הגדלת הייצוא למצרים? משרד האנרגיה שוב מזגזג: "הגז הטבעי יחכה"
הגדלת הייצוא למצרים? משרד האנרגיה שוב מזגזג: "הגז הטבעי יחכה"
השרה קארין אלהרר הכריזה בכנס אילת לאנרגיות מתחדשות כי ברצונה להפוך את שנת 2022 ל"שנת אנרגיות מתחדשות". זאת למרות שרק לפני שבועיים חתמה על מזכר הבנות משותף לבחינת קידום אפשרויות יצוא נוספות של גז טבעי מישראל למצרים
משרד האנרגיה ממשיך לזגזג בין תוכניות להרחבת הפקת גז טבעי בישראל, לבין תוכניות לקדם אנרגיות מתחדשות ולבלום את ההתמקדות בגז.
שרת האנרגיה קארין אלהרר בישרה לפני זמן קצר כי "כדי להבטיח ששנת 2022 תהיה שנת האנרגיות המתחדשות – הגז הטבעי יחכה".
הדברים נאמרו בפתיחת כנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות, וזכו מיידית לשלל תגובות נלהבות מארגוני סביבה שונים הטוענים שהמדינה עסוקה מדי בפיתוח הגז הטבעי ולכן מזניחה את האנרגיות המתחדשות.
הכוונה להתמקד באנרגיות מתחדשות היא כמובן חשובה, שכן רבים טוענים כי כל עוד משרד האנרגיה שקוע בקידום הגז הטבעי, אין סיכוי להשגת היעדים למעבר לשימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות. אלא שבפועל, המדיניות של משרד האנרגיה איננה עקבית שכן המשרד מתמקד בגז טבעי ובתוכניות להגדלת הייצוא.
כך, רק לפני שבועיים וחצי, השרה אלהרר היתה האורחת שר הנפט ומשאבי הטבע של מצרים, טארק אל-מולא, ובין הצדדים נחתם מזכר הבנות משותף לבחינת קידום אפשרויות יצוא נוספות של גז טבעי מישראל למצרים. בהודעה שפרסם משרד האנרגיה באותו מועד (סוף נובמבר) נאמר כי הגז הטבעי הוא דלק מעבר להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמים מקומיים והוא פותח את הדלת למעבר לאנרגיות מתחדשות ומקורות אנרגיה נקיים נוספים".
כיום שותפויות הגז לא יכולות להגדיל משמעותית את הייצוא
בפועל, מה שמעכב כעת את הרחבת יצוא הגז הטבעי מישראל למצרים ולמדינות נוספות, הוא הצורך להשלים את הקמתה של תשתית הולכה והכפלת הקווים. התוכנית מצויה בביצוע בעלות של מאות מיליוני דולרים, במימון שחלקו מגיע מהמדינה וחלקו האחר משותפויות הגז.
נכון להיום שותפויות הגז לא יכולות להגדיל משמעותית את הייצוא בשל צורך בהתאמת תשתית ההולכה. לכן בשנה הקרובה ממילא לא צפוי להתקיים דיון בהמלצות ועדת אדירי 2 בראשותו של מנכל משרד האנרגיה הקודם אודי אדירי, שהמליצה להגדיל את מכסות יצוא הגז, מתוך הנחה שבתוך מספר שנים לא רב, הביקוש לגז כבר ירד בגלל המעבר לאנרגיות מתחדשות.
בנוסף, אין כרגע חיפושי מאגרי גז חדשים ואין צפי כזה לתקופה הקרובה, כך שגם בהיבט זה אין משמעות מעשית להצהרות של משרד האנרגיה. נראה שבשנה הקרובה המיקוד יהיה בפיתוח תשתית ההולכה כך שב-2023 ואילך ניתן יהיה להגדיל משמעותית את היקפי היצוא של הגז. ברור גם שאם המדינה משקיעה הון עתק בהרחבת תשתית ההולכה, הצעד שיגיע לאחר מכן יהיה החלטה להגדיל את הייצוא.
על פי דבריה של אלהרר בכנס, "בשנה הקרובה נתמקד בעתיד, בחשמל הירוק, בהתייעלות האנרגטית ובאנרגיות המתחדשות ובזמן שנעשה את זה נשים בצד את העיסוק בהרחבת פיתוח הגז הטבעי, שהוא, כידוע, דלק מעבר. בשנה הקרובה משרד האנרגיה לא יאמץ את מסקנות דו"ח בחינת מדיניות הגז הטבעי ולא יצא להליך הרביעי למתן רישיונות לחיפושי גז טבעי".
"את השנה הקרובה ננצל לשורה של מהלכים שיקדמו את המעבר לאנרגיות מתחדשות. נקים אגף אנרגיות מתחדשות במשרד שיקבל את מירב הקשב והמשאבים, נקדם את התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שאושרה בממשלה לאחרונה בעלות של כמיליארד שקלים, נשקיע במחקר ופיתוח, נקצה מענקים לקידום אנרגיה נקייה ופיתוחים טכנולוגיים משמעותיים ונסיר חסמים העומדים בפני יזמים".
"הקו המנחה של משרד האנרגיה הוא הביטחון האנרגטי"
מנכ״ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר בכנס כי "הקו המנחה של משרד האנרגיה הוא הבטחון האנרגטי". לדבריו, "לאחר מכן אנחנו פועלים סביב 3 שיקולים: השיקול הכלכלי, השיקול הגיאופוליטי, שהפך למאוד דומיננטי בשנים האחרונות בהתחלה בהיבטי הגז הטבעי בהסכמים עם מצרים וירדן, ולאחרונה גם בתחום האנרגיות המתחדשות, עם ההסכם שחתמה השרה קארין אלהרר עם ירדן והאמירויות, וכמובן שיקולי סביבה ואקלים. בפעילות השוטפת שלנו כמשרד, אנו נעים בין שלושת השיקולים הללו, שלעיתים סותרים".
לדברי שילת, "אני מאמין שנצליח להגיע עד 2030 ליעד של 30% אנרגיות מתחדשות מייצור חשמל, יתכן וזה לא נראה כיעד מרשים לעומת העולם, רק חשוב לזכור כי היעד הישראלי מורכב ברובו המוחלט מאנרגיה סולארית והשמש אפקטיבית רק חלק מהזמן. ביעדי אנרגיית שמש אנחנו אחת המדינות המובילות בעולם. המשמעות היא שכדי להגיע ל30% אנחנו פועלים כעת להכפיל את כל משק החשמל בישראל! הספק המתחדשות שנדרש עד 2030, כדי לעמוד ביעד, שווה ערך, פחות או יותר, לכלל ההספק הקונבנציונלי המותקן היום במשק".
במסגרת הכנס, חנכה היום חברת EDF-Renewables ישראל את השדה הסולארי הגדול בערבה והשני בגודלו בישראל - תמנע בהיקף של 60 מגה וואט. הספק יצור החשמל באתר תמנע עומד על 60 מגה וואט. היקף ההשקעה בהקמת הפרויקט 450 מיליון שקל. חיבור תמנע לרשת ההולכה מאפשרת כעת לספק את כל צרכי האנרגיה של העיר אילת ואיזור חבל אילות מאנרגיה סולארית, אך זאת בשעות היום בלבד.
איגוד הגז הטבעי מסר בתגובה לדברי השרה אלהרר: "משבר האנרגיה שפוקד את אירופה מוכיח שלצד הפיתוח ההכרחי של ענף האנרגיה המתחדשת אין מנוס מלהמשיך בחיפוש תגליות נוספות של גז טבעי. מי שמעוניין להבטיח ביטחון אנרגטי למדינת ישראל יודע שבעשורים הקרובים הגז הטבעי יוסיף להיות מקור אנרגיה ראשון במעלה".
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר בתגובה להצהרת השרה: "זו בהחלט החלטה ראויה ובמקום הנכון. כל שקל או דקת תשומת לב לקידום תעשיית גז המחצבים, יבואו על חשבון קידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת שכה נחוצים לנו. טוב תעשה השרה אם במהלך השנה הזו תגבש מדיניות להדיפת מסקנות ועדת אדירי 2 ולעצירת המשך פיתוח משק הגז של ישראל".
