פרשנותלמה לנתניהו כל כך חשוב להשתלט על הלמ"ס?
פרשנות
למה לנתניהו כל כך חשוב להשתלט על הלמ"ס?
לצד ההפיכה המשטרית, הניסיון של נתניהו להשתלט על הלמ"ס טומן בחובו סכנה מוחשית לכלכלה • כל ניסיון לשחק במספרים כדי להגדיל למשל את הצמיחה או לצמצם את האינפלציה, יחזור כבומרנג • כדאי לרה"מ לבחון מה עולל בדרך זו נשיא ארגנטינה לשעבר למדינתו
1. אסור לזלזל בניסיונות הבלתי פוסקים של רה"מ בנימין נתניהו להשתלט על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפני שלושה שבועות נחשף ב"כאן" כי נתניהו ניסה למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, נטול כל השכלה בתחום הסטטיסטיקה, לממלא מקום הסטטיסטיקן הראשי במקום יואל פינקל שמשמש כמ"מ והוא בעל ניסיון של יותר מ־30 שנה בלמ"ס. בינתיים המהלך נבלם. שלשום נחשף כי נתניהו שוב התערב – הפעם בניהול השוטף של הלמ"ס – כאשר אסר על ביצוע מינויים כל עוד אין סטטיסטיקן ראשי.
הלמ"ס נחשבת לכאורה למשרד חסר חשיבות וקטן, היושב בקצה גבעת שאול בירושלים ושבו כמה פקידים עמלים על נוסחאות ונתונים. רוב אזרחי ישראל אינם מודעים לעובדה כי אותה לשכה היא אחד הארגונים הממשלתיים המשפיעים בצורה הדרמטית ביותר על חייהם.
כמה פרטים חשובים על הלמ"ס. ראשית, הסטטיסטיקן הלאומי הוא היחיד שקיבל סמכויות סטטוטוריות ליצירת סטטיסטיקה בישראל ולכן הוא היחיד שיכול לפי חוק בעניין מ־1972 להפיק סטטיסטיקה רשמית מטעם המדינה. הוא יכול ליזום כל סקר ומוטלת חובה חוקית להשיב לו כאשר אי־היענות לסקר כוללת גם ענישה פלילית, אף שמעולם לא נאכפה.
שנית, אין תחום בחיינו כמעט שהלמ"ס – יחידת סמך במשרד ראש הממשלה – לא עורכת לגביו סקרים ולפי החוק ישנם 28 נושאים שהיא סוקרת ובהם דיור, שלטון מקומי, הכנסות משקי בית, בריאות, חינוך, שכר, אבטלה, תוצר, תאונות דרכים ואף מקבלי תארים. לפיכך, הסטטיסטיקן הלאומי יושב על מאגר המידע הגדול ביותר של ישראל והוא היחיד שרשאי לנהלו ולהפיק ממנו מידע. הוא גם קובע, בהנחיית הממשלה, אילו נושאים לסקר, כמה סוקרים לגייס וכמה מסוקרים לבחון. זה כולל נכסים פיננסיים, שכר, קרקעות, דירות, גם ברמת הפרט. בשילוב AI, למידת מכונה וביג דאטה – הוא למעשה מעין "האח הגדול", וידוע מספרו של ג'ורג' אורוול "1984" לאן כל זה עלול להוביל.
אכן, פקודת הסטטסטיקה קובעת בדיוק כיצד להתנהל עם אותו מידע, איך לשמור עליו ולמי אסור להעבירו הלאה, אבל באמצעות השינויים בחקיקה המתוכננים בהפיכה המשטרית, שמעניקים כוח בלתי מוגבל לשלטון, הוא יוכל לעשות עם המידע כל מה שעולה ברוחו. לא בכדי נכתב בסעיף 2ג לפקודת הסטטיסטיקה כי "במילוי תפקידיו יפעל הסטטיסטיקן על סמך שיקולים מדעיים".
2. בניגוד לרושם שנוצר בקרב הציבור, סטטיסטיקה שייכת למדעי החברה ואיננה מדע מדויק כמו פיזיקה או כימיה. כלומר, שינויים, אפילו קלים, בשיטות איסוף, עיבוד, ניהול והגדרת הנתונים, יכולים להוביל לתוצאות שונות. מבלי להיכנס לחלקים הטכניים המורכבים, נתניהו גם התנסה בכך במהלך הקורונה. בעקבות הסגר הקשה שהטיל נתניהו על אזרחי ישראל באפריל 2020, צנח התמ"ג בכ־31% בחישוב שנתי. הלמ"ס, מאז ומעולם, מחשבת את הצמיחה הכלכלית בחישוב שנתי (בדומה לארה"ב) ולא בחישוב רבעוני (החישוב הפשוט). נתניהו ראה את הנתונים וביקש להבהיר כי החישוב הוא שנתי (בכמה היה יורד התוצר אם בכל רבעון של אותה שנה התוצר היה יורד באותו שיעור כמו ברבעון הנסקר) ולפי החישוב הפשוט (ההפרש בין התמ"ג הרלבנטי לעומת קודמו) התמ"ג ירד בכ־9% "בלבד". כלומר, אופן חישוב הלמ"ס, הסביר אז נתניהו, "ניפח את הירידה", אף שהלמ"ס מחשבת בשיטה זו זה עשורים. זה לא הפריע לנתניהו, רבעון לאחר מכן (רבעון שני שכלל את פתיחת המשק אחרי הסגר) דווקא לצטט את הנתונים השנתיים שהצביעו על צמיחה חסרת תקדים של כ־40% (אך רק 8.7% בחישוב רבעוני). מאז, הלמ"ס מציינת בהודעות לעיתונות גם את החישוב הרבעוני וגם את השנתי. וזו דוגמה פשוטה. כלומר, הסטטיסטיקן הראשי "מייצר" מציאות. כאשר המציאות מתחילה להיות לא נוחה, חשוב מאוד לשלטון שיהיה שם "מישהו מטעם" שישנה כמה דברים, ממש שוליים, כדי לייפות אותה, ולייצר מציאות אלטרנטיבית.
1 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי והסטטיסטיקאי הראשי לשעבר פרופ' דני פפרמן
(צילום: עמית שעל, שי שמואלי)
3. זה מה שעשה הנשיא נסטור קירשנר בארגנטינה לפני כשני עשורים כאשר האינפלציה התפרצה על רקע המדיניות הפופוליסטית שנקט וגרמה להרס רב – הוא ואנשיו "ביקשו" מהסטטיסטיקן הלאומי "למתן את האינפלציה". רק קצת. ברגע שסירב הוא הוזז מתפקידו במהרה והאחריות להנפקת נתוני אינפלציה עברה למשרד הכלכלה, שם ישב מקורב לנשיא ולרעייתו. התוצאה הייתה נפלאה אך מפתיעה: האינפלציה צנחה פתאום לשליש ממה שהיא הייתה בחודש הקודם. לשטיקים האלו יש מחיר כבד: מכוני מחקר פרטיים החלו לחשב באופן פרטי את האינפלציה. הדבר גרם לתגובה של המשטר: הטלת קנסות כבדים על כל מי שמתיימר לחשב סטטיסטיקה ממשלתית. בדיעבד התברר כי גם נתוני האבטלה זויפו וגם מדד העוני "שופר", עד שלבסוף הופסק פרסומו ב־2013. המהלך פגע פגיעה אנושה באמון הציבור, הארגונים הכלכליים הבינלאומיים והמוסדות הפיננסיים בסטטיסטיקה הרשמית.
גורמים בכירים בלמ"ס אמרו ל"כלכליסט" כי לעתים אומדנים ראשוניים של צמיחה (תמ"ג, יצוא, יבוא, צריכה פרטית והשקעות) מתפרסמים כאשר רק שליש מהמידע הסופי בידי הסטטיסטיקאים. רק בהמשך, באומדנים השני והשלישי, התמונה מתבהרת יותר. כלומר, מתפקידם של הסטטיסטיקאים להנפיק נתון צמיחה, שיתפרסם בעמודים הראשונים של העיתונות כלכלית, על בסיס אומדן חלקי שהוא "מושך". והוא יכול למשוך לאן שהוא מוצא לנכון או לאן שהסטטיסטיקן הלאומי מוצא לנכון. נשוב לדוגמה של מדד המחירים לצרכן, הנתון העומד בבסיס האינפלציה. כלל ההלוואות לרבות משכנתאות מבוססות על אותו מדד, והוא מתקבל לפי סקר. אם משנים את הסקר, ניתן להפחית קצת את המדד ובכך גם להפחית את החזרי המשכנתאות. גם גובה הריבית במשק שעליה מחליט בנק ישראל מבוסס על נתוני למ"ס, ולכן "הפחתה באינפלציה" יכולה להוביל לכסף זול יותר והקלה בהלוואות הדיור. התרגיל הזה גם מגדיל את הצמיחה במשק.
4. מצב הלמ"ס כעת אינו מזהיר. דו"ח מבקר מדינה חריף שהתפרסם ב־2019 מצא ליקויים קשים בכמעט כל ממד אפשרי בעבודתה. "תמיד קיים החשש הטבעי כשמתחלפים מנהלים. אבל הפעם יש גם מעבר לזה: אנו שומעים בתקשורת על יוסי שלי, על כך שיהיה כאן מינוי פוליטי כשהלמ"ס היא גוף נקי ולא פוליטי. אנו נחשבים כמקצועיים מאוד. לא היו בלמ"ס מעולם שיקולים פוליטיים ואני עובד כאן עשרות שנים. עצם הדיבור על התרחיש הזה מעלה חשש. אם זה יקרה, לא יודעים", אמר רם קנדיל, יו''ר ועד העובדים בחוזים אישיים בלמ"ס, שמבטיח כי אין חשש לפגיעה בזכויות העובדים בכל תרחיש. לדבריו, "החשש הוא שהנתונים ייפגעו. בסופו של דבר אנו גוף מקצועי ואני יכול להבטיח לך שכאשר אנו מחשבים את הנתונים, כל אחד מאיתנו יודע לעמוד מאחורי המידע שמוציאים החוצה. העובדים בדקו, אימתו ובדקו שוב. נניח שיבוא מנכ"ל ימני וירצה לראות הטיה יותר לכיוון שמשרת אותו פוליטית... לא יודע... הכל מבולבל כעת".
גם יו''ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, המשמשת מעין דירקטוריון ללמ"ס, פרופ' ראובן גרונאו, מבכירי הכלכלנים הישראלים ומי שכיהן בראש שורת ועדות ציבוריות, מביע דאגה רבה. לדבריו, "הרעיון שאדם פוליטי – שאין לו כל ידע בסטטיסטיקה – יעמוד בראש הלמ"ס הוא נואל. אני יכול לשמוח שהרעיון ירד באותה מהירות שהוא עלה. ברור שמשטר תקין צריך להיות מבוסס על גוף נתונים אמין. מאז 1949, שנת הקמתה של הלמ"ס, הממשלה לא ניסתה אף פעם להתערב בפעילות הלמ"ס ואני כולי תקווה שכך יהיה גם בעתיד".
