ניתוח"בניין הקלפים של מתווה החינוך מתמוטט"
ניתוח
"בניין הקלפים של מתווה החינוך מתמוטט"
מתווה שנת הלימודים של משרד החינוך היה מבוסס על שכבות של חיסונים ובדיקות. אבל ככל ששנת הלימודים מתקרבת והשכבות נפרמות, בכירי המערכת מדברים על כאוס ומתווה מחורר ומנותק. חמור מכך: בתוך שיח החיסונים נשכחו הפערים ההולכים ומתרחבים
1. אם היו חסרות שאלות ותעלומות באנרכיה של פתיחת שנת הלימודים, בא שר הבריאות ניצן הורוביץ והצהיר אתמול שמנהלי בתי הספר הם שיקבעו אם הם מכניסים ללימודים ילדים בלי בדיקות ביתיות. במשרד החינוך הבהירו אתמול שחוק חינוך חובה לא מאפשר להחזיר תלמידים שלא ייבדקו הביתה.
המטרה של מתווה שנת הלימודים הבאה היתה לא לחזור על הטעות של השנתיים הקודמות ולא לסגור את בתי הספר לחודשים ארוכים. המתווה מבוסס על התקווה שיש בו מספיק שכבות של בדיקות וחיסונים שיכסו את כל החורים. מכיוון שהשכבות האלו נפרמות בזו אחר זו, עולה החשש הכבד שבמקום סגרים שישאירו את הילדים בבית, יהיו בידודים שיעשו אותו דבר.
שלשום אמרה סמנכ”לית עיריית חדרה אסנת ספורטה ל"כלכליסט" ש"זה לא בשמיים שחצי מערכת החינוך תהיה בבידוד". אתמול אמרה סגנית ראש עיריית תל אביב ציפי ברנד ש"יש כאוס מוחלט במערכת". "המתווה הוא בדיחה", אומר יו"ר התאגדות המנהלים העל־יסודיים מנשה לוי. "הוא הזוי ומנותק ומלא בהנחות מופרכות שלא יתקיימו. כל בניין הקלפים מתמוטט".
2. השכבה הראשונה של המתווה שהתפרקה היו הבדיקות הסרולוגיות. 25% מהילדים בני 12-3 כבר פטורים מבידוד, כיוון שהם מחלימים ידועים או שחוסנו בשל מצבם הבריאותי. התקווה היתה לגלות בבדיקות הסרולוגיות עוד 20% מחלימים סמויים ולהגיע לכמות קרובה לחצי כיתה שמאפשרת שגרת לימודים, בהנחה שהיתר ילמדו בזום. לנוכח התוצאות המאכזבות הוחלט שביישובים שבהם נמצאו פחות מ־12% מחלימים סמויים יופסקו הבדיקות. התוצאה: כיתות רבות יהיו תקועות עם עשרה ילדים פטורי בידוד לכל היותר. ספק אם אפשר לקרוא לזה שגרת לימודים.
אבל המבחן האמיתי של המתווה כולו יהיו הבדיקות הביתיות שיחולקו להורים. למשרד החינוך ברור שביום תחילת הלימודים עלולים להגיע אלפים רבים של תלמידים חולים לבתי הספר, אם לא עשרות אלפים, ועלולים ליצור הדבקה המונית. הבדיקות הביתיות אמורות להפחית את המספר שלהם דרמטית, במשרד מקווים שב־70%.
3. מנשה לוי סבור שהמשרד חי באשליות. "50% מההורים לדעתי לא ימלאו את תפקידם", הוא אומר. "משרד הבריאות חושב שהוא מורה להורים לעשות בדיקות והם עוברים לדום, רצים לקחת ערכה מבית הספר, דוחפים לילדים מטושים וממלאים את ההצהרה. יש לי הוכחה למה זה לא יתקיים. 50% מההורים לא מילאו את הצהרות הבריאות שהיו צריכים למלא בשנה שעברה וחלק השתמשו באלגוריתם שימלא את ההצהרה".
לוי מציין שבעקבות פתיחת שנת הלימודים של הבנים החרדים שיעור המאומתים בקרבם זינק מ־5% ל־13%. הוא מזהיר שזינוק כזה צפוי בראשית ספטמבר בשאר מערכת החינוך. לכן הוא מעריך שעדיין לא בטוח ששנת הלימודים תיפתח. זאת, להוציא כיתות י”א-י”ב שבהן אחוז מחוסנים ומחלימים מאוד גבוה. הוא מספר שערך סקר בשתי קבווצות ווטסאפ שבהן 500 מנהלים וגילה ש־69% בעד לפתוח את הלימודים אחרי החגים. לדבריו, "החשש של המנהלים הוא שזה ייגמר בפיאסקו".
4. אפשר לחזות שבמוקדם או במאוחר חלק גדול מהמערכת יעבור לכיתות שחלקן לומדות פיזית וחלקן בזום. זה יכול להיות במצבים שבהם חלק מהכיתה יהיה בבידוד וחלק לא. זה יכול להיות גם כשהמערכת תבין שחייבים לעבור ללמידה בקפסולות - חצי מהתלמידים ילמדו בכל זמן נתון בכיתה וחצי בזום. נכון, יש מגפה, וזה מה שאפשרי. אלא שהמציאות בשנתיים האחרונות הוכיחה שלמידה מרחוק עובדת מאוד לטובת החזקים ומגדילה את הפערים. זה בדיוק מה שצפוי גם בלמידה המשולבת הזו.
במשרד החינוך אומרים בתגובה ש"המתווה ממשיך ופועל כסדרו על השכבות השונות שלו”. הבדיקות הסרולוגיות יימשכו ביישובים שמתגלים מהם יותר מ־12% ילדים מחלימים. המשרד פועל לעודד תלמידים להתחסן. הוא קורא להורים לבצע את הבדיקות הביתיות. “כל התוכנית עומדת על שיתוף הפעולה של ההורים ולהורים יש אינטרס שהילדים שלהם יגיעו ללמוד", אומרים שם.
5. השיח על “פתיחת הלימודים כן או לא” דחק לגמרי את השיח החלש ממילא על הפערים הנוראיים שיצר משבר הקורונה. תורמת לכך גם העובדה שמשרד החינוך מקפיד לפרסם מעט מאוד נתונים על הפערים ומתמקד בנתונים על הנזקים הרגשיים. “הפערים קיימים והם מאוד גדולים”, אומרת ברנד. “אולי לא מודדים אותם אבל אי אפשר להתכחש אליהם וכל איש חינוך במערכת מדבר על זה”. לדבריה, “אפשר להגיע לכיתות ב’ או ג’ ולראות שיש ילדים שיודעים לקרוא ויש ילדים שלא”.
ברנד מתריעה על כך שלא ניתנו תקציבים למענים רגשיים. “לא עשו שום שינויים מבחינת הצפיפות בכיתות. היו כיתות שהיה בהן סגן מחנך. אבל עכשיו יש מחסור במורים אז ביטלו. יש כאוס מוחלט במערכת. המנהלים מנסים לעשות קסמים אבל המערכת נטולת משאבים”. היא מציינת שהקפסולות בכיתות הנמוכות סייעו מאוד בשנה שעברה להשלמת פערים כי איפשרו מתן יחס אישי אבל השנה הן בוטלו.
6. “אין ספק שהשנתיים האחרונות הרחיבו והעצימו את הפערים בין הסקטורים”, אומר לוי. “האזורים הנמוכים נדפקו עם בעיות בציוד קצה. לא כולם יכלו ללמוד מרחוק. אמור לי איפה אתה גר ואומר לך אם אתה יכול ללמוד מרחוק”. כזכור, המבצע של חלוקת 140 אלף מחשבים התקיים בין הסגר השני לשלישי, כלומר השפיע מעט מאוד על הלמידה מרחוק. אלא שגם לאחריו הושג מצב של מחשב לכל משפחה כאשר משפחות רבות נזקקות לשניים או שלושה מחשבים. לדברי לוי, “אומרים שבמערכת החינוך יש שוויון הזדמנויות. מה הבדיחה הזאת. יש תלמידים ששווים יותר ומקבלים יותר”.
לוי אומר גם שהנשירה, כולל נשירה סמויה, קפצה במהלך משבר הקורונה מ־5%-3% ל־20%-15% אלא שהמערכת מכסה עליה. “אני מדבר גם על תלמידים שכאילו לומדים. היו בסוף השנה תעודות ישראבלוף. לא היה תלמיד שהשאירו כיתה. כולם עלו גם עם עשרה שליליים”. ככל שהמשבר מתארך, גוברים החששות לדור אבוד שלא יצליח להתגבר על הנזקים וישלם עליהם בהכנסתו כל חייו.
7. מלבד הקורונה, נושא נוסף ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון מרבה להתבטא עליו הוא רפורמת העצמאות למנהלים. על פי החלטת הממשלה הפיילוט של התוכנית אמור לצאת לדרך השנה בארבעה ישובים ורשת חינוך אחת. יש גם הקצבה של 150 מיליון שקל. אך במערכת לא יודעים מי היישובים, מה מידת החופש שהם יקבלו ומה יהיה היקף הסל הגמיש.
ד”ר יצחק קליין מהקואליציה לאוטונומיה בחינוך אומר ש”זו שאלה טובה מתי זה אמור לקרות”. רכזת הקואליציה אביטל בן משה אומרת ש”מנהלי מחלקות החינוך שואלים את אותן שאלות”. לוי פסימי לגבי סיכויי הרפורמה. “עברתי עשרה שרי חינוך וכולם הקפידו לומר ביום כניסתם לתפקיד שהמנהלים הם חוד החנית של מערכת החינוך ויש לדאוג שהאוטונומיה שלהם תתרחב והם יקבלו סמכויות אמיתיות. אז אמרו. נחיה ונראה”. ממשרד החנוך נמסר ש"כפי שהמשרד הבטיח הפיילוט יתבצע בשנה הקרובה. כפי שהמשרד נוהג לעשות, גם במקרה הזה הוא יפרסם לציבור פרטים מסודרים בהמשך".
8. בהסתדרות המורים לא מתכוונים להיות הגורם שיעכב את פתיחת שנת הלימודים. הם מחכים לחוות הדעת כתובה של המשנה ליועמ”ש רז נזרי שלפיה אפשר לשלול שכר ממורים שיסרבו גם להתחסן וגם להיבדק פעמיים בשבוע.
בעניין החיסונים ארגווני העובדים עומדים באמצע בין זכויות הלא מתחסנים לאוטונומיה על גופם לזכות הרוב שלא יסכנו אותם. נראה שיפה בן דוד בוחרת בצד של הרוב המחוסן. כמו רוב הדברים בפתיחת שנת הלימודים הזו, עדיין לא ברור איך זה יעבוד ואיזה תנאים יוצאו למורים הלא מתחסנים.
אם יהיו בעיות עם הסתדרות המורים זה יהיה אחרי החגים, באוקטובר. בן דוד דורשת לפתוח במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי שנדחה כבר שנתיים. אם משבר הקורונה יחריף סביר שזה לא יקרה והמורים ינשכו שיניים ויבליגו. אם משבר הקורונה ידעך ולא יפתח משא ומתן - צפוי עימות.
