בלעדימשרד התקשורת רוצה לתת לחברות התקשורת מיליארד שקל במתנה
בלעדי
משרד התקשורת רוצה לתת לחברות התקשורת מיליארד שקל במתנה
בניסיון לתמרץ את חברות התקשורת לקדם את פריסת תשתיות הדור החמישי המליץ צוות בין־משרדי על הטבות בהיקף עצום אף שהן לא נדרשות, ושבמכרזים דומים בעבר הטבות כאלו לא ניתנו. זאת במקום לטפל בבעיות האמיתיות שמעכבות את פריסת האנטנות. משרד התקשורת: "ברור לכל שנדרשת השקעה ממשלתית"
תשתיות הסלולר בישראל מדורגות, לפי מדד OOKLA, במקום ה־64 בעולם בלבד - מקום נמוך למדינה שנחשבת לקטנה וצפופה, ובמיוחד ל"אומת ההייטק". לכן בימים אלה פועל צוות בין־משרדי הכולל את משרד התקשורת, האוצר, רשות התחרות ורשות החדשנות, שמטרתו לקדם את פריסת תשתית דור 5 ברחבי הארץ. אלא שמהטיוטה של הדו"ח שנשלחה על ידי משרד התקשורת עולה כי המהלך שכוונתו טובה עלול לעלות למשלם המסים הישראלי הרבה מאוד כסף ללא צורך. על פי ההערכות, מדובר על מאות מיליוני שקלים שילכו היישר מהקופה הציבורית לכיסיהן של חברות התקשורת וכלל לא בטוח שישיגו את המטרה: האצת קצב פריסת הדור החמישי. במשרד האוצר, כך נודע לכלכליסט, יש ביקורת חריפה על ההצעה של משרד התקשורת.
זה המקום להזכיר כי על קצב הפריסה של תשתיות הדור החמישי משפיעים גורמים נוספים, כמו למשל ביקוש של הציבור וחסמים פיזיים בקצב הפריסה דוגמת היכולת להתקין כמות מסוימת של אנטנות בזמן נתון. לא משנה כמה כסף יישפך להאצת התוכנית, גורמים מעכבים אלו עדיין יהיו פעילים.
אין צורך בהשקעה ממשלתית
אבל השאלה הגדולה באמת היא מדוע בפריסת הדור ה־5 המדינה סבורה שעליה להשקיע כספים נוספים בתשתיות בעוד בעבר לא עשתה כן. עד היום המדינה כמעט שלא השקיעה כספים בתשתיות תקשורת, מכיוון שאלו רווחיות לחברות הפרטיות. לכן החשש שעולה הוא שהמתנה שבמשרד מתכוונים לתת לחברות התקשורת לא תוביל לעלייה בקצב פריסת תשתיות הדור ה־5, אלא בעיקר תחליף השקעות פרטיות שהחברות היו עושות בכל מקרה. במילים אחרות, המדינה עלולה למצוא את עצמה במצב שבו היא מעשירה את קופתן של חברות התקשורת ללא כל סיבה נראית לעין.
במקרים רבים החסמים לקידום פריסת תשתיות תקשורת אינם בעיה של כסף, אלא מיוחסים לבעיות אחרות כמו גישה לתשתיות שונות (למשל, עמודי חשמל במקרה תשתיות הדור ה־5) או ביקוש נמוך של צרכנים. לדוגמה, בסוף העשור הקודם ישראל השתרכה מאחור בפריסת תשתיות של סיבים אופטיים. החסם המרכזי היה הרגולציה שחייבה את בזק להציע את אותה רמת שירות בכל הארץ - כלומר, אם יש סיב אופטי במרכז תל אביב הצפוף והרווחי, החברה מחויבת להציע שירות סיבים אופטיים גם במושבים בצפון ובדרום עם צפיפות אוכלוסין נמוכה וכדאיות כלכלית נמוכה בפריסת הסיבים.
במשרד התקשורת הציעו אז פתרון יצירתי: בזק תחויב לפרוס רק בחלק מהארץ, במקביל לחברות תקשורת אחרות כמו IBC, כאשר באזורים שבהם בזק לא תבחר לפרוס סיבים אופטיים תקום קרן תמרוץ ממשלתית שתגבה מהכנסות חברות התקשורת. המדינה תיקח את הכסף מקופת התמרוץ ותצא למכרז לקידום פריסת סיבים באזורים הלא רווחיים. בתוך שנים בודדות, ובמחצית מהזמן שהעריכו במשרד התקשורת, יש תוכנית לפריסת סיבים אופטיים לכמעט כל משקי הבית בישראל (יש נגישות ליותר מ־85% נכון להיום, ותוכניות פריסה למעל 95% ממשקי הבית בארץ).
ללא כסף ציבורי, במשרד התקשורת מצאו פתרון שקידם את בעיית תשתיות האינטרנט הקוויות בישראל. אלא שבדור החמישי במשרד התקשורת נוקטים גישה הפוכה - והפתרון הקל - להוציא כסף ציבורי שלא בהכרח ישרת את המטרה.
המהלך לא מתרחש בחלל ריק. הגירעון הממשלתי תופח לאור הוצאות המלחמה, ולכן ויתור על כסף ציבורי בתקופה זו בעייתי יותר מבתחילת העשור. טיעון נוסף נגד המהלך הוא המצב הכספי של חברות התקשורת, שהשתפר לאין שיעור מהמצב בסוף העשור הקודם, אז עוד הורגשה רפורמת הסלולר של משה כחלון שפגעה בצורה משמעותית בביצועים הפיננסיים של החברות. בסלקום, למשל, הציגו את התוצאות הפיננסיות לרבעון השני של השנה עם הרווח הנקי הגבוה ביותר בשמונה השנים האחרונות, ובפרטנר מגמת צמצום החוב נמשכת, כשבחברה מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בחוב הפיננסי נטו.
תקדים מסוכן
לפי הטיוטה, במשרד התקשורת מתכוונים להשקיע סכום של מאות מיליוני שקלים בשנה, ועד מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, בקידום תשתיות של פריסת דור 5. עיקר ההנחה אמור להגיע מהנחה באגרות התדרים, שמגיעות לכ־400 מיליון שקל בשנה. אגרות התדרים שחברות התקשורת משלמות הן דמי שימוש שנתיים בתדרים המשמשים לרשת הסלולר. הרעיון הוא שמכיוון שמדובר בתדרים שהם משאב ציבורי, והחברות עושות כסף מהשימוש במשאב, עליהן לשלם על כך.
הסכום שמשלמות החברות הישראליות עבור השימוש בתדרים נחשב גבוה במיוחד במונחים בינלאומיים - 4.81% מההכנסות בסלולר לעומת ממוצע של 1.8% בעולם. עם זאת, ההצעה של משרד התקשורת לתת הנחות באגרות בתקופה הנוכחית עלולה להיות תקדים בעייתי למצב שבו בכל טכנולוגיה עתידית שתיכנס המדינה תסבסד את הפריסה לחברות, אף שיש רווחיות בפרויקט.
פר לקוח, לא מדובר בסכום משמעותי במיוחד, כך שההחלטה של משרד התקשורת למעשה מייצרת השפעה גדולה על תקציב המדינה על ושוק התקשורת הישראלי, בעוד הרווח לצרכן נמוך. בישראל יש כ־10.5 קווי סלולר, כאשר סך האגרות הוא כ־400 מיליון שקל בשנה. כלומר, המשמעות לצרכן אם האגרות יבוטלו לחלוטין (אף שכרגע מדובר בהנחה של כ־50% ככל הנראה) היא כ־3.5-3 שקלים בחודש בחבילת הסלולר במהלך השנים הקרובות, או עד כ־40 שקל בשנה.
כמו כן, נראה כי נכון להיום, מנויים מוכנים לשלם את הפרמיה עבור שירותי דור 5. בפלאפון, למשל, היו בסוף הרבעון השני של השנה 1.15 מיליון לקוחות בדור 5, עלייה של 28.3% לעומת סוף הרבעון המקביל בשנה שעברה. מתוך סך המנויים בפלאפון, מנויי דור 5 מהווים 45%.
"תמרוץ שחקנים חדשים"
במשרד התקשורת מציינים שני מקרי עבר שבהם החברות קיבלו הנחות באגרות התדרים בתמורה לשינויים בפריסת התשתיות. הראשון הוא הנחה של עד 28% שקיבלו החברות בתמורה להשלמת פריסת דור 4 בסלולר. אלא שמדובר במהלך שהחברות ידעו עליו עוד בטרם הגישו הצעות למכרז, כך שהמחיר שהציעו כלל את ההנחה. כמו כן, המטרה של ההנחה היתה לפנות תדרים חדשים, שכן קודם לכן שיחות סלולר נעשו על בסיס דור 3, ולא דור 4, והתדרים נמצאים במחסור. כלומר, לא מדובר בהשקעה במהלך כדאי ממילא, אלא בכזה שנועד לגרום לחברות לעשות פעולה שללא התמרוץ לא היתה עסקית עבורן.
המקרה השני הוא הנחה של 200 מיליון שקל לחברות שישלימו פריסה של כמה מאות אתרי סלולר של דור 5. גם במקרה זה ההנחות היו כחלק מתנאי המכרז והחברות חישבו זאת בהגשת הצעות. בנוסף, מהלך זה היה כישלון - החברות פרסו אנטנות רק איפה שיכלו לפרוס אותן מהר ככל הניתן, ובהמשך חלק מהאנטנות גם פורקו.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "קצב פריסת תשתיות דור 5 בישראל הוא איטי משמעותית בהשוואה למדינות מתקדמות באירופה ובמזרח אסיה. הצוות הבין־משרדי הגיע למסקנה כי על מדינת ישראל לפעול לקידום התשתית הסלולרית ונדרשת השקעה במטרה לעודד את הרחבת הביקושים לתשתיות מתקדמות באופן שיתמרץ פריסה של תשתיות מסוג זה, וכן במטרה לתמרץ כניסה של שחקנים חדשים לשוק הסלולר כשחקנים בעלי תשתית. משרד התקשורת ומשרד האוצר הקצו יחד 480 מיליון שקל בארבע השנים האחרונות בהנחה של 28% באגרות התדרים, בתמורה לתמרוץ פריסת התשתית. עם זאת, המדינה השקיעה כמה עשרות מיליונים במחקר ופיתוח של תשתית סלולר. כל זאת כמקובל בעולם. הצוות טרם סיים עבודתו והגיש את הדו״ח לשר התקשורת. נבחנות מספר חלופות כשברור לכל כי נדרשת השקעה לצד רגולציה תומכת, תמריצים כלכליים, הקצאת תדרים, הסרת חסמים בירוקרטיים והגברת המודעות הציבורית ועוד".