בן דודו של רה"מ: לא כתבתי את המסמך עם חתימתי שנתניהו ואלוביץ' חברים
בן דודו של רה"מ: לא כתבתי את המסמך עם חתימתי שנתניהו ואלוביץ' חברים
על רקע הטענה שהפרקליטות מייחסת לנתניהו בתיק 4000, ולפיה הוא הסתיר מידע בנוגע לטיב יחסיו עם בעלי בזק לשעבר, הודה עו"ד דוד שמרון בעדותו במשפט כי קיימת סתירה בין מסמך שבו צוין כי בין השניים לא הייתה חברות קרובה למסמך שבו צוינה עובדה אחרת לגמרי. "לא ידעתי את מסכת העובדות"
בית המשפט המחוזי בירושלים העיד היום (שלישי) לראשונה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בן דודו ומקורבו, עו"ד דוד שמרון. במהלך הדיון התברר כי קיימת סתירה בין שני מסמכים שעליהם חתם בעבר שמרון, בהתייחס ליחסים בין ראש הממשלה נתניהו לבעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ' שמואשם בתיק 4000 בשוחד.
התמלילים שנחשפו ב"כלכליסט"
"העובדות שנתן לי נתניהו עומדות בסתירה חזיתית לאלו שנתן לבית המשפט"
לכתבה המלאה
באחד המסמכים מתואר כי אין יחסי חברות בין השניים, ובמסמך אחר צוין כי בין השניים יש חברות של 20 שנה. שמרון הודה בסתירה, ואמר שהוא אכן חתם על המסמך שבו תוארה חברות בין נתניהו לאלוביץ', אך ציין כי הוא לא ראיין את ראש הממשלה לצורך הכנת מסמך זה.
שמרון, שמעיד במשפט בתיקים 1000, 2000 ו-4000, מוזכר כמה פעמים בכתב האישום - בין היתר בהקשרים של ייעוץ לראש הממשלה וחוות דעת של הסדר ניגוד עניינים לנתניהו. בחקירה הראשית מנסה הפרקליטות לבסס את טענתה בסעיפי האישום של עבירת מרמה והפרת אמונים שמיוחסת לנתניהו בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).
לטענת התביעה, לקראת עריכת חוות הדעת המשפטית שעוסקת בניגוד עניינים, ראש הממשלה נתניהו הסתיר מעו"ד שמרון את טיב מערכת היחסים בינו לבין בעלי בזק לשעבר אלוביץ' בשוחד. עוד נטען כי על מצע עובדתי חסר זה, הציע שמרון את עמדתו לפיה נתניהו רשאי כשר התקשורת להמשיך לעסוק בענייניו של אלוביץ'.
במהלך הדיון הוצג מסמך חוות דעת, שאותו כתב שמרון, ולפיו הוא הגיע למסקנה שנתניהו "לא צריך לפסול את עצמו, ואין יחסי חברות או ידידות מיוחדים" בינו ובין מכרו אלוביץ'. הפרקליטות מצידה הציגה סתירה בדבריו בעקבות הליך אחר מאותה השנה, שבו חתם שמרון על מסמך תשובה של נתניהו שמצהיר ש"יש חברות ארוכת שנים בין השניים".
"אני ומר נתניהו קרובי משפחה", העיד שמרון. "משנת 1978 שימשתי כעורך דינו האישי. טיפלתי במרבית ענייניו עד לפני קרוב לשמונה שנים. הייתי מאוד-מאוד קרוב אליו". התובעת עו"ד יהודית תירוש שאלה: "עד כמה דובר ביניכם על מכירת וואלה?". שמרון השיב: "לא דובר בינינו על מכירת וואלה ככזו, אלא שמר נתניהו ברגע מסוים בפגישה אמר לי שכנראה האתר הזה עומד למכירה, והציע לי שאברר אם הדבר הזה אכן עומד לקרות ואם כן מישהו יפנה אליי. זה היה לפני 10 או 11 שנים".
התובעת תירוש: "עד כמה בשיחה עלה שמו של אלוביץ'?". שמרון: "כן, הוא עלה בשיחה. אני הצעתי, אני מכיר את אילן ישועה (מנכ"ל וואלה לשעבר. ג"מ) הרבה שנים, חשבתי שהכי טוב לדבר איתו. מר נתניהו אמר לי שהכי טוב שאדבר עם אלוביץ'. נפגשתי עימו, פגישה מאוד כללית, ומר אלוביץ' הציע שאפגש עם ישועה. וכך היה.
"הבנתי שהאתר יכול להימכר, אבל אף אחד לא פנה אליי ובזה מבחינתי הסתיים האירוע. אני לא זוכר פרטני אם עדכנתי את נתניהו, מניח שעדכנתי אותו בחצי משפט. ההבנה הייתה שמישהו יפנה אליי כעו"ד אם תהיה עסקה, אבל אף אחד לא פנה אליי והבטיח, והעניין נשכח ממני". בהמשך דבריו הסביר עו"ד שמרון: "מר נתניהו היה מאוד מוטרד מהמונוליטיות התקשורתית, לא רק כלפיו. לכן, כשאמר שיש אתר חדשותי למכירה זה הסתדר לי. זה לא ביזנס".
שמרון נשאל כאמור על חוות הדעת שכתב במאי 2016 לאחר שיחה עם ראש הממשלה. בחוות הדעת סבר שמרון כי נתניהו "לא צריך לפסול את עצמו, ואין יחסי חברות או ידידות מיוחדים ביניהם (נתניהו-אלוביץ'. ג"מ)".
"היו לי שיחות, שתיים או שלוש איתו (נתניהו. ג"מ), והבנתי ממנו את היחסים בינו לבין אלוביץ', ועל בסיס זה הכנתי את חוות הדעת", אמר היום שמרון בעדותו. "לדעתי, בעניינים מהסוג הזה, בסופו של דבר צריך לפנות ליועץ משפטי, וכך כתבתי גם שם. דעתי הייתה על בסיס מה שנתניהו אמר לי".
הוא הוסיף: "היחסים שלי עם נתניהו היו ארוכי שנים וקרובים. אני יודע להגיד מי באי הבית, מי מוזמן לאירועים בבית, מי האנשים הקרובים אליו. את מר אלוביץ' לא פגשתי מעולם במעון הרשמי. להגיד שהוא חבר קרוב? לא נראה לי. על רקע זה כתבתי מה שכתבתי".
התובעת תירוש: "עד כמה נאמר לך בשיחה עם נתניהו ששאול ורעייתו נפגשו בבית ראש הממשלה לארוחת ערב?". שמרון: "לא זוכר שנאמר לי ולא זוכר שלא נאמר לי". תירוש: "האם נתניהו אמר לך שהוא ובני משפחתו מבקשים התערבות בסיקור של וואלה?". שמרון: "לא".
תירוש המשיכה: "עד כמה המידע היה רלוונטי לך ועשוי היה לשנות את מסקנתך?". שמרון: "אם היה מספר לי על עניין הסיקור בקשר לחוות הדעת שהוא בקשר הדוק ומבקש מאלוביץ' דברים, אז הייתי צריך לשקול את הדברים. מניח שהייתי כותב את זה בתשתית העובדתית וצריך לחשוב אם זה משנה את מסקנתי או לא".
בחקירת העד, הציגה התובעת תירוש דברים שאמר במשטרה ולפיהם "אם הייתי יודע שיש יחסי סיקור, לא הייתי מביא חוות דעת כזו". תירוש: "כשיש יחסים מיוחדים בין אנשים, אתה לא יכול לומר שלא מתקיימים יחסים מיוחדים". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התערבה: "בחקירה היית חד-משמעי". שמרון השיב: "אולי הייתי טיפה פזיז אז בתשובה, כי השאלה מה בדיוק מערכת היחסים ביניהם. אם יש מערכת של 'תן וקח' או אחרת. אינני יודע. אם הייתי יודע, הייתי חייב להביא את הדבר הזה בחשבון".
בעקבות תשובתו, תירוש ביקשה להגיש את ההודעות של המשטרה כעדות, באופן חריג, בשל פערים לדבריה בין הנאמר מצד העד בחקירתו במשטרה לדברים שהוא מוסר על דוכן העדים. עו"ד בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, התנגד לכך. השופטים קיבלו את בקשת התביעה באופן חלקי, וקבעו כי יוגשו חלקים שיש ביניהם סתירה.
בשלב זה הציגה הפרקליטות מסמך אחר שעליו חתם שמרון גם ב-2016. עו"ד שחר בן מאיר עתר לחשוף פגישות פרטיות של נתניהו ואלוביץ'. מי שחתום על התשובה של נתניהו מנובמבר 2016 היה עו"ד שמרון. במסמך הזה נכתב בפירוש כי "קיימת חברות ארוכת שנים ששוררת בין השניים (נתניהו ואלוביץ'. ג"מ) ובנות זוגם. אין הוא מנוע מלהיפגש עם מר אלוביץ' במסגרת חברית, רעו וחברו האישי זה כ-20 שנה".
עו"ד תירוש שאלה על הסתירה בין המסמכים: "עד כמה מה שכתוב שם מתיישב עם העובדות שנמסרו לך בעת כתיבת חוות הדעת?". שמרון השיב: "לא אני ניסחתי, אבל אני חתמתי על זה. לא אני שוחחתי עם מר נתניהו לקראת הדיון אז. אני לא יודע בוודאות מי הכין את זה ומי שוחח עם מר נתניהו. חשבתי שמישהו ממשרדי הכין אותו, אחר כך אמרו לי שלא. עד היום אני לא יודע מי שוחח עם מר נתניהו או מי קיבל את המידע".
השופט משה בר-עם התערב: "על יסוד העובדות בעתירה אדוני מוציא חוות דעת כזו?". שמרון השיב: "אני מניח שלא. אני מניח שאם הדברים היו מונחים לפניי, במקביל הייתי צריך לבדוק את הדברים לעומק. אולם הדברים ביחס לחברות מופרזים. לא ידעתי את מסכת העובדות בזמן כתיבת חוות הדעת שלי, המודעות שלי הייתה שאין חברות קרובה ביניהם. לפי הבירור שלי עם נתניהו, אין חברות קרובה". התובעת תירוש: "העובדות הללו (של חברות קרובה. ג"מ) הובאו כשכתבת את חוות הדעת?". שמרון: "לא".
את החקירה הנגדית בתיק ניהל עו"ד בן צור, סנגורו של ראש הממשלה. הוא שאל את שמרון: "לשיטתך, אם יש היכרות או חברות זה לא פוסל ואם יש יחסים מיוחדים של קרבה זה פוסל?". העד השיב לו: "נכון". עו"ד בן צור: "כלומר החסך שהרף יחצה, הוא רק במקום שבו מדברים על חברות קרובה או ידידות מיוחדת?". שמרון: "כן. מצב הידיעה שלי הייתה שאין חברות מיוחדת בינו (נתניהו ג"מ) לבין אלוביץ'. על רקע זה התשובות שלו היו מאד מספקות".
שמרון הסביר בעדותו כי מכר "זה מישהו שאני יכול לדון בעניינו ולשקול שיקולים באופן קר והכול טוב". עו"ד בן צור הזכיר בחקירתו את המיליארדר שלדון אדלסון, שהלך לעולמו בינואר 2021, שהגדיר את יחסיו עם נתניהו כ"מכרים" בחקירה, למרות שאמר שהם "מכירים כבר 25 שנה".
שמרון: "אם יש יחסים מיוחדים זה תלוי ברמה האובייקטיבית שאדם רואה את עצמו ביחס לשני, אין לנו כלי מדויק לבחון, לצד התחושה אם היחסים עברו את הרף או לא". עו"ד בן צור הציג את חוות הדעת של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, שביקש למנוע טענות של ניגוד עניינים ומטעמים של נראות ציבורית נתניהו מנוע מלטפל בענייני אלוביץ' ובחברות שבשליטתו. "היועמ"ש קבע שאין יחסים קרובים", אמר בן צור.
הוא הציג מכתב משלומית פרגו-ברנע, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, לאדם אחר: "לראש הממשלה קשרי ידידות עם מר אלוביץ' זה 20 שנה. מציעה שייערך (הסדר ניגוד עניינים, ג"מ)". כמו כן, הוא הציג תרשומת של פרגו-ברנע אחרי שיחה עם נתניהו, שם נאמר שהם "חברים", אבל נתניהו הוסיף: "שהוא פונה אליו כראש מדיה כמו לכלי תקשורת אחרים".
בהמשך העיד שמרון גם לגבי תיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו). לפי האישום, אחרי שלוש פגישות ולקראת הפגישות הבאות בין נתניהו לארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", נתניהו נפגש עם עו"ד שמרון לקראת המשך המפגשים וכוונתו להקליט אותם.
לשאלת התובע בתיק אלון גילדין, השיב שמרון: "ב-2014 נתניהו הזמין אותי לפגישה במוצאי שבת בבלפור. פגשתי את מר נתניהו יחד עם דובי איכנולד (עורך הוצאת "ידיעות ספרים"), שקשור לנוני מוזס. ישבנו, דובר על פגישה אפשרית בין מוזס לנתניהו. הרושם שלי, שהיה לי ברור שהבקשה לפגישה באה מכיוונו של מוזס". לדבריו, "כשהסתיימה הפגישה ישבתי קצת עם ראש הממשלה, ולא זוכר ברגע זה אם כבר אז או רק בפגישה הבאה, זוכר שדובר על עניין הסחיטה".
שמרון טען כי נתניהו חשש שבפגישה עם מוזס (שטרם התקיימה, ג"מ) הוא "עומד להיסחט". "מוזס אז נחשב לנמסיס, אויב נפש של נתניהו, בעיני נתניהו ולא רק. הוא פעל נגדו לאורך מספר שנים באמצעות העיתון, בשורה של כתבות מאד מופרזות שתפסו נפח. לא ביררתי מה הסיפור שמר מוזס עומד לנסות לסחוט באמצעותו", אמר שמרון בעדותו.
הוא הוסיף: "אמרתי לנתניהו שאם מוזס ינסה לסחוט אותו, מאוד חשוב שלדבר הזה יש הקלטה. נתניהו אמר שהוא יודע ומסוגל להקליט את זה. הערכתי אז שכלי הסחיטה של מוזס יהיה סוג של איום, כזה או אחר, שהוא יפרסם דבר מה בנוגע למי מבני משפחת נתניהו 'אלא אם' - מה ה'אלא אם', אין לי מושג".
לדבריו, "היו מספר פגישות קצרות ביני לראש הממשלה וארי הרו באותו שבוע, כשאני מסביר מה מותר בחוק האזנות סתר, מה מותר להקליט ועוד כל מיני דברים כלליים. שלא ישתמע משהו שיש פה תן קח, ארו הציע שהטלפון שלו יקליט". הוא טען: "ייעצתי לגבי עצם הפגישה למר נתניהו לא לייצר מצב שבו יש דבר תמורת דבר. אל תבוא ותגיד אם תעשה ככה אני אעשה ככה, זה האינסטינקט שלי אמר באותו רגע. שנתניהו יוכל להגן על עצמו, לא יכניס את עצמו למקום שהוא לא צריך להיות בו. נתניהו הוא לא משפטן".
לבסוף אמר: "למחרת פגשתי את מר נתניהו בלשכה. תוך כדי הפגישה או לקראתה שאלתי אותו איך היה והוא עשה לי תנועת יד של 'עזוב את זה', הבנתי ועזבתי את זה".
