שנת הבום הישראלי: כל הגרפים לסיכום 2021
שנת הבום הישראלי: כל הגרפים לסיכום 2021
התמ"ג שתפח ואיתו השכר הממוצע; יצוא ההייטק שזינק ומועדון היוניקורנים שהתרחב; ההתנפלות על הנדל"ן וסוכנויות הרכב תדלקו גם את ההכנסות ממסים; השקל התחזק והבורסה המקומית המריאה; אפילו ארבע מדליות אולימפיות הושגו; אבל הפערים החברתיים העיבו והעוני עדיין כאן. סיכום שנה בגרפים
2021 תיזכר כאחת השנים הטובות של הכלכלה הישראלית, שצמחה כמעט בכל היבט - מהתמ"ג והשכר הממוצע שרשמו עלייה, הצריכה והיצוא שהתרחבו מאוד, מועדון ההייטק שאימץ לחיקו עוד יוניקורנים ואפילו ארבע מדליות אולימפיות הושגו בטוקיו - הישג ישראלי היסטורי. על כל אלו העיבו הפערים החברתיים שלא נסגרים. לפניכם: סיכום (אופטימי משהו) של 2021 בגרפים.
תמ"ג
את הנתונים המדויקים לגבי התוצר של שנת 2021 נדע רק בעוד כחודש, אך הנתונים המצטברים מלמדים על צמיחה של כ-7.1% לעומת השנה שעברה, וכ-4.5% לעומת שנת 2019 שקדמה לקורונה. התוצר בשנה זו צפוי להגיע לרמה של כ-1.5 טריליון שקל. בגרף שהוצג ניתן לראות את הרבעון השני של שנת 2020 שבו התוצר ירד בחדות, ברבעון זה היה הסגר הראשון. אך הגרף גם מראה לנו כיצד כלכלת ישראל למדה להתמודד אפילו עם הסגרים, ההשפעה של הסגרים הבאים (בספטמבר 20, ובינואר 2021) על הכלכלה הייתה נמוכה בהרבה. הנתונים המעודדים הללו הופכים למרשימים במיוחד כשמשווים אותם לעולם. התוצר של מדינות ה-OECD ירד בשנת 2020 ב-4.69% וצמח ב-2021 ב-5.26%. לעומת ישראל שירדה ב-2.2% ב-2020 ולאחר מכן עלתה כאמור ב-7.1%.
הכנסות ממסים
תחזית ההכנסות ממסים הפתיעה את כולם, במרץ העריכו כלכלני האוצר כי ההכנסות יעמדו על 331 מיליארד שקל, בפרסומים הרשמיים לקראת תקציב המדינה קפצה ההערכה ב-30 מיליארד נוספים ל-361. אך רגע לפני העברת התקציב בכנסת, תחזית ההכנסות ממסים הוקפצה בכ-15 מיליארד שקל נוספים והגיעו ל-376 מיליארד שקל. הגרף שהוצג מראה כי עד לנובמבר נגבו כבר כ-350 מיליארד, כ-32 מיליארד שקל בחודש. אם אלו יהיו הנתונים של דצמבר, הרי שגם התחזית של 376 תצטרך תיקון נוסף כלפי מעלה. הפער העצום בין התחזיות בתחילת השנה לנתונים בפועל, מדגים באופן חד את התאוששות המפתיעה של המשק הישראלי. הגידול במס מלמד על העליה בתעסוקה ובשכר, אך גם על עליית מחירי הנכסים (נדל"ן ומניות).
התחזקות השקל
בנק ישראל מחזיק בכ-209 מיליארד דולר, שהם כ-650 מיליארד שקל. בשנת 2021 (לא כולל דצמבר) נרכשו 35 מיליארד דולר, ובשנת 2020 נרכשו על ידי הבנק 47.3 מיליארד. אך המאמצים הללו לא משנים את המגמה העיקרית של התחזקות השקל. בשנים האחרונות הדולר נחלש אל מול השקל ב-18%, אך הדולר לא לבד. גם היורו, היין, והסטרלינג נחלשו מול השקל. התחזקות השקל היא בראש ובראשונה תוצאה של הכלכלה הישראלית שמתחזקת.
העודף במאזן התשלומים הגיע בשנת 20 לשיא של 22 מיליארד (לעומת 14 בלבד ב-2019), וגם השנה נסיים בעודף של כ-20 מיליארד דולר. השקל החזק מעניק לאזרחי ישראל מתנה נוספת בדמות "איחור האינפלציה". אם בכל העולם האינפלציה כבר התחילה להרים ראש, הרי שבישראל היא מתעכבת, עליות המחירים במוצרים מיובאים נספגות על-ידי עליית השקל. אך למרות שהשקל החזק הוא סימן לחוזקה של ישראל - הוא גם מהווה אתגר גדול. הוא מקטין את רווחיהם של היצואנים ועלול לפגוע בתעשייה הישראלית ובתעסוקה. בבנק ישראל מצהירים שיתערבו "כאשר השקל יהיה ברמה שלא תואמת את נתוני המשק הבסיסיים".
השכר הממוצע עלה
השכר הממוצע במשק בשנת 2021 ממשיך לעלות ונכון לחודש ספטמבר הממוצע השנתי עומד על 11,850 שקלים, עלייה של 3% לעומת הממוצע של השנה הקודמת. גם אם בחודשים מסוימים השכר הממוצע במשק קפץ בצורה משמעותית בגלל הקורונה עקב פיטורי עובדים בעלי שכר הנמוך או יציאתם לחל"ת, הרי שהחזרה של המשק לשגרה החזירה את השכר הממוצע לממדיו הטבעיים. העלייה בשכר הממוצע בשנת 2021 אינה יוצאת דופן ביחס לשנים קודמות, ובמובן רחב יותר מצביעה על יציבות המשק הישראלי.
מבט מעמיק בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף כי בין ינואר-ספטמבר השכר הממוצע במשק דווקא ירד ב-2.4%. אולם הירידה הזו אינה משתקפת בכל הענפים בצורה דומה. בענף המנהל המקומי, הציבורי והביטוח הלאומי השכר בתקופה זו עלה ב-10.5%, בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסיעוד ב-5.9% ובענף החקלאות, ייעור ודיג ב-5.8%. לעומת זאת, בענף האמנות, הבידור והפנאי נרשמה ירידה של 20.6% בשכר הממוצע ובענף שירותי האירוח והאוכל נרשמה ירידה של 10.4%. אלו שני הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה.
בתחום ההייטק, שנבחן על ידי הלמ"ס בנפרד בגלל המשכורות הגבוהות בו שעלולות להטות את התוצאות נרשמה עלייה של 2.5% בשכר הממוצע בין ספטמבר-ינואר. הענף שבו נרשמה העלייה הגדולה ביותר בהייטק הוא ענף יצור התרופות עם עלייה של 10.9% בשנה האחרונה ובענף מו"פ עלה השכר ב-3.8%. לעומת זאת, בענף שירותי המידע ירד השכר ב-6.3% ובענף ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי ירד השכר ב-4.9%.
מועדון היוניקורנים גדל
אין ספק שזו הייתה השנה של הייטק, עם פי 2.8 יותר עסקאות משנה שעברה וכפליים מאשר ב-2019. שווי העסקאות שכוללות הנפקות, מיזוגים ורכישות הגיע לסכום חסר תקדים של 82.49 מיליארד דולר, בדומה לסכום שנצבר בכל העשור הקודם. מסיכום השנה של ארגון Start-Up Nation Central שפורסם השבוע, במהלך 2021 גדל היקף הגיוסים של חברות הייטק ישראליות בלא פחות מ-136%, לסך של 25.4 מיליארד דולר ב-2021.
כמו כן, 33 חברות חדשות הצטרפו ל"מועדון חדי הקרן" הישראלי, כלומר חברות פרטיות ששווין עולה על מיליארד דולר. נכון לכתיבת שורות אלו פעילות בישראל 53 חברות חדי קרן טכנולוגיות, יותר מפי שניים ממספרן בשנה שעברה. יותר מ-11 מיליארד דולר, שהם כמעט מחצית מסך המימון שגויס השנה, הושקעו בחדי הקרן הישראליים.
יצוא ההייטק מזנק
לראשונה בשנת 2021 שיעור השירותים שישראל מייצאת מסך הייצוא הכולל היה גבוה מאשר שיעור הסחורות. הסיבה העיקרית לכך היא ההייטק הישראלי שיחד עם חברות ההזנק ייצא שירותים ומוצרים בשווי של 38.2 מיליארד דולר בעשרת החודשים הראשונים של השנה. מדובר על גידול של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ו-34.5% לעומת 2019, אז עמד הייצוא מההייטק וחברות ההזנק על 28.4 מיליארד דולר. ייצוא השירותים בשנת 2021 הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של השנה בכ-60 מיליארד דולר, כאשר 64% מייצוא הוא של ההייטק ושל חברות ההזנק. ההייטק וחברות ההזנק נכון לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מהווים 38% מכלל הייצוא של ישראל לאחר שסך הייצוא בתקופה זו הסתכם ב-101.2 מיליארד דולר. נתון מרשים לאור העובדה כי שיעור העובדים בהייטק עומד על 9.6% מכוח העבודה בישראל.
שנה ירוקה בוהקת לבורסת תל אביב
מדד ת"א 35, מדד הדגל של הבורסה הישראלית שמרכז את 35 החברות עם שווי השוק הגבוה ביותר, סגר שנה מצוינת עם תשואה של 32%. ת"א 125 טיפס ב-31.2% (ות"א 90 עלה ב-33.1%).
בהשוואה לשוקי חו"ל (ללא הנתונים של חמישי ושישי): מדד נאסד"ק עלה ב-22%, דאו ג'ונס התחזק ב-19% ו-S&P 500 טיפס ב-28%; באירופה – דאקס עלה ב-16%, קאק ב-29% ופוטסי ב-15%. באסיה, מדד ניקיי עלה השנה ב-4.9% בלבד, שנגחאי עלה ב-4.2% ואת המכה הקשה ביותר ספגה הבורסה בהונג קונג, שם רשם האנג סנג נפילה שנתית של 15.1%.
מדד ת"א בנייה חותם את שנת 2021 בפסגת המדדים הענפיים של הבורסה, עם קפיצה שנתית של 73.9% - את המדד הובילה אאורה שנסקה ב-210%, בוני תיכון שבמקום השני זינקה ב-209.2%.
מדדי הסקטור האחרים הרשימו גם הם: ת"א נדל"ן טיפס ב-53.2%, ת"א מניב ישראל עלה ב-45.3% ות"א מניב חו"ל ב-47.2%.
והיו גם הבנקים: ההתאוששות הכלכלית – וביטול מחיקות שבוצעו ב-2020 מול התפרצות המגפה – הקפיצו השנה בעשרות אחוזים גם את רווחי הסקטור. המדד הענפי ת"א בנקים חתם שנה ירוקה במיוחד עם תשואה של 67.9%.
ת"א נפט וגז שנהנה מאד מההתאוששות במחירי הנפט עלה השנה ב-61.7% - תמר פטרוליום קפצה ב-185.3% במעלה המדד, קבוצת דלק טיפסה ב-155.1%.
ומול כל אלה, הסקטור המאכזב ביותר השנה הוא דווקא הקליטנק, של מניות האנרגיה המתחדשת (וזה קצת מבאס), שאיבד 19.2% מערכו מתחילת ינואר.
רכישות בכרטיסי אשראי
בין אם הסיבה לכך היא כניסה של טכנולוגית ה-NFC והארנקים הדיגיטליים שהקלו על השימוש בכרטיסי האשראי, בין אם מדובר בחוקים שחוקקה המדינה על מנת לצמצם את השימוש במזומן ובין אם זו פשוט תוצאה של טרפת הקורונה, הישראלים חגגו השנה על כרטיסי האשראי. על פי נתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), עד לנובמבר השנה הסתכם היקף הרכישות בכרטיסי האשראי בכ-367 מיליארד שקל, עלייה של 16.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה של 53.4% לעומת 2019. אם תהיתם מה קורה עם המזומן, על פי נתוני שב"א המשיכות במכשירי הכספומט הבנקאיים גדלו השנה ב-15% לעומת השנה הקודמת והסתכמו ב-56.8 מיליארד שקל. אם חשבתם שזה רק בגלל הסגרים שליוו את משבר הקורונה אז תחשבו שוב, משיכות המזומן מהכספומטים גדלו ב-7.5% גם לעומת 2019.
רכישת דירות ומכוניות
2021 הייתה שנת שיא בכל הנוגע למסירת כלי רכב חדשים ורכישת דירות. עד נובמבר נמסרו כ-283.1 אלף מכוניות ועד סוף השנה המספר צפוי לעלות ולשבור את השיא הקודם מ-2016.
במהלך השנה נרשמו כ-120 אלף עסקאות בנדל"ן למגורים. מדובר על עלייה של 12.5% לעומת השנה הקודמת. כל זאת למרות שמחירי הדירות נמצאים בעלייה מתמדת. ב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-10.3%. תוצאה של ריבית נמוכה וביקוש גבוה אל מול היצע נמוך. מחירי הדירות לא הרתיעו את הישראלים שבמהלך השנה לקחו משכנתאות בשווי של 103.87 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים. מדובר בעלייה של כ-33% לעומת השנה הקודמת. כפועל יוצא, החוב של הישראלים לבנקים גדל גם הוא בכ-14% לעומת השנה הקודמת ונכון לנובמבר הוא עומד על 457.32 מיליארד שקל.
שיאים גם בספורט
את שנת 2021 אפשר לסכם כשנה האולימפית המוצלחת ביותר בהיסטוריה של ישראל - ארבע מדליות. פי 2 יותר מכל אולימפיאדה אחרת. שתי מדליות זהב של לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט, שלוש מדליות אולימפיות בענפים חדשים וכמובן המשך המסורת של הצלחה בג'ודו האולימפי.
השנה לא הייתה מוצלחת רק בגלל האולימפיאדה. נבחרת הנשים בג'ודו רשמה יותר מ-30 מדליות באליפות העולם, באליפות אירופה והסבב העולמי. יש לנו 4 ג'ודאיות שמדורגות בטופ 10 בדירוג העולמי - זה חסר תקדים, אנסטסיה גורבנקו זכתה בשתי מדליות זהב באליפות העולם בשחייה - גם זה חסר תקדים. אסף יסעור, מארק מליאר, עמי דדאון הראו דומיננטיות בענפים הפראלימפיים ואיאד שלבי הוא הספורטאי הישראלי הראשון מהמגזר הערבי שזוכה במדליה אישית באירוע הספורט הגדול ביותר בעולם הפראלימפי. יש גם התקדמות מובהקת בנוער בענף הריצה ואפילו דני אבדיה נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים ב-NBA. אפשר להגיד בביטחון רב ש-2021 היתה השנה הספורטיבית הטובה ביותר של ישראל אי פעם.
העוני והפערים החברתיים עדיין כאן
למרות כל הטוב שהוצג לכם עד כה, בישראל יש עדיין המון בעיות שאי אפשר להתעלם מהן. 2021 היא גם השנה שבה הפערים החברתיים הלכו והעמיקו. כך למשל, על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מספר האזרחים שנמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי גדל תוך חמש שנים ב-49.5 אלף אזרחים, 48% מהם ילדים – דור העתיד של מדינת ישראל. הביטוח הלאומי אמנם מציג מספרים שלפיהם שיעור האזרחים שנמצאים במצב זה מכלל האוכלוסייה הולך ויורד לאורך השנים, אך האם זה באמת מנחם מישהו כשבשנת 2021 חיים בישראל 1.71 מיליון אזרחים במצב של אי-ביטחון תזונתי. מדובר על כ-18% מהאוכלוסייה. על פי ארגון "לתת" שמפרסם את דו"ח העוני האלטרנטיבי, מספרם גבוה אף יותר ועומד על 1.9 מיליון בני אדם, כרבע מהאוכלוסייה.
אי-ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. וכן, עד כמה שלרוב אנחנו מתעלמים מזה או מסרבים להכיר בזה, סביבנו יש הרבה מאוד אנשים עניים. על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שאמנם הופץ לפני כמה ימים אך מתייחס ברובו ל-2020, חיים בישראל 1.92 מיליון בני אדם עניים, מתוכם 864.6 אלף ילדים. ניתן להניח שהמצב לא השתנה באופן דרמטי בשנת 2021.
הביטוח הלאומי מעיד כי אלמלא מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות בזמן הקורונה רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של 10%. עובדה זו מעלה שאלה חשובה: מי באמת נהנה מכל הטוב הזה שקרה בשנה הזו במדינה, ההייטקסטים עם המשכורות הגבוהות, אלו שעשו אקזיט מרשים או גייסו מיליארדים, החברות החזקות שעשו תשואות גבוהות בבורסה, אנשי עסקים ממולחים או העניים שזכו לקצבה מהמדינה? והאם נשכיל ב-2022 לפזר בצורה שוויונית יותר את העושר שהולך ונצבר.
