ישראל 2040 – פתרונות תחבורתיים
ישראל 2040 – פתרונות תחבורתיים
מדינת ישראל הינה מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ומגמה זו רק תחריף בעשורים הקרובים.
כבר היום סובלים אזרחי המדינה מעומסי תנועה בלתי סבירים, אשר עלותם למשק מתבטאת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, בשל אובדן שעות עבודה.
בעשורים האחרונים ממשלות ישראל קידמו מדיניות של הגדלת ההשקעה בתשתיות בישראל; כך בין היתר, החלטת ממשלת ישראל מס' 1383 (אוגוסט 2016) שהציגה תכנית רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים ותוכנית "תשתיות 2030" של משרד האוצר.
בשנים שחלפו מאז, גדלו ההשקעות בתחומי התשתיות כגון: טיפול במים ושפכים, פיתוח מתקני ייצור חשמל, פיתוח תשתיות כבישים (עם דגש על הסעת המונים) ורכבות, מיזמים גדולים של משרד הביטחון ובראשם מעבר בסיסים מרכזיים של צה"ל לדרום הארץ, כל זאת במקביל לגידול מתמיד בבניה לדיור וזאת במטרה לענות על הביקוש המתמיד לדיור בעיקר במרכז הארץ.
הגידול בביקוש בכל רחבי הארץ ובעיקר במרכזה, אשר מהווה את מרכז העסקים של מדינת ישראל, דרש מממשלות ישראל לבצע תוכנית השקעות מקיפה בתחבורה, על כל רבדיה, החל מרכבות כבדות למעבר בין מטרופולינים, דרך רכבות קלות בתחומי המטרופולינים השונים.
בעשור האחרון ניתן לזהות השקעה נרחבת במערכת הרכבות הקלות – הארכת הקו האדום בירושלים והוספת הקו הכחול בה, השלמת מיזם הקו האדום בגוש דן יחד עם תחילת העבודה על הקווים הירוק והסגול, מיזם הרכבת הקלה חיפה נצרת. במקביל מקדמת רכבת ישראל מיזמי מסילה גדולי היקף כמו הקמת המסילה המזרחית , מסילת 431 , המסילה הרביעית באיילון ותוספת מסילות שלישית ורביעית בין חיפה לתל - אביב, זאת לאחר שבעשור האחרון ביצעה מיזמים כגון: המסילה לירושלים, מסילת העמק, מסילת עכו כרמיאל ומיזם החשמול.
מתוך מסקנה כי חיפוש פתרונות תחבורתיים על פני הקרקע לא ייתן מענה סביר לבעיה התחבורתית וזאת עקב המצוקה הקיימת ממילא על פני הקרקע, השטחים המוגבלים בהם ניתן להשתמש והגידול הבלתי פוסק בכלי הרכב ואוכלוסיית המדינה, פנתה ממשלת לישראל לפתרון המתבקש, אשר קיים בעולם כבר שנים רבות, המנצל את משאב תת הקרקע למתן הפתרון הנדרש.
במטרה לענות על כל האמור, לסייע להאצת צמיחת המשק והגדלת הפריון, לתמוך ביישום תוכניות הדיור ותהליכי ההתחדשות העירונית, לשפר את רמת הנגישות התחבורתית, לתרום להעלאת רמת החיים, להפחית את הגודש בגוש דן ולהקטין את השפעותיו השליליות: החליטה ממשלת ישראל בהחלטה 200 מאוגוסט 2021 כי מיזם המטרו מהווה פרויקט תשתית לאומית וקבעה שורה ארוכה של התאמות חקיקה נדרשות. בהחלטה 202 קבעה הממשלה כי נדרש שיפור נוסף בתהליכי תיאום תשתיות בין חברות התשתית ובעלי התשתית, הסרת חסמי תכנון וביצוע ובעיקר תיעדוף של מיזמי תשתית לאומיים וכך נמצא בראש רשימת מיזמי התשתית הלאומיים את מיזם המטרו כקטגוריה ייחודית בפני עצמה. כיוון שממשלת ישראל הבינה את חשיבותו של מיזם זה הוחלט אף לחוקק חוק ייחודי לצורך ביצועו אשר מונח בימים אילה על שולחן הכנסת לאישור.
פתרון המטרו הינו הפתרון הנכון להסעת המונים בתוך המטרופולין וזאת עקב ניצול משאב תת הקרקע המשמש הפרדה מלאה מהתשתיות הקיימות ומאפשר הסעת המונים נוחה ומהירה תוך הפרעה מינימלית לחיי העיר והעברה מקסימלית של נוסעים ממקום למקום.
לסיכום, עקב גידול האוכלוסייה במדינה, ממשלות ישראל הבינו את הצורך במתן עדיפות להשקעות בתחבורה הציבורית וזאת על מנת לשפר את התוצר לנפש על יד הקטנת אובדן שעות העבודה הנגרם במסגרת הנסיעות ברכב פרטי. פתרון הרכבות הקלות הוא חלקי בלבד ומשתמש במשאב הקרקע אשר ממילא כמעט ואינו קיים. הפתרון המתבקש הינו שימוש בתת קרקע על ידי המטרו ועל ידי כך מקסום הפתרון וזאת תוך כדי קרוב הפריפריה למרכז העסקים וביצוע מהפכה תחבורתי ומחשבתית אמיתית בעורך החיים בגוש דן ובמדינה כולה.
פרויקט המטרו המתוכנן מדורג בין עשרת פרויקטי תשתיות התחבורה הגדולים המתוכננים בעולם לעשור הקרוב והוא פרויקט המטרו הגדול ביותר באירופה. זאת הפעם הראשונה בה נבנית רשת של רכבות תחתיות במדינת ישראל – ולכן המיזם יהיה חייב להתבסס על ידע ויכולות ביצוע של השוק הבין-לאומי. ממשלת ישראל חייבת לפעול על מנת לתעדף את המיזם ולהבטיח את היציבות ההכרחית למיזם ארוך שנים. למחויבות שיפגינו גורמי המדינה כלפי המיזם יש השפעה מהותית על האטרקטיביות של המיזם, על התגייסות השוק הבין-לאומי אליו ועל היתכנות ביצוע.
כבר היום מדינת ישראל מאבדת עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה מבעיות תחבורה במרכז העסקים הראשי שלה. ללא פרויקט המטרו בעוד כעשור מדינת ישראל לא תוכל לתפקד כמדינה מערבית וזאת כיוון שמרכז העסקים החשוב ביותר שלה יהיה תקוע בפקק.
מאת אבישי גרינברג, סגן מנהל מנהלת רשת המטרו, קבוצת גדיש
d&b – לדעת להחליט
