המוקש הבא של הממשלה: להעביר את חוק הגיוס בלי ללבות את המחאה
המוקש הבא של הממשלה: להעביר את חוק הגיוס בלי ללבות את המחאה
החרדים מתנים את אישור התקציב בחקיקת חוק פטור גורף מגיוס, כשבקואליציה מתווכחים אם להוריד את גיל הפטור ל־23 או 21. אך מצבה הרעוע של הקואליציה בסקרים ייאלץ את החרדים להתפשר על הגנת החוק בפסקת התגברות כדי להימנע מבחירות. והגדלת השכר למשרתים? זו נאמדת בכ־6–10 מיליארד שקל אך באוצר טוענים ש"אין לזה כסף"
רה"מ בנימין נתניהו פועל כעת לפרק פצצה מתקתקת בשם חוק הגיוס, לאחר שדחה עד ליולי 2023 את פירוק פצצת ההפיכה המשטרית. הקשר בין שתי הפצצות אינו מקרי: יהדות התורה וש"ס תומכות בצעדים שהציע נתניהו להחלשת בית המשפט העליון בעיקר כדי לחוקק חוק פסקת התגברות שימנע מבג"ץ לבטל את חוק הגיוס.
החרדים תמכו ביוזמתם של נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולמנוע מבג"ץ אפשרות לפסול חוקי יסוד בעיקר כדי שיוכלו לקדם אחר כך את חוק פסקת ההתגברות – לחוקים רגילים כמו חוק הגיוס, או לחוקק חוק יסוד לימודי התורה – שימנע מבג"ץ (לאחר חקיקת החוקים) לבטלו.
כעת, בהיעדר חוק שיגן על אי פסילת חוק הגיוס דורשים החרדים, לא רק לחוקק חוק גיוס חדש אלא גם לעגנו בחוק פסקת התגברות כדי לטרוק את הדלת בפני בג"ץ, שפסל ב־2017 את חוק הגיוס. חוק הגיוס נועד לעגן את מתן דחיית השירות לאברכים מגיוס ולאפשר להם ללמוד בישיבות.
בשל חמש מערכות הבחירות דחה בג"ץ כל פעם מחדש את התקופה שבה חייב את הממשלה לחוקק חוק גיוס חדש. המועד האחרון שנקבע על ידי בג"ץ לחקיקת חוק הגיוס הוא יולי 2023.
לפיכך, החרדים דורשים לחוקק את חוק הגיוס ולהגן עליו מפני בג"ץ כבר במהלך חודש מאי 2023, בטרם אישורו ב־29 במאי בקריאה שנייה ושלישית של חוק התקציב ל־2023–2024 וחוק ההסדרים. מי שמופקד על אישור התקציב בוועדת הכספים הוא יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שיכול לעשות שרירים לממשלה אם לא יענו דרישותיו בחוק הגיוס.
בהסכם הקואליציוני שחתם הליכוד לפני שלושה חודשים עם שותפיו הקואליציוניים הכניסו החרדים סעיף שלפיו חוק הגיוס החדש יחוקק לפני התקציב. ולא בכדי: בכך ביקשו ללחוץ על נתניהו להסדיר את סוגיית הגיוס קודם לתקציב. כעת החרדים מאיימים שלא לתמוך בתקציב אם לא יחוקק חוק גיוס חדש, כדי להלחיץ את נתניהו. שכן אי אישור התקציב יגרום לנפילת הממשלה ולהליכה לבחירות.
נתניהו מודע לאיומים הללו וללוח הזמנים הדחוק. הוא גם יודע שלאיש בקואליציה אין חשק ללכת לבחירות: השרים מכהנים קצת יותר משלושה חודשים, התקציבים לחרדים, להתנחלויות, ולמשמר הלאומי שעוגנו בהסכמים הקואליציוניים עדיין לא הועברו. יתירה מכך, סקרי דעת הקהל שפורסמו באחרונה ובהם סקר חדשות 12 משלשום שלפיו הקואליציה הנוכחית זוכה ל־52 מנדטים בלבד, גורמים לכל השותפים הקואליציוניים להיות תלויים זה בזה ולאחד שורות. מהסיבות הללו ההערכה הרווחת בקואליציה היא שברגע האחרון תימצא הפשרה לחוק הגיוס והתקציב יאושר.
שלשום כינס נתניהו ישיבה עם שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) כדי לקדם את חוק הגיוס. בישיבה העלה נתניהו את ההצעה לחוקק חוק פסקת התגברות יחד עם חוק גיוס חדש, כדי למנוע מבג"ץ לפסול את חוק הגיוס החדש. הועלתה גם הצעה שלפיה חוק הגיוס יחוקק למשך 10 שנים, בסיומן יבחן שוב. ואולם החרדים מתנגדים להסדר זמני.
כמו כן קיימים שלושה מכשולים נוספים:
1. הורדת גיל הפטור: משרד האוצר והחרדים דורשים להוריד את גיל הפטור מ־26 ל־21, כך שיאפשר לחרדים לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר. ואולם, גלנט מתנגד לכך בחריפות והביע בישיבה טענה שהדבר יעודד חיילים לא ללכת לגולני וליחידות קרביות, ביודעם שיש פטור מגיוס החל מגיל 21. סוגיית הורדת גיל הפטור היא אחת הקריטיות בין הצדדים. לא מן הנמנע שתיקבע הוראת שעה שלפיה גיל הפטור ירד ל־21 ואחר כך יעלה ל־23 או ייקבע על 22. או שהגיל ירד ל־23 ואחר כך יירד בהדרגה ל־21–22.
2. העלאת שכר לחיילים המשרתים: בצד הענקת פטור גורף לאברכים מגיוס, מוצע לתת סוכרייה למשרתים באמצעות העלאת שכר המשרתים, ומתן הטבות נוספות. אלא שעלות ההטבות שמוצעות על ידי מערכת הביטחון נאמדת בכ־6–10 מיליארד שקל בשנה. במשרד האוצר אומרים כי אין את הכסף הזה בתקציב. כדי ל"רבע את המעגל" לא מן הנמנע שהעלות תקטן, וההטבות יוגדלו בהדרגה מדי שנה, או יורחבו על פני כמה שנים לפי אופי המשרתים ובמשרד האוצר יצטרכו למצוא את הכסף.
3. יעדי הגיוס: החרדים דורשים שלא לקבוע בחוק עצמו את יעדי הגיוס, אלא הממשלה תקבע זאת בעצמה. היענות להצעתם תוכל לאפשר לממשלה לשנות בכל פעם את יעדי הגיוס בעקבות הלחצים של החרדים. גם כאן ניתן להגיע לפתרון יצירתי כמו למשל שהיעדים יקבעו בחוק אבל הממשלה תוכל לשנותם.
השורה התחתונה היא שלוח הזמנים דוחק: בתוך 41 ימים הכנסת נדרשת לאשר את התקציב.
לפיכך נתניהו יוכל לנסות ולחוקק את חוק הגיוס במקביל לחקיקת חוק התקציב עד לסוף מאי 2023, או להתחייב בפני החרדים לחוקק את חוק הגיוס ופסקת ההתגברות עד לסוף יוני 2023, כלומר לאשר את התקציב ואחר כך את חוק הגיוס.
החרדים עצמם רוצים גם להסדיר אחת ולתמיד את חוק הגיוס ולאשר את התקציב, מכיוון שהוא כולל התחייבות ממשלתית להגדלה של מיליארדי שקלים בתקציב הישיבות והאברכים, המורים, המורות והגננות. נתניהו יודע שהוא זקוק לחרדים לא רק לשם שלמות הקואליציה, אלא כדי לנסות ביולי 2023 לקדם את מהלכי ההפיכה המשטרית שתהיה מתונה מהצעת הרפורמה המקורית של שר המשפטים לוין. לפיכך בסופו של דבר כולם יתכנסו לשילוב ידיים.
אי אפשר גם לשלול את האפשרות שנתניהו מעדיף שהחילונים ידברו על השתמטות החרדים ולא על דיקטטורה, פסקת ההתגברות והוועדה למינוי שופטים. כלומר הוא הפך את החרדים למגן שלו מפני המחאה.
בקואליציה ערים לכך שהיענות לכל דרישות החרדים והורדת גיל הפטור עלולה להגביר את עוצמת המחאה החברתית ואפילו את תופעת הסרבנות. יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד צייץ אתמול: "לחוק הגיוס שהממשלה דוחפת יש משמעות אחת – זה סופו של צבא העם. רק הילדים שלנו יתגייסו לצבא. רק הילדים שלנו יתנו שלוש שנים. רק הילדים שלנו יסכנו את חייהם".
הוא הוסיף כי "מי שלא יתגייס, יגדילו לו את הקצבאות ורק הילדים שלנו יצטרכו להיות הפראיירים שעובדים ומשלמים מיסים. זה לא חוק גיוס, זו כניעה ללא תנאי להשתמטות ולסרבנות. זה ויתור על הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל".
רק 1,200 חרדים מתגייסים מדי שנה. היתר מקבלים לרוב דחיית שירות לתלמידי ישיבות שמתחדשת מדי שנה אבל מונעת מהם לעבוד. 9,700 בחורי ישיבות, שהם 17.6% ממחזור המועמדים לשירות צבאי, קיבלו ב־2021 דחיית שירות. זו עלייה עצומה של 46% מ־6,550 ב־2016. המשמעות היא ש־87% ממחזור בני ה־18 החרדים לא מתגייסים, בעוד 86% מבני ה־18 באוכלוסייה היהודית הלא חרדית מתגייסים. תמונת הראי הזו מנוגדת לגמרי לאגדות על השתמטות חילונית רחבת היקף.
הצבא מוכן להורדת גיל הפטור ל־23, האוצר ל־21. ההנחה שעומדת מאחורי הרצון להוריד את גיל הפטור היא שהחשש מגיוס גורם לגברים החרדים להישאר בישיבות ולא לצאת לעבוד. הורדת גיל הפטור אמורה למצוא איזון חדש בין צרכי הכלכלה לעיקרון השוויון שמונע פטור גורף למגזר אחד.
מאחורי העמדה של האוצר עומדת השאיפה לאפשר לבחורי הישיבות להתחיל ללמוד לפני הנישואים כדי שיוכלו להשתלב בעבודות בפריון גבוה. עומדת גם העובדה ש־20 שנים של ניסיונות לגייס חרדים הסתיימו בגיוס של 10% מהמחזור מדי שנה בלבד. אבל משמעות המהלך שמציע האוצר להוריד את גיל הפטור ל־21 היא פטור מלא בפועל לכל בחורי הישיבות משירות צבאי. אם בחור יודע שהוא יכול להיות בישיבה עוד גיל 21 או להתגייס עד גיל 21 למה שיתגייס וישלם מחיר חברתי כבד? בעיה נוספת: תלמידי ישיבות ההסדר הדתיים לאומיים מסיימים את המסלול שלהם הנמשך חמש שנים בגיל 23, החרדים יקבלו פטור בגיל 21.
להורדת גיל הפטור כבר יש תקדים. בחוק שהעבירה ממשלת נתניהו־לפיד ב־2014 הורד גיל הפטור ל־24 ואף באופן חד פעמי קיבלו שחרור ב־2014 כל בחורי השיבות בני ה־22 ומעלה. קראו לזה "ריקון הבריכה". על היעילות של המהלך יש מחלוקת קשה. שיעור עבודת הגברים החרדים עלה מ־45% ב־2013 ל־52% ב־2015. אחר כך נרשמה דריכה במקום. כלומר ההשפעה של ריקון הבריכה היתה מוגבלת לאחוזים בודדים. להשפעה הזו תרם לא רק "ריקון הבריכה" אלא גם הקיצוץ המשמעותי שהנהיגה הממשלה אז בקצבאות האברכים. בניגוד מוחלט להורדת גיל הפטור על ידי ממשלת נתניהו־לפיד שלוותה בקיצוץ משמעותי של ההטבות לאברכים, הפעם דווקא מגדילים אותן דרמטית. בין היתר מתוכננת הכפלה של תקציב הישיבות מ־1.2 מיליארד שקל ל־2.4 מיליארד שקל. היוזמה של שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן לבטל את הנחות הענק במעונות היום לאברכים נגנזה. המצב הזה פוגע עוד יותר ביעילות של הורדת גיל הפטור שכן הוא מבטיח תנאים הרבה יותר טובים למי שיישארו בישיבה. חמור מכך, סביר שהוא יביא לפתיחת ישיבות וכוללים נוספים ויצירת מקומות לימוד נוספים.
אחת הסיבות לעליה העצומה במספר מקבלי דחיית השירות החרדים היא שבין 2016 ל־2021 שיעור בני ה־18 החרדים גדל מ־20% ממחזור הגברים היהודים ל־24%. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שב־2030 חלקם של החרדים במחזור בני ה־18 נשאר יציב על 24% ולכן אפשר לקוות ששיעור מקבלי דחיית השירות יישאר יציב. בהנחה הזאת יקבלו 12,300 בחורי ישיבות חדשים דחיית שירות ב־2030. המשמעות היא שצה"ל כנראה יצליח להמשיך לספוג את היקף הפטור. לגבי הכלכלה והחברה הישראלית – אי אפשר לדעת.
