תמה חקירתו הראשית של מילצ'ן: נתניהו ביקש שאתווך בין אדלסון למוזס
תמה חקירתו הראשית של מילצ'ן: נתניהו ביקש שאתווך בין אדלסון למוזס
ראש הממשלה צפוי להגיע לבית המשפט בירושלים בשעה שרעייתו שרה בברייטון, שם החלה החקירה הנגדית של איש העסקים בנוגע לתיקים 1000 (המתנות) ו-2000 (שיחות נתניהו-מוזס). הוא העיד על ניסיונות מכירה של "ידיעות אחרונות": "ביבי רצה שנוני ייעלם לו מהחיים"
איש העסקים ארנון מילצ'ן יעלה להעיד היום בברייטון, זה היום השלישי ברציפות. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להגיע שוב לבית המשפט המחוזי בירושלים, בזמן שרעייתו שרה צופה בעד מאנגליה. אתמול (ב') אמר בעדותו כי "עד לחקירה לא חשבתי שיש בעיה עם החברות שלי ושל נתניהו". לדברי מילצ'ן, "לא עבר בראשי שיש בעיה עם החברות שלנו בגלל המתנות. לי אין מושג מה, כמה ואיך. כשהתחילה החקירה התחלתי להבין שהיה מוגזם".
מילצ'ן אמר כי "המסה העיקרית של הסיגרים שהיו לי בבית ינאי נועדו לנתניהו". הוא נשאל מדוע לא סירב מעולם לבקשות לקבלת מתנות מצד בני הזוג נתניהו, והשיב: "היינו חברים ושמחתי לתת להם מתנות. המתנות עשו מצב רוח יותר טוב לראש הממשלה". הוא הבהיר: "לא קיבלתי מעולם מתנות מנתניהו. אני יודע שגברת נתניהו נתנה מתנות לאשתי אמנדה, אבל אני לא מודע למי, מה ואיך".
מילצ'ן נשאל מתי ביקש ויזה לארצות הברית ועם מי שוחח על כך. "כשבאתי לחדש את הוויזה חידשו לי לשנה בלבד, אולי בגלל דברים שאמרתי בתוכנית 'עובדה'", אמר. "זה הטריד אותי, ואז הסבירו לי שהתוכנית טלטלה קצת את האמריקנים. ואז פניתי לכל העולםֿ, זה היה מאוד מעליב מבחינתי שאני צריך לבקש ויזה לעשר שנים כמו כולם ושאני מקבל עונש על מה שדיברתי ועשיתי למען המדינה". לדבריו, "דיברתי עם כל העולם ואחותו - כולל נתניהו. הייתי די במצוקה וכל אחד שחשבתי שיכול לעזור, שאלתי וביקשתי. נתניהו לא עזר לי, הוא לא היה יכול באותה תקופה. הוא אמר 'תתקשר לשגריר דן שפירו'. בהמשך שפירו התקשר אליי ואמר 'הכול בסדר, תשלח את הדס ותקבל את הדרכון'".
עד המפתח הגיע לבית המשפט בברייטון, משם הוא מוסר את עדותו לעיני רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. בפתח הדברים, ולאחר שהתלונן על קושי פיזי למסור את עדותו במהלך היומיים הראשונים, אמר איש העסקים: "שלומי היום רגוע יחסית. פיזית ונפשית פחות טוב". בשיחה עם הנוכחים בחדר הוסיף: "הלוואי וצד ימין וצד שמאל יחבקו אחד את השני ונהיה עם שמח ומאוחד".
התביעה צפויה לסיים את חקירתו הראשית של איש העסקים ארנון מילצ'ן, וכבר היום תתחיל החקירה הנגדית על ידי סנגוריו של נתניהו. בינתיים, מילצ'ן, עד המפתח בתיק 1000, ממשיך להישאל גם על תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס), בהמשך לסיומו של יום העדות השני אתמול.
לפי כתב האישום בתיק 2000, נתניהו חשש כי העלאת מהדורת סוף השבוע בישראל היום תביא לפרסומים שליליים נגדו ונגד בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". על כן, לקראת העלאת המהדורה ולאחריה, בחודשים אוקטובר ודצמבר 2009 פנה הנאשם נתניהו לאיש העסקים מילצ'ן ולראש מערך הדוברות במשרד רה"מ באותה עת, חפץ, שעבד בעבר ב"ידיעות אחרונות", וביקש להביא להסכמות בין אדלסון לנאשם מוזס. מאמץ זה לא נשא פרי.
התובעת ליאת בן ארי הקריאה מתוך תמלילי הקלטות בין עד המדינה ניר חפץ לאיש העסקים ארנון מילצ'ן, שדיברו על ניסיונות התיווך בין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לבעלי החינמון "ישראל היום" שלדון אדלסון המנוח, כך שתפוצת עיתוני "ישראל היום" תוגבל. הוא הסביר כי השיחות היו תחת הכותרת "חיה ותן לחיות", אותה הגדיר אדלסון. "שאלתי את נוני מה ההגדרה שלך של 'תן לחיות', הוא אמר 85 אלף (עותקים)".
בן ארי שאלה את מילצ'ן מדוע שוחח עם חפץ בנושא, ואיש העסקים, שהגדיר עצמו "חבר של נתניהו" בעדות, השיב: "הייתי מעורב כי הייתי קרוב לראש הממשלה ורעייתו, והיה לי חשוב שלא יעברו שאת הסבל שהם טוענים שעוברים מנוני. הדרך היחידה הייתה דרך 'ישראל היום' שיהפוך למאזן אימים".
מילצ'ן ממשיך להעיד על מאמציו לסייע לראש הממשלה להביא לפשרה בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבעלי "ישראל היום", ואמר כי "דיברנו על איך מגיעים לנוסחה של 'חיה ותן לחיות', נוסחה מקובלת על שני הצדדים של מספר העותקים של שלדון ביום-יום ומספר עותקים בשבועון". לדבריו, הייתה הבנה ש"אם ישמרו על מגבלות המספרים הללו של 'ישראל היום' ו'ידיעות', ואם כולם יעמדו בהבטחות, אז חלק מהעסקה תהיה לא לפגוע בראש הממשלה ואשתו".
התובעת ליאת בן ארי שאלה את העד: "מי ביקש ממך להיות מעורב בכל המאמצים הללו?", ומילצ'ן השיב: "סביר להניח שראש הממשלה ואשתו".
איש העסקים, שהעיד היום שהיה מעורב במאמצי תיווך בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום", לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר לעד המדינה ניר חפץ באחת ההקלטות שנמצאות בידי התביעה כי "ביבי אומר לי שכל שיחה עם נוני הוא מקליט".
לדבריו, בעלי החינמון המנוח שלדון אדלסון שלל אפשרות של פגישה עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס ("אין סיכוי שניפגש"). מילצ'ן העיד כי אדלסון חשש להיכנס לכלא בעקבות השיחות הללו ("כולנו נשב בתא אחד ליד השני"). עד המדינה חפץ אמר למילצ'ן בשעתו: "הוא צודק, שיסתדרו לבד, שיעזבו אותנו".
מילצ'ן נשאל גם על חלקו של נתניהו בשיחות בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום", והשיב כי "נתניהו היה זה שחטף כל יום מ'אימפריית הרשע'. אני מניח שלדבריו לראות את אשתו סובלת, אני חושב שזו הייתה הסיבה העיקרית". הוא הסביר: "בני הזוג היו מוטרדים מ'ידיעות אחרונות'".
איש העסקים ציין "זה היה מובן לכל אחד שמוזס שולט במדיה. הוא היה הכוח הכי חזק, שידוע לכל בר דעת". לדבריו, לא דיבר על כוחו של מוזס עם נתניהו: "לא היה בזה צורך, זה ברור". התובעת בן ארי שאלה אותו אם ידע על "קשר ישיר בין מוזס לנתניהו", והוא השיב כי גילה על כך "רק מאמצע החקירות".
התביעה עברה לנושא אחר כעת בתיק 2000, ניסיונות המכירה של "ידיעות אחרונות", שלפי עדות ראש צוות החקירה במשפט, נתניהו היה מעורב במציאת קונים. לדברי מילצ'ן, "מוזס הגיע למסקנה שאם הוא ימצא קונה עם כיסים עמוקים הוא באופן דיסקרטי מאוד בחר כמה מועמדים שהיו מעוניינים בעיתון, ונתניהו מצידו רצה שמוזס יעלם לו מהחיים".
נתניהו, נסביר, ראה במוזס מו"ל לעומתי כלפיו וכלפי בני משפחתו. לפי העדויות סייע במציאת קונים, בזמן שהוא מכהן כראש ממשלה, כדי להחליף לבעלים שייתן לו אולי "תקשורת אוהדת".
התובעת בן ארי שאלה את מילצ'ן האם הוא זוכר פגישה משולשת בינו לבין שלדון אדלסון ובנימין נתניהו, ואיש העסקים השיב: "כן. מה שאני זוכר במיוחד זה ארוחת ערב שהייתה לנו בבלפור". אז לדבריו, בני הזוג נתניהו כעסו על בעלי החינמון "ישראל היום". "הזוג נתניהו, ובעיקר שרה, כעסו באופן מאוד דרמטי על שלדון. הם טענו שלא מגנים עליהם (בסיקור בעיתון), שהם לא נותנים מספיק כיסוי אוהד".
איש העסקים העיד כי מו"ל "ידיעות אחרונות", שלא שלל את מכירת העיתון, סירב לבצע בדיקת נאותו (בדיקת בית עסק או חברה לפני סגירת חוזה עמו), והקונים הפוטנציאליים אמרו שהם לא מסוגלים לקבל דבר כזה. בן ארי שאלה אם גם בעלי "ישראל היום" המנוח אדלסון היה מוכן לקנות את "ידיעות" ב-2009, ומילצ'ן השיב: "שלדון אמר בפירוש 'אני לא קונה חתול בשק', זה לא יעבור אצלי. הוא ירד מזה מהר מאוד". בן ארי שאלה את איש העסקים אם נתניהו שוחח איתו בנושא: "הוא שואל בקיצור מה קורה בנושא הזה".
מילצ'ן הסביר: "כל חברה ציבורית לא יכולה לרכוש עיתונות בארץ זרה מבלי לקבל אישור ולכן זה לא יצא לפועל. נוני נפגש עם דורפנר (מתיאס דורפנר, הבעלים של התאגיד הגרמני התקשורתי אקסל שפרניגר וקונה פוטניציאלי נוסף - ג"מ), והמסר שלו היה בסוף 'בלי בדיקת נאותות - אין עסקה'".
מילצ'ן אף הוסיף כי עדכן את נתניהו בנושא "בכל פעם שהייתה עצירה של המו"מ".
התובעת ליאת בן ארי הזכירה גם ניסיון המכירה של "ידיעות אחרונות" ללארי אליסון, מיליארד יהודי-אמריקני שנחשב לאחד האנשים העשירים בעולם. מילצ'ן העיד כי "ביבי ביקש שאכיר או אמצא לו אותו. התקשרנו לידיד קרוב וביקשנו את המספר שלו וכך זה נעשה", סיפר. לדבריו, אז התחיל אליסון "לשלוח שליחים לבדוק היתכנות עם נוני לעסקה. נוני מאד נזהר איתי, כל מה שהיה טיפה על הקשקש בגלל הלגליות של הדברים, נוני אמר שהוא מאמין רק לאדם אחד: ארי הרו".
העד סיפר כי "ביבי הוא שעניין את לארי אליסון במכירה. הבנתי את המשימה ועדכנתי את ראש הממשלה כי זה היה די מתקדם". הוא גם הוסיף על ההיכרות בין מוזס לג'יימס פאקר: "הכרתי למוזס את פאקר. הם נפגשו, מאוד התחבבו אחד על השני. אפילו נוני בבדיחות אמר לו 'אני לא מציע לך לקנות (את ידיעות - ג"מ), תברח מזה". הוא הבהיר: "זה לא הגיע לשלב של מו"מ".
בתום שני ימי עדות ועוד כשעתיים היום תמה חקירתו הראשית של עד המפתח בתיק 1000 ו-2000 ארנון מילצ'ן. חקירתו הנגדית של איש העסקים ארנון מילצ'ן החלה. את ראש הממשלה בנימין נתניהו מייצג עורך הדין עמית חדד יחד עם עורכי הדין ישראל וולנרמן ונועה מילשטיין.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, פתח את החקירה הנגדית בפנייה לעד המפתח ארנון מילצ'ן ואמר: "אני רוצה דבר ראשון להוריד את גובה הלהבות אני מבין את תחושתך ואני מבין אותך. לצערי, אתה קורבן באירוע שלא בטובתך. לא חושב שהתכוונת לעשות משהו שלא תקין זה נכון?", העד השיב: "זה נכון מאוד".
"השם שלך הפך ממילצן - האיש שתרם רבות לביטחון ישראל - לאיזה ספק סיגר ונותן כוס שמפנייה, זה בטח לא מי שאתה ומה שאתה. הפכו אותך מגיבור ישראל לספק סיגרים". התובעת בן ארי תהתה: "זה נאום? או שאלה?". חדד המשיך, שאל את מילצ'ן שאלות על חייו האישיים, עסקיו בישראל וחיבתו לכדורגל, וטען: "עשו לך עוול".
עדותו של איש העסקים ארנון מילצ'ן תימשך כעת בדלתיים סגורות לאחר שעורך הדין עמית חדד ביקש לדבר על "פעילותו לטובת מדינת ישראל". נציג המדינה באולם בירושלים העיר כי נמצאת במקום נציגה של משרד הביטחון, וציין כי "מוטב שברגע שחברי מגיע לנושא לסגור את הדלתות". הצדדים הסכימו לסגור את הדיון כדי לדבר על נושאי ביטחון ספציפיים, וראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה לרוקן את האולם.
