באיחור של 20 שנה: גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65 עד שנת 2032
באיחור של 20 שנה: גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65 עד שנת 2032
ועדת הכספים אישרה את המתווה לפיו גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה לגיל 65 ב-11 השנים הקרובות. החיסכון לביטוח לאומי בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים הוא כ-550 מיליון שקל בשנה
בתום דיונים ארוכים ועדת הכספים אישרה לפני זמן קצר את מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים. המהלך צפוי להגדיל את חיסכון הפנסיה של נשים, את שיעורי התעסוקה בקרב נשים מבוגרות, ולקדם את האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות ובביטוח הלאומי. על פי המתווה, גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה לגיל 65 ב-11 השנים הקרובות.
בשלוש השנים הראשונות גיל הפרישה יעלה ב-4 חודשים מדי שנה, וב-8 השנים שאחריהן יעלה גיל הפרישה בשלושה חדשים מדי שנה. כך למשל ילידות ינואר 1960 שתכננו לצאת לפנסיה בעוד 9 שבועות בינואר 2022, ימתינו עוד 4 חודשים עד ליציאתן לפנסיה. נשים אשר היו אמורות לצאת לפנסיה במהלך 2023 ימתינו 8 חודשים נוספים מהמועד המתוכנן. ולסיום, ילידות 1970, אשר היו אמורות לצאת לפנסיה בשנת 2032, יצאו לפנסיה בשנת 2035.
מדינות רבות בעולם ביצעו את השינוי הזה במהלך השנים האחרונות. ישראל היתה אחת המדינות שהחזיקו בגיל פרישה לנשים נמוך ביותר. גם הפער בין גיל הפרישה של גברים לגיל הפרישה של נשים היה חריג בהיקפו. ישראל התעכבה עם השינוי למעלה משני עשורים, (ועדת נתניהו המליצה על השינוי כבר בשנת 2000), העיכוב בשינוי גרם לכך שהמתווה הנוכחי פחות הדרגתי מהמתווה הקודם שהוצע ב-2016.
הסיבות לשינוי והרווחים מהמהלך
בשנת 2004 הועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 60 לגיל 62, ולגברים מגיל 65 לגיל 67. העלאה זו תרמה בצורה משמעותית לשיעורי התעסוקה בגילים הללו (כ-10% בקרב הנשים ושל 17% בקרב הגברים). זאת אף שגם לפני השינוי לא היה ניתן להכריח עובד שלא הגיע לגיל 67 לפרוש. לכן הנחת המוצא היא כי הדרך להעלאת שיעורי התעסוקה בגילים הללו עוברת דרך העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה והטבות המס על הפנסיה.
החשיבות בהעלאת שיעורי התעסוקה לנשים בגילים אלו היא שככל שהאישה דוחה את יציאתה לפנסיה היא מעלה את הקצבה הפנסיונית שלה (דרך שלושה מנגנונים: היא מפרישה יותר כסף לפנסיה, הכסף שוכב יותר זמן בקרן ועושה יותר תשואה, ומקדם הקצבה בעת הפרישה נמוך יותר (מקדם הקצבה הוא המכנה בו מחלקים את הסכום שהחוסך לפנסיה חסך במהלך השנים. מקדם זה נגזר באופן משמעותי מתוחלת החיים הצפויה). חישובים שערך הצוות הבין-משרדי ב-2016 מצאו כי אישה שנשארת עוד חמש שנים בשוק העבודה מגדילה את הקצבה שלה ב-50%. את התובנה הזו ניתן גם לנסח בכיוון מפחיד יותר: תוחלת החיים ממשיכה לעלות, כך שמקדם הקצבה אמור לרדת, ואיתה הקצבה הפנסיונית.
אגב בקרנות הפנסיה הוותיקות – שבהן מובטח לחוסך שיעור מסוים משכרו, ולא כתלות בהפרשותיו – הבעיה אף חמורה יותר. תוחלת החיים המתארכת הביאה לכך שבלי העלאת גיל הפרישה יהיה צורך לעשות איזון אקטוארי, שזה בעברית מדוברת - להקטין את הקצבה החודשית. המהלך הזה צפוי לייתר הפחתה בקצבה שהיתה אמורה להתרחש בקרוב.
לצעד הזה יש גם חשיבות לקופת המדינה. קצבאות הזקנה הן חלק מרכזי מתשלומי הביטוח הלאומי, והן מגיעות ל-38.5% מסך תשלומי הקצבאות של הביטוח לאומי. בדו"ח של הממ"מ הוערך כי החיסכון לביטוח לאומי בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים הוא כ-550 מיליון שקל בשנה.
הכלים המשלימים
ההשלכה המידית של העלאת גיל הפרישה היא שאישה תקבל את קצבת הזקנה (התלויה בהכנסתה מעבודה ומהון) באיחור. בנוגע לנשים שממשיכות לעבוד, או שימשיכו לעבוד בשל שינוי החוק, לא התעוררה בעיה. אך מאידך הנתונים מראים כי כבר לקראת גיל 60 שיעור התעסוקה בקרב נשים מתחיל לרדת, ואז משמעות העלאת גיל הפרישה היא דחייה נוספת של קצבת הזקנה שאותה הן תכננו. לכן בחוק המקורי הוחלט להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים בגיל 60 ומעלה ל-300 יום (לעומת 175 כיום).
לצד הארכת דמי האבטלה הוחלט להרחיב את ההכשרות המקצועיות המיועדות לנשים בגילים מבוגרים. הוקצה לכך תקציב של 465 מיליון שקל על פני העשור הקרוב. במהלך הדיונים בוועדת כספים הסכום הועלה ל-740 מיליון שקל. בנוסף הוחלט להגדיל את מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לנשים שמשתכרות שכר מועט. בנוסף הוחלט להעלות את הסכום שניתן להרוויח לאחר גיל הפרישה ועד גיל 70 ולקבל במקביל את קצבת הזקנה (דיסרגרד), כך יהיה ניתן להרוויח 7,750 שקל לעומת 6,014 כיום, ועדיין ליהנות מקצבת זקנה.
ההערכה המוקדמת של האוצר היתה כי עלות הכלים המשלימים תגיע ל-330 מיליון שקל בשנת 2022, ול-430 מיליון שקל בשנת 2023.
ומה יהיה בעוד עשור?
בהצעת החוק המקורית נעשה ניסיון להסדיר את סוגיית גיל הפרישה אחת ולתמיד. נקבע שם כי לאחר שהנשים יגיעו לגיל פרישה של 65, תבוצע העלאה הדרגתית כתלות בעלייה בתוחלת החיים, עד שהן יגיעו לגיל הפרישה של הגברים – 67. כמו כן הוצע כי לאחר מכן – כשגיל הפרישה יהיה זהה לנשים ולגברים – יהיה מנגנון אוטומטי של העלאת גיל הפרישה לשני המינים כתלות בעלייה בתוחלת החיים (כך ששני שלישים מהעלייה בתוחלת החיים יתווספו לגיל הפרישה). אלא שההצעה הזו הוצאה מחוק ההסדרים כבר בליל התקציב בממשלה. ואנחנו – אזרחי ישראל – נצפה בפסטיבל העלאת גיל הפרישה מחדש בעוד עשור.
