אלא שככל שחולפים הימים וצה"ל יוצא בהדרגה מההלם המשתק שאחז בו מאז אירועי השבת שעברה ושלב הכניסה הקרקעית לתחומי הרצועה הולך ומתקרב - ניכר שהבלבול והמחסור בציוד ממשיכים לתפוס חלק מרכזי בסדר היום של לוחמים ומפקדים בשטחי הכינוס ובמוצבים שבכל הגזרות.
"לא ייתכן שבכל מלחמה נופלים באותו בור"
מילואמניקים שמתגברים כוחות באיו"ש מחשש להתלקחות גם בגזרה זו דיווחו באחת הרשתות על מחסור באפודים קרמיים; חיילים במוצבי צה"ל בגבול הצפון סיפרו על מחסור בנעליים תקניות, באפודים קרמיים, ברובי סער ובכלי ירייה נוספים עד לכדי מצב שחלקם קיבלו בנשקייה רובים תקולים שלא ניתן לצאת איתם לקרב.
תלונות דומות נשמעו גם מצד חיילי מילואים בדרום שגויסו אל החזית במהירות וטוענים כי חסרות להם קסדות וכוונות לנשק. במקרים אחרים, הורים לחיילים חיפשו באמצעות מכרים וברשת האינטרנט דרכים להצטיידות מהירה ברחפנים שישמשו את ילדיהם וחבריהם בשיפור מהלכיהם בשדה הקרב. הורים אחרים אף התעניינו באפשרות לעשות רכש מרוכז של אמצעים לראיית לילה (אמר"לים) שלדבריהם מצויים בחסר ביחידות של ילדיהם.
גם לאחר שכוחות צה"ל השיגו, בתום ימים של קרבות ארוכים ועקובים מדם, שליטה על השטח שנכבש זמנית בידי חמאס, בשטח עדיין ניכר החלל העצום בעקבות חוסר התפקוד של רשויות המדינה ומשרדי הממשלה. את הוואקום הזה מילאו בשבוע האחרון אזרחים ועמותות שהיו ערניים, קשובים, רגישים ונחושים הרבה יותר ממשרדי הממשלה והשרים שרבים התגלו בחדלונם ונמצאו בלית רלוונטיים לשטח. אלה מיהרו לאלתר פתרונות לרווחת החיילים בחזית, להשלים להם חוסרים בציוד ולהגיש להם ארוחות מבושלות במקום מנות הקרב שצה"ל סיפק לחלקם. המאמץ של אזרחים וגופים רבים בעורף להקל על החיילים שעומדים לפני מערכה מורכבת שמשך הזמן שלה לא ברור הציף את שטחי הכינוס של כוחות צה"ל בדרום באזרחים שבאו לחבק ולסייע במקומות שבהם המדינה הגיבה בעצלתיים, אם בכלל.
אל מול מסע ההצטיידות חסר התקדים של יחידות וקבוצות של חיילים, חלקם גם מנצלים את הסנטימנט החיובי בציבור ואת רוח הנתינה והתרומה למאמץ המלחמה כדי "לשדרג ציוד ושיפצורים". צה"ל טוען כי אין כלל בעיה של חוסרים ואם הם מורגשים הרי שהם נקודתיים וזמניים ומקורם בגיוס מילואים מהיר בהיקף שלא היה בישראל במשך עשרות שנים.
1 צפייה בגלריה
חיילים סמוך לגבול עזה. צה"ל טוען כי אין כלל בעיה של חוסרים ואם הם מורגשים הרי שהם נקודתיים וזמניים
(צילום: YURI CORTEZ / AFP)
בצה"ל מתעקשים כי כל הציוד שאמור לשמש את החיילים שגייס מצוי ברשותו, ושפשר מבול התלונות משטחי הכינוס הוא בקושי לוגיסטי של הבאתו אליהם במהירות ובשל כך מנופק להם ציוד הכרחי בנוסף למלאים שקיימים ביחידות האורגניות שלהם. שם נטען כי אחד ממחוללי המחסור המרכזיים הוא שיעור גבוה מאוד של מתייצבים לשירות מילואים, שכן עם פרוץ המלחמה בדרום גם כאלה שלא גויסו ביקשו להתגייס ולהירתם למאמץ להכרעת חמאס. "אצלנו ביחידה נערכו להתייצבות של 60% ובפועל הגיעו 100% כך שהמחסור בציוד הורגש כבר בהתחלה", סיפר חייל מילואים בגזרה הצפונית. לדבריו, "ארבעה ימים אחרי שהתגייסתי אני עדיין עם נשק תקול, וכבר נאלצתי לצאת איתו לפעילות כי לא היה משהו אחר. לקחתי איתי את האקדח האישי שלי שיהיה בכל מקרה". עדויות כאלה, לצד שרשרת המחדלים שהובילה לפרוץ המלחמה הנוכחית בדרום 50 שנה בדיוק אחרי מלחמת יום הכיפורים, מגבירים את החשש שצה"ל לא לומד מההיסטוריה, הרחוקה והקרובה. טענות דומות על מחסור חריף בציוד ואף במזון עלו גם במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006 שבעקבות לקחיה הצבא פתח במבצע רכש עצום וחידש את המלאים בכל מחסני החירום שלו.
"להתמודד עכשיו עם מה שהתמודדנו ב־2006 מבחינת פערים בציוד ובאמצעים היא לא רק חרפה אלא גם חוסר אחריות", אומר גורם ביטחוני שליווה את תהליכי הרכש וההצטיידות הנרחבים שהצבא קיים מאז אותה מלחמה בתעשיות הישראליות ובחברות אמריקאיות – תוך התבססות על כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. הוא הוסיף כי "המדינה הוציאה מיליארדים על גבי מיליארדים על גבי מיליארדים על אפודי קרב קרמיים, מילאה את המחסנים ולא ייתכן שבכל מלחמה אנחנו נופלים באותו בור. זה שצבא מגייס המוני לוחמים וחסר להם ציוד בסיסי זו שערורייה".
"מערכות מעוכבות במכס"
המלחמה בדרום תפסה את צה"ל דווקא בשנה שבה תקציב הביטחון של ישראל הוא הגבוה בתולדותיה ועומד על יותר מ־80 מיליארד שקל. הניסיונות העצמאיים של יחידות צה"ל להצטייד באמצעים שאמורים לשמש אותם התבטאו בסוף השבוע בפנייה גלויה שעשתה יחידת מגלן לקבלת סיוע בשחרור של כבלים ייעודיים שאמורים לשמש מערכת מבצעית סודית והוגדרו "חלק קריטי ממערכת שייעודה להגיע ללוחמים בשטח ברגעים אלו". מדובר בכבלים שיוצרו בארה"ב ונתרמו ליחידה אך לטענת גורמים המקורבים לה לא שוחררו במכס וזאת לאחר שהמכס סיים לתת שירותים ביום שישי בצהריים.
ברשות המסים דחו את הטענה, טענו כי המשלוח הדחוף לא מעוכב במכס וכי הנושא נמצא בטיפול משרד הביטחון. ברשות הבהירו כי בניגוד לנטען מאז פרוץ הקרבות בשבת שעברה המכס עבר לעבודה במתכונת של 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע: "כל ציוד עבור חיילי צה"ל ובכלל זה תרומות או ציוד שמביאים איתם נוסעים בטיסות נמסר לטיפול משרד הביטחון שאף הציב נציג קבוע בנתב"ג". גורם ביטחוני אמר כי הנושא מוכר ומטופל בידי משרד הביטחון.
