בעלי פאבים, ראו הוזהרתם: גם אתם נושאים באחריות לאירועי הטרדה מינית
בעלי פאבים, ראו הוזהרתם: גם אתם נושאים באחריות לאירועי הטרדה מינית
פסק דין חדש מגדיר "מחדש" את נושא ההטרדה מינית במקום העבודה, בין אם הוא פאב או משרד וקובע איך בעלי ומנהלי העסק צריכים להתנהל עם עובדיו
פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה לוקח אותנו אל פאב תל אביבי מוכר. השעה היא שתיים לפנות בוקר, רוב הלקוחות כבר הלכו הביתה אבל קומץ לקוחות נשאר לבילוי אחרון. מנהל המשמרת שכנע – ואולי אפילו דרש – ממלצרית בפאב, עולה חדשה שהגיעה לישראל ימים ספורים לפני תחילת עבודתה, להשתתף ב"באדי שוט" (Body Shot), אירוע במסגרתו מלקקים מלח ואלכוהול מגופו של אחר. בסרטוני האבטחה מאותו אירוע נראית העובדת כשהיא מונפת על ידי אחד הלקוחות ומונחת כשהיא שוכבת על גבה על הבר. היא מרימה את חולצתה, ומנהל המשמרת מורח מלח על צווארה ושופך אלכוהול על בטנה החשופה. כשהיא מנסה לכסות את בטנה עם ידיה, הוא מסיט אותן הצדה. אחד הלקוחות, בחור גדול ממדים, מטפס על הדלפק, רוכן מעל גופה ומלקק את צווארה ובטנה. לאחר מכן מנהל המשמרת דוחף פרוסת לימון לפיה של העובדת ואומר ללקוח לקחת אותה באמצעות הלשון. הלקוח מבצע ויורד מהדלפק. העובדת מזדרזת ויורדת גם היא, אבל בסמוך לאחר מכן שני השחקנים במחזה חוזרים ומטפסים על הדלפק, תוך חילופי תפקידים: העובדת היא שמלקקת אלכוהול ולמלח מגופו של הלקוח. על מנת לאפשר לה גישה מלאה לגופו, אחד הלקוחות הרים והניח אותה על גופו של הלקוח. העניין לא הסתיים כאן ואותו מנהל משמרת דחף את ראשה של העובדת לעבר בטנו של הלקוח על מנת שתלקק משם אלכוהול. שאר הלקוחות נהנו מהאירוע וחלקם גם צילמו אותו בטלפונים הניידים שלהם.
מאותה נקודה ואילך, כל צד רואה את הדברים לגמרי אחרת. מנהל המשמרת טען שלא מדובר במעשה בעל אופי מיני, ושהעובדת לא הראתה בשום שלב שהיא לא מסכימה או לא נהנית. העובדת, שהודתה בעצמה שהיא הייתה נבוכה ולכן לא הביעה התנגדות פיסית למעשים, סיימה את הערב כשהיא ממררת בבכי. היא הגישה תלונה למשטרה ותבעה בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב את מנהל המשמרת ואת המעסיק, בעלי הפאב, בטענה שהאירוע מהווה הטרדה מינית. בית הדין האזורי, בפסק דין מפורט, דחה את התביעה, תוך שהוא קובע שלמרות שה"באדי שוט" הוא מעשה מיני, "אין מדובר במעשה הנכנס להגדרת הטרדה מינית לפי החוק".
העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דינו, שפורסם לפני כמה ימים, בית הדין הארצי מיקד את פסק דינו בתכלית החוק למניעת הטרדה מינית, שנועד "להתמודד עם התופעה של הטרדה מינית ולהוקיע אותה". לאחר ניתוח המקרה, בית הדין הארצי הגיע למסקנה שמעשיו של מנהל המשמרת מהווים הטרדה מינית לפי לשון החוק ואף עונים על הגדרת "מעשה מגונה", מעשים שיש בהם – על פי "אמות מידה אובייקטיביות של האדם הממוצע" – אלמנט של מיניות גלויה, תוך שמנהל המשמרת ניצל את יחסי המרות בינו לבין העובדת ו"הפכה למושא מיני". עצם העובדה שהעובדת התפטרה לפני האירוע לא קיבלה משקל בעיניו של בית הדין הארצי, שכן, כך קבע, יחסי המרות מתקיימים כל עוד נמשכים יחסי העבודה. כל קביעה אחרת עלולה להוביל לניצול בוטה של יחסי המרות, בניגוד גמור לכוונת המחוקק. מרגע שנקבע שמתקיימים יחסי מרות בין הצדדים, שאלת הסכמתה או אי-הסכמתה של העובדת לאירוע מאבדת מחשיבותה, לאור השפעת קיומם של יחסי המרות על מערכת היחסים.
בית הדין עמד על כך שהתנהגותו של מנהל המשמרת פגעה ב"זכות האוטונומיה של המערערת על גופה, בפרטיותה ובצניעותה", וניצל אותה תוך כדי ביזויה. בהקשר הזה, בית הדין הלך כברת דרך נוספת ואימץ את עמדת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית שהוגשה לתיק, לפיה אירוע ה"באדי שוט" מהווה החפצה של נשים.
נדמה שמעבר למסרים החשובים הללו, המסר המרכזי שעולה מפסק הדין נוגע לחובתו הבסיסית של מעסיק להבטיח לעובדיו ולעובדותיו סביבת עבודה בטוחה ומכבדת. בית הדין הארצי פירט בהרחבה את החובות המוטלות על מעסיקים מכוח החוק והתקנות, וביניהן החובה למנות אחראית על מניעת הטרדות מיניות, להחיל ולתלות במקום העבודה תקנון בעניין, לברר כל תלונה על הטרדה מינית ועוד. חובות אלה, כך נקבע, באות לידי ביטוי בשני היבטים מרכזיים: מניעת הטרדה מינית מן הצד האחד, וטיפול במקרה שכבר התרחש, מצד שני.
עוד נקבע, כי דווקא במקום עבודה כמו פאב, שמהווה "כר נוח להתרחשות הטרדה מינית" ושבו עלול להתקיים טשטוש בין המותר והאסור, חלה על המעסיק חובה מוגברת לחדד את הכללים, להדריך את העובדים ולשמור על הוראות החוק לא רק באופן טכני-פורמאלי אלא בעיקר באופן מהותי. רק כך, הדגיש בית הדין, נוכל להבטיח יצירת אקלים ראוי והוגן במקומות עבודה, תוך יצירת סביבת עבודה המבוססת על ערכי כבוד האדם ושוויון בין המינים. הובהר, כי תפקידו וחובתו של המעסיק הם להביא את נושא ההטרדות המיניות למודעות העובדים, ולדאוג באופן אקטיבי למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה. במקרה שלנו, הפאב נכשל בתפקיד זה כישלון חרוץ.
גם הסכומים שהוטלו על הפאב לעומת הסכומים שהוטלו על מנהל המשמרת משקפים את גישתו של בית הדין. מנהל המשמרת חויב לפצות אותה בסך של 30,000 ₪, ובעוד 5,000 ₪ עבור הוצאותיה. הפאב, לעומת זאת, חויב לפצות את העובדת בסך של 120,000 ₪ ובסך של 20,000 ₪ עבור הוצאות. בית הדין ציין במפורש שמנהל המשמרת חויב בפיצוי נמוך יחסית כיוון שהמעסיק עצמו נושא בחלק מהאחריות לכך שהאירוע התרחש, כיוון שלא דאג לסביבת עבודה נקייה מתופעות כאלה.
המסר הוא ברור: מעסיקים נוטלים תפקיד מרכזי במניעת הטרדות מיניות במקום העבודה, ומי שלא ימלא את תפקידו – יישא בתוצאות. אל תגידו שלא ידעתם.
הכותבים הם עו"ד אביגיל בורוביץ, שותפה, מחלקת דיני עבודה, ורן הופמן, עו"ד מחלקת דיני עבודה, במשרד הרצוג פוקס נאמן
