דעההבשורה לכלכלת אירופה עשויה להגיע דווקא מכיוון האינפלציה
דעה
הבשורה לכלכלת אירופה עשויה להגיע דווקא מכיוון האינפלציה
היבשת שנפגעת באופן ישיר מהמלחמה של רוסיה באוקראינה, מתקשה להתמודד עם העלאות הריבית הרצופות ומציגה נתונים כלכליים מאכזבים; האינפלציה שמתקררת במהירות עשויה לסיים את העלאות הריבית ולתרום לחיזוק הכלכלה
שנת 2023 נפתחה עם אתגר אחד בולט – חיפוש אחר מנועי צמיחה שיפצו בגין השלכותיה של הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה.
על ארצות הברית ניתן היה לסמוך. אומנם בתחילת השנה סברו כלכלנים כי היא, יחד עם יבשת אירופה, יתרמו חלק קטן מאוד לצמיחה הגלובלית, ואילו שני שלישים יתרמו סין והודו,
אך עד כה הרשימה ארה"ב בביצועיה וברבע השלישי התוצר שלה זינק ב-5%, הכי הרבה מאז סוף 2021.
דווקא סין מאכזבת. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם צמחה בקושי בחצי אחוז ברבעון השני וב-1.3% ברבעון השלישי, וזה עוד הפתיע לטובה את השוק – ללמדכם על מצבה. סין, שהודיעה בתחילת השנה על מעבר מסגרים מוחלטים לפתיחה מלאה של הפעילות – מתקשה לספק את הסחורה.
יפן, כמו יפן, כלכלה גדולה, אך לא מצטיינת בצמיחה מהירה מדי. התוצר שלה צומח השנה סביב 1% למרות ריבית שלילית של 0.1%.
וכשמפנים את המבט לאירופה – היבשת אולי זוכה לכינוי "עייפה", אך עם תוצר של 14 טריליון דולר בגוש היורו לבדו, היא לא רחוקה כל כך מסין עם ה-18 טריליון שלה.
אלא שבניגוד לארה"ב, אירופה מאכזבת השנה. נכון שהיא בין הנפגעות הישירות יותר מהמלחמה המתחוללת בשטחה, ועדיין, היא מתקשה לתת מענה להעלאות הריבית הרצופות שהביאו אותה מ-0.5% ל-4.5% בתוך שנה וחודשיים.
הנתונים הכלכליים השוטפים של אירופה חיוורים מאוד. לדוגמה: מדד המסחר הקמעונאי ירד ב-2.7% ב-12 החודשים האחרונים וזאת בכל תחומי הפעילות. מדד הייצור התעשייתי ממש נפל ב-11%, כולל קריסה של כמעט 30% בתחום האנרגיה.
מעבר לירידה הכללית, אנו רואים חולשה מיוחדת דווקא בכלכלת הדגל של היבשת, גרמניה, עם תוצר של 4 טריליון דולר. הפעילות הכלכלית שלה מתכווצת וכך לדוגמא היא רשמה ירידה של 4.3% בהיקף המסחר הקמעונאי ושל 14.7% בייצור התעשייה. יהיה קשה לכלכלת אירופה להתאושש לפני שגרמניה תרשום תפנית חיובית.
חולשתה של אירופה ניכרת היטב בשוק העבודה שלה, עם שיעור אבטלה של 6.5%. בששת החודשים האחרונים נעצרה הירידה (האיטית גם כך) של האבטלה וראוי לציין שבארצות הברית, סין, יפן, אוסטרליה ומדינות רבות נוספות האבטלה נמוכה בהרבה.
כל הנתונים הללו מתנקזים לשורה תחתונה בעייתית: התוצר המקומי הגולמי של גוש היורו עלה בקושי ב-0.1% ברבעון השלישי של השנה (גם בהשוואה לרבעון השני וגם לעומת הרבעון המקביל אשתקד). כך היה גם ברבעון הראשון ואילו ברבעון השני היה בכלל קיפאון.
וגרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, התכווצה ב-0.4% בתקופה זו.
על רקע זה, נשאלת השאלה מה צפוי ליבשת בשנה הבאה. כן, 2024 כבר מעבר לפינה ויכול להיות שהבשורה החיובית לאירופה תגיע דווקא מזירת האינפלציה – שעד כה "תרמה" לקשייה.
לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של גוש היורו, האינפלציה ביבשת מתקררת במהירות. היא צפויה לרדת ל-2.9% באוקטובר מ-4.3% בספטמבר (לפי אומדן הבזק; הנתון הרשמי טרם פורסם) וכבר לא כל כך רחוקה מרמת היעד של 2%, לשם השוואה, לפני שנה עמדה האינפלציה על 10.6%.
הירידה הזו משתקפת גם בליבת האינפלציה (ללא מזון ואנרגיה), שירדה מ-5.3% ל-4.5% לפי אומדן הבזק. קצב ירידתה איטי יותר – אך השיפור ניכר.
להערכתי, הנתונים שתיארתי ישכנעו את הבנק המרכזי של אירופה לבלום את העלאות הריבית הרצופות ולא מן הנמנע כי הריבית שם תתחיל לרדת מוקדם מאשר מאוחר.
אם נוסיף לכך אפשרות (שעדיין טעונה הוכחה) שעצימות המלחמה באוקראינה תפחת ונקווה לעוד חורף קל, יחסית, ייתכן כי ההתאוששות המיוחלת תתרחש כבר בשנה הבאה.
זו תהייה בשורה חשובה לכלכלה הגלובלית וגם לפוליטיקה של אירופה, שכן מיתון כלכלי, אם וככל שיימשך, עלול לחבל בלכידות הגוש המוניטרי בתקופה הפוליטית הרגישה שהוא נתון בה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
