דעהדיור ציבורי זה בריאות, יציבות וצמיחה
דעה
דיור ציבורי זה בריאות, יציבות וצמיחה
הוועדה למלחמה בעוני המליצה ב-2016 לבנות ולרכוש עשרות אלפי דירות ציבוריות כדי להגיע לקו המינימום של 110,000 דירות ציבוריות. אבל ממשלות ישראל הקודמות לא עשו כלום לעמוד ביעדים שהוצבו וכיום בישראל כ-52,000 דירות ציבוריות שזה פחות מ-2% מהדירות
קורת גג כזכות יסוד זאת לא סיסמה, כי האמירה משקפת את החשיבות וההשפעה שיש לקורת גג על התפקוד והיכולת של בני אדם לצמוח ולהצליח. כמו לחינוך בריאות ותעסוקה גם למדיניות דיור יש השפעה מכרעת על כל תחומי החיים של אנשים, ולכן מדיניות דיור מאוזנת וטובה יכולה לעשות את כל ההבדל בין כישלון לצמיחה. בעיקר נכון הדבר כאשר מדברים על אוכלוסיות שלמדיניות הדיור יש השפעה גדולה עליהם – ציבור מהמעמד הנמוך שבמדיניות דיור כושלת נאלצים להישען על מוסדות הרווחה, נאלצים לוותר על צרכים בסיסיים ולא יכולים להיות שותפים למאמצי הצמיחה הכלכלית.
ההבנה הזאת מחלחלת כיום במדינות מערביות רבות ומחקרים עושים את הקשר בין צמיחה ושגשוג למנגנונים של סיוע בדיור. באוסטרליה למשל יש היום השקעה מסיבית של מיליארדים בדיור ציבורי בגלל סקר שכלל עשרות כלכלנים מהאוניברסיטאות הטובות במדינה שקבע שהמדינה הפסידה מיליארדים בצמיחה בגלל מדיניות דיור שלא כללה דיור ציבורי. דוגמה הפוכה היא סינגפור, שראש הממשלה שלנו מאוד אוהב, שבה ראו את הנולד ולכן השקיעו מיליארדים במערכת דיור ציבורי שבה למעלה מ-78% מהאוכלוסייה במדינה מתגוררת.
מחקרים השוואתיים כבר מראים כיצד המדיניות הזאת הטיבה עם סינגפור ובעצם חיזקה את בריאות האזרחים, הגבירה את קצב הצמיחה של המדינה ותרמה ליציבות הכלכלית של המדינה. גם באירופה שבה אחוזי הדיור הציבורי היו גבוהים יחסית תמיד חוזרים היום להשקעות גדולות בדיור ציבורי וממשלות אירופאיות כמו גרמניה, בריטניה וצרפת משקיעות מיליארדים ברכישה ובניית דיור ציבורי ומשנות כללים תכנוניים כדי לעודד דיור ציבורי.
מחקרים אף מראים שתכנון ובנייה של דיור ציבורי אשר לוקח בחשבון ערוב וגיוון אוכלוסיות תורם מאוד ליצירת משרות, מחזק את המסחר ומתורגם לצמיחה והכנסות. מחקר שהתקיים בארה"ב ב-2018 על ידי הרשות לדיור ציבורי הציג נתונים שמראים כי השקעה של 4.5 מיליארד דולר בין השנים 2013-2017 בדיור ציבורי הניבה פעילות כלכלית של 7.6 מיליארד דולר, ויצרה 7,600 מקומות עבודה חדשים. באוסטרליה הנתונים דומים כאשר כלכלנים טענו שהשקעה של 7 מיליארד שולר בדיור ציבורי ודיור בר השגה תוביל ל- 18 מיליארד דולר בצמיחה ותייצר כ-18 אלף מקומות עבודה חדשים.
מעבר לכך שמדיניות דיור ממשלתית שמקדמת דיור ציבורי מובילה לצמיחה בגלל היציבות ותנאי הפתיחה ההוגנים שהיא מייצרת לאנשים, ברור היום שמדיניות דיור שאינה מקדמת דיור ציבורי מובילה לשורה של כשלים ותחלואות שפוגעים בצמיחה. חוסר היציבות שהוא מובנה בדיור שתלוי אך ורק בשוק החופשי מייצר אנשים לא יציבים, ויש לכך השלכות מערכתיות שאי אפשר ואסור להתעלם מהם. חוסר היציבות הזה בא לידי ביטוי בחוסר יציבות בקבלת שירותי רווחה ובריאות, חוסר יציבות בחינוך וחוסר יציבות מקצועית.
אם נחזור לישראל אז חשוב להגיד שהוועדה למלחמה בעוני, שפרסמה את מסקנותיה ב-2016, הבינה את ההשלכות שיש למדיניות דיור על אנשים שחיים בעוני, וגם הציגה נתונים שעולים בקנה אחד עם המחקרים מהעולם. בוועדה הראו שממאה משפחות שקיבלו דיור ציבורי ב-15 השנים האחרונות, כ-40% (40 משפחות) יצאו ממעגל העוני ולא נזקקו בכלל לשירותי הרווחה. מדובר בנתונים מדהימים שאין להם שום מקבילה בכלי רווחה אחרים. כמו כן הוצגו ראיונות עומק שבהם האנשים עצמם דיברו על תחושת היציבות והיכולת לחזור ולהיות אזרחים תורמים. בהתאם לכך המלצות הוועדה היו לבנות ולרכוש עשרות אלפי דירות ציבוריות כדי להגיע לקו המינימום של 110,000 דירות ציבוריות.
ממשלות ישראל הקודמות לא הפנימו את הנתונים מהעולם ולא את הנתונים מהארץ, ולא עשו כלום לעמוד ביעדים שהוצבו או בסטנדרטיים העולמיים. כיום בישראל כ-52,000 דירות ציבוריות שזה פחות מ-2% מהדירות בעוד הממוצע באירופה עומד על 12%, ובמקומות אחרים בעולם מגיע גם לעשרות אחוזים. ממשלת השינוי לצערי גם היא לא הביאה בשורה וממשיכה לקדם תוכניות דיור שכל הבסיס שלהם הוא "השוק החופשי", כשמקבלי ההחלטות מתעלמים מהצורך הכלכלי בבנייה ורכישה של עשרות אלפי דירות ציבוריות.
דני גיגי הוא מנכ״ל פורום הדיור הציבורי
