פרשנותמה שווה ועדת חקירה ממלכתית לטבח, אם הממשלה לא יכולה לשלוט בה
פרשנות
מה שווה ועדת חקירה ממלכתית לטבח, אם הממשלה לא יכולה לשלוט בה
מזכיר הממשלה יוסי פוקס דחה את דרישת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה; נימוקיו מהדהדים את החשש של הממשלה מחקירה רחבה, שתכלול גם את סוגיות מימון החמאס וההפיכה המשטרית
הממשלה דחתה היום את בקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח אוקטובר.
לפני הדיון בחילופי התכתובות בין היועצת ללקוח שלה – הממשלה, באמצעות המזכיר יוסי פוקס - חשוב להבהיר שוועדת חקירה פועלת במסגרת המנדט שמנסחת לה הממשלה.
במכתב ששלחה אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, הדגישה היועצת שוועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת אירועי המלחמה, בגלל היותה גורם עצמאי שמנותק מהממשלה, וציינה את הצורך הדחוף בהקמתה – כדי להגיב לאיומים שמופנים כלפי ישראל מהמשפט הבינלאומי. במיוחד אל מול שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג - הפלילי והצדק, ואולי מול מועצת הביטחון.
זו מטרה חשובה – להחזיר לתפארתו את עקרון המשלימות, כלומר להוכיח שישראל יכולה לחקור בעצמה את ההפרות לכאורה של הדין הבינלאומי, מהלך שעשוי לייתר את הצורך בהפעלת סנקציות בינלאומיות.
ואולם נדמה שהציבור הישראלי רוצה תשובות לכמה שאלות נוספות שנוגעות לחקירת האירועים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. הוא בהחלט מבקש לדעת שצה"ל לא ביצע פשעי מלחמה, אבל גם רוצה תשובות לשתי שאלות שיבחנו את אחריותה של הממשלה לקריסה. הראשונה: אחריות קונספציית טיפוח והעצמת החמאס; והשנייה: אחריות ההפיכה המשטרית/משפטית לשסע החברתי שאולי חיזק את החלטת החמאס לצאת לפעולה.
כדי ששתי השאלות האלה ייבחנו בידי ועדת חקירה היא חייבת לקבל יד חופשית. לקבל מנדט "פתוח" לחקור את אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם. כן, גם בשאלות שנוגעות ל"מדיניות" ולא רק לשאלות המבצעיות של כשלי ההתרעה והאבטחה בשבת השחורה.
ניקח לדוגמה את ועדת אור לבחינת אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי. הוועדה לא הסתפקה רק בבדיקת 13 מקרי הירי הקטלני שהביאו למותם של המפגינים הערבים, היא נכנסה גם לבחינת המדיניות הישראלית כלפי המגזר הערבי והמלצותיה נגעו גם לסוגיה זה.
הממשלה דחתה לעת הזו את פנייתה של היועמ"שית להקים ועדת חקירה. מבינים שם היטב כי מאחורי הטריגר, ה"פתיון" של הרווחים הצפויים בתחום הבינלאומי, מסתתרת דרישה לבחינה רחבה יותר של אירועי 7.10. ואכן, בתשובתו של מזכיר הממשלה נאמר כי "טרם בשלה השעה לחקור את כלל אירועי המלחמה ומה שקדם לה". תשובה זו מהדהדת את החשש האמיתי של הממשלה מחקירת "כלל אירועי המלחמה ומה שקדם לה" (ההדגשה שלי, מ"ג). ומה קדם למלחמה שעלול להקים קשר סיבתי לטבח: הקונספציה וההפיכה המשטרית.
המשפט "טרם בשלה השעה" מעורר דאגה. הרי נתניהו מצוי בניגוד עניינים משווע – להמשיך ולחרחר מלחמה לא רק בעזה, אלא גם בצפון ואולי גם בגדה ונגד סוריה ואיראן, רק כדי שהשעה הזו לא תבשיל אף פעם; כדי שהקואליציה המשיחית-קיצונית שלו תישאר על כנה, וכדי שלא תקום ועדת חקירה. ואם אפשר, גם כדי שבחירות לא יהיו, כי טרם בשלה השעה.
החוק שותק באשר להיקף המנדט שיכולה הממשלה להכתיב לוועדת חקירה. סעיף 1 מכתיב את הקמתה כאשר "קיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". נדמה שאת המשוכה הזו צלחנו. לא היה בישראל, מיום הקמתה, עניין בעל "חשיבות ציבורית חיונית" גדול יותר מאשר הטבח. סעיף 2 מאפשר לממשלה להגדיר את העניין שיהיה נשוא החקירה. במקרה הנוכחי, יהיה זה בלתי אפשרי להוציא את הממשלה מגבולות החקירה.
לכן, כל עוד ממשלת נתניהו מכהנת, אנחנו צפויים לשתי אופציות גרועות. הראשונה, "טרם בשלה השעה"; והשנייה - לצמצם לוועדה את נושא החקירה. קשה לצפות ששופט עליון מכהן או בדימוס כלשהו יסכים ליטול על עצמו ועדה מסורסת שתוגבל מבחינת מדיניות הממשלה (הקונספציה וההפיכה) כמקימה קשר סיבתי, ישיר, או לפחות עקיף, לטבח, למה שקדם לו ולמה שקרה אחריו. רק הוועדה צריכה להיות זו שתחליט על גבולות הגזרה של החקירה.
