"בחודשים האחרונים אנו עדים ליותר חברות ועסקים שנקלעים לקשיים"
"בחודשים האחרונים אנו עדים ליותר חברות ועסקים שנקלעים לקשיים"
עורכי הדין הבולטים בענף חדלות הפירעון נפגשו השבוע במסגרת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון כדי לדון בנושאים הבוערים, על רקע האתגרים הכלכליים בהם נמצא המשק בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' ואשר משפיעים באופן ישיר על הענף
ישראל נמצאת במשבר כלכלי וגם אם עוד לא הגענו לגל פשיטות רגל משמעותי, אין ספק שהאתגר הכלכלי כבר הגיע לפתחם של עסקים רבים. הקושי בולט במיוחד בקרב עסקים שהגיעו לתקופה הנוכחית במצב קשה או בעייתי, עם קשיי נזילות או מינוף גבוה מידי, ועבור חלק מעסקים אלה המלחמה הייתה 'מכה אחת יותר מידי' והיא גם זו שהכריעה את העסק והובילה אותו לכישלון כלכלי. הדבר בולט במיוחד בתחומי עיסוק שהושפעו באופן משמעותי מהמלחמה ומהמשבר המתמשך בשנים האחרונות, כמו למשל ענף התיירות, ההסעדה ואפילו הנדל"ן, אולם, גם עסקים 'בריאים' ומאוזנים סובלים מהתקופה הנוכחית, כאשר עוד לא ברור עוד כמה זמן היא תימשך, "שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת עבור המשק הישראלי. לאורך כל השנה המשק התמודד עם השלכות של הריבית הגבוהה והאינפלציה, ההאטה בפעילותם של ענפי ההייטק והנדל"ן, קטרי הצמיחה של המשק, וכן אי-ודאות ואי-יציבות חברתית סביב הרפורמה המשפטית. לכל אלו התווספה ברבעון הרביעי המלחמה, שהיו לה כמובן השפעות מהותיות על פעילות המגזר העסקי בישראל, בין היתר", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "ענף הבנייה, המהווה חלק משמעותי מהאשראי העסקי במשק, נמצא כיום בסיכון גבוה יותר ובחודשים האחרונים אנו עדים ליותר חברות ועסקים שנקלעים לקשיים. אנו מעריכים כי ככל שהזמן יחלוף, נחווה את השפעות המלחמה על המגזר העסקי בצורה משמעותית יותר״.
במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, ביניהם המענה של הממונה על הליכי חדלות הפירעון והשיקום בכללי בעת מלחמה, אילו צעדים יש לעשות כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר, מה מאפיין את העסקים שנכנסו להליכי חדלות פירעון בתקופה האחרונה ונושאים אקטואליים נוספים.
בכנס השתתפוֿ עו"ד איתי הס - שותף - מנהל מחלקת חדלות פרעון - אגמון עם טולצ'ינסקי | עו"ד איתן ארז - מייסד ובעלים - איתן ש. ארז ושות' | עו"ד אלון בנימיני - שותף, מנהל שותף של מחלקת הסדרי חוב וחדלות פרעון - EBN- ארדינסט, בן נתן, טולידאנו | עו"ד אלונה בומגרטן - ראש משותף, מחלקת חדלות פירעון - נשיץ ברנדס אמיר | עו"ד אמיר דולב - שותף - מיתר | עו"ד אמיר פרנקל - שותף - שבלת ושות' | עו"ד גיל אורן - שותף מנהל - ארנון, תדמור-לוי | פרופ' דוד האן - יועץ - גולדפרב גרוס זליגמן | עו"ד דורית קרני - שותפה - AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' | עו"ד דן הלפרט - מייסד ובעל המשרד - דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון | עו"ד דן פרידמן - שותף מייסד - פרידמן יונגר ושות׳ | עו"ד חובב ביטון - בעלים - חובב ביטון עורכי דין | עו"ד חיות גרינברג - בעלים - חיות גרינברג, חברת עו״ד | עו"ד יונתן סונדרס - בעלים ומייסד - יונתן סונדרס חברת עורכי דין | עו"ד יניב דינוביץ - שותף מחלקת ליטיגציה - הרצוג | עו"ד יעל צאודר אסלן - שותפה מייסדת - בראון, צאודר אסלן, עורכי דין | עו"ד ירון אלכאוי - שותף - גורניצקי GNY | עו"ד ליאור דגן - שותף בכיר מחלקת חדלות פירעון - פירט וילנסקי מזרחי כנעני עורכי דין | עו"ד לירום סנדה - מייסד - לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין | עו"ד מור נרדיה - שותף מנהל מחלקת חדלות פירעון - לוי טילר, נרדיה, הר צבי. בראש ושות' | עו"ד נועה גרבובסקי נתנאל - מנהלת (משותפת) מחלקת חדלות פירעון - בר יוסף נאוי תורג'מן ושות' | עו"ד ניצה פוזנר - שותפה - סלומון ליפשיץ ושות׳, עו״ד | עו"ד עומר קלנר - שותף - פרל כהן | עו"ד עמית פינס - שותף, ראש מחלקת חדלות פרעון - פישר (.FBC & Co) | עו"ד רונן מטרי - שותף בכיר - מטרי מאירי וכט, עורכי דין | עו"ד רז מנגל - בעלים ומנהל - רז מנגל ושות' | עו"ד שאול ברגרזון - בעלים - ברגרזון ושות' | עו"ד שירלי יפרח - אזור - שותפה - ליפא מאיר ושות' | עו"ד שלום גולדבלט - שותף מייסד - גולדבלט גינדס יריב | ד"ר ועו"ד שלמה נס - שותף, ראש מחלקת חדלות פרעון והבראת חברות - פירון | עו"ד תחסין עוואד - עורך דין - תחסין עוואד, עורכי דין.
מה קורה בשטח? מה המצב של המשק הישראלי?
עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון הם אלה שמרגישים מה קורה באמת במגזר העסקי, הם אלה שמקבלים את הפניות מצד הלקוחות הנמצאים בקשיים, באופן אידיאלי הרבה לפני קריסה כלכלית, ובאופן פחות אידיאלי כשכבר מתחילה הקריסה. המציאות הכלכלית הנוכחית מטרידה שכן רבים מהם מעידים על עליה בפניות אליהם, כאשר לא בטוח שיש יד מכוונת שתסייע לעסקים הרבים אשר נמצאים בקשיים, "השאלה לגבי אלו צעדים יש לבצע כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר עלולה לקחת אותנו למחוזות ממשלתיים, תיקוני חקיקה, וועדות וכיוצא באלו. אני חושבת שהפתרון נמצא בשולחן הזה! תתארו לכם שבמקום שאנחנו נשב בשולחן העגול הזה, ישבו נציגי 35 הנושים הגדולים החוזרים במשק. כוונתי לבנקים, לחברות האשראי החוץ בנקאיות ולחברות הביטוח. אותם 35 גופים שהם השחקנים האמיתיים, שעל הכסף שלהם אנחנו דנים יום יום בבתי המשפט, יתכנסו לגבש מדיניות הסכמה להסדרי חוב, שמטרתה להעלות את שיעור אחוז הדיבידנד דרמטית ולהשאיר את החברה פעילה, מעסיקה עובדים ויצרנית במשק", הציעה עו"ד נועה גרבובסקי נתנאל - מנהלת (משותפת) מחלקת חדלות פירעון - בר יוסף נאוי תורג'מן ושות', "נניח שהקריטריון הראשון יהיה שהחברה פעילה ב - 4 שנים האחרונות. קרי, חוותה משבר קורונה, פוסט קורונה, סביבת ריבית הכי גבוהה בעשרים שנה האחרונות, 7 באוקטובר ואילך. ולמה? כי חברה ששרדה את האירועים האלו, במהלכם שילמה משכורות לעובדים, שילמה שכירויות, לספקים, למיסים - היא הגיבורה בסיפור המשק - על כתפיה ודומותיה כלכלת ישראל. אותם 35 נציגי הנושים הגדולים והשחקנים החוזרים צריכים להביט וללמוד ממה שעשו ראשי ההייטק הישראלי עם פרוץ המלחמה - הפכו את המשבר המדיני לאירוע אזרחי כלכלי ופעלו אקטיבית לשיפור המצב. ולמה לדעתי הפתרון נמצא בשולחן הזה? כי אם כל אחד מאיתנו ירשום עכשיו על פתק שם של לקוח שלו שהוא גם הנושה החוזר בהליכים - גיבשנו יחד רוב דרוש! לא ביבי ולא שרה. אנחנו. הבנקים. החוץ בנקאים. בידינו לסייע למשק לצאת מהמשבר הקיים והעתיד לבוא. אז מי כאן האמיץ להרים את זה?"
עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC) שיתף במציאות המטרידה שעולה מן השטח, "אנו רואים מגמה מדאיגה בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר 2023, כאשר ישנה עליה הדרגתית במספר העסקים המגיעים לחדלות פירעון. זה התחיל מהאטה גלובלית ונמשך עם אתגרים מקומיים, ביניהם העלאת הריבית. כרגע, אנו לא רואים מפולת עסקית כלל ארצית, ובסך הכל המשק ממשיך לעבוד, אך בהחלט קיים חשש מאירוע דרמטי נוסף, כמו גם מהגעה לנקודת שבירה ואפקט דומינו שיגרמו לקריסת עסקים רבים אשר נמצאים בקשיים כבר כעת".
עו"ד יעל צאודר אסלן - שותפה מייסדת - בראון, צאודר אסלן, עורכי דין, התייחסה למענה של הממונה על הליכי חדל"פ לשיקום כלכלי בעת מלחמה, "במשבר הנוכחי, ובניגוד למשבר הקורונה, המלחמה פגעה ועוד פוגעת בעיקר בשתי אוכלוסיות: אוכלוסיית המילואימניקים ואוכלוסיית המפונים. מאחר שמדובר בפגיעה מתמשכת באוכלוסיות אלו, מצד אחד, ונוכח החוב המוסרי הגדול שיש למדינה לשתי האוכלוסיות הללו, אני סבורה שהפתרונות של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נדרשים להכיל גם פתרונות ממוקדים בשתי האוכלוסיות הללו (בניגוד לתיקון 4 לדוגמא, שלמעשה חל על כל עסק ללא קשר לפגיעה שהייתה לו בקורונה). לאוכלוסיות המילואימניקים והמפונים יש להעניק הקלות והטבות משמעותיות יותר, כגון, עיכוב הליכים לפרקי זמן ארוכים יותר, פטורים או הנחות משמעותיות בחובות למדינה, סיוע במציאת מקורות מימון חלופיים ודחיית תשלומי חובות".
עו"ד שלום (שולי) גולדבלט, גולדבלט גינדס יריב עורכי דין התייחס לאופן המתחשב שבו יש לנהל בתקופה מאתגרת זאת את הליך חדלות הפירעון, "הליך משפטי של חדלות פירעון גורם, כשלעצמו, להשמדת ערך - פגיעה במוניטין, ירידה בנכונות של לקוחות להזמין שירות או מוצר עתידי, עזיבת עובדי מפתח, פגיעה באמון של הבנקים וספקים. הליכי חדלות פירעון הם בירוקרטיים ומסורבלים. כך למשל, בהעברת השליטה לנאמן חיצוני, מעורבים הממונה על חדלות פירעון וצדדים רבים, כל אלה כופים הליך ארוך ויקר, במהלכו פעילות התאגיד ממשיכה במקרים רבים להיפגע, וכך גם נפגעים סיכויי הפירעון של הנושים. הצעדים הרגולטורים שנכון לנקוט הם כאלה, שיהפכו את הליך חדלות הפירעון ליותר יעיל ופחות בירוקרטי ומסורבל. נכון לתת ליצור "מסלול ירוק" לתאגידים שתוחלת השיקום שלהם גבוהה, ולמי שגיבש הסדר חוב יעיל ומהיר עם שיעור פירעון נכבד לנושים".
עו"ד יניב דינוביץ', שותף במחלקת ליטיגציה וחדלות פירעון במשרד הרצוג, פוקס נאמן, תיאר את המציאות העסקית איתה מתמודדים עסקים רבים, חברי דירקטוריון והנהלה בימים אלה, ומה הוא ממליץ לעסקים בקשיים לעשות, "אנחנו מצויים בתקופה מאתגרת בה עסקים רבים חשים מחנק תזרימי כתוצאה משילוב קריטי של שורת גורמים ובכללם, ריבית גבוהה על האשראי, מיתון והאטה עולמית, יחד עם השלכות מלחמת חרבות ברזל וחוסר וודאות מפני אפשרות למלחמה בצפון, ועוד. בתקופה זו חברי הדירקטוריון וההנהלה עומדים בפני אתגרים משמעותיים ובצורך לקבל החלטות גורליות ברמה היומיומית. למרות שחלפה תקופה ממושכת מחקיקת חוק חדלות פירעון המטיל אחריות על חברי דירקטוריון שלא נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, אין עדיין פסיקה ענפה בנושא. יש גם קושי במקרים רבים לזהות את הנקודה בה החברה גולשת מאזור חדלות פירעון לחדלות פירעון ממש. בנסיבות כאלה, העצה הטובה ביותר היא לנהוג במשנה זהירות. בטח שלא להגיע לרגע האחרון בו הכסף בקופה עומד להיגמר, מה שמצמצם את אפשרויות הפעולה שעומדות לרשות החברה. הניסיון המצטבר מלמד שקריטי, כבר בשלב מוקדם, לנקוט בפעולות מיידיות כבר בראשית הדרך, ולהיעזר ביועצים מקצועיים שמתמחים בשיקום והבראת חברות שילוו את הנהלת החברה בגיבוש אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם המשבר, במגעים עם הגורמים הרלוונטיים, ובהחלטות היומיומיות".
עו"ד חיות גרינברג - בעלים - חיות גרינברג, חברת עו״ד, דיברה על החשיבות בדיאלוג ובסבלנות מצד הנושים, מתוך הבנה שהישרדות העסקים בקשיים היא אינטרס של כל הצדדים, "כולנו מבינים שאנו לקראת גל של משברים כלכליים, עם השפעות שנגררות עוד מהקורונה. כמי שמייצגת חברות בקשיים וגאה בהצלחות דווקא מחוץ לביהמ"ש, בהסדרים חכמים, אני אומרת שבהרבה מקרים הנושים לא מכירים את עומק הבעיה של התאגיד, המלווים לא מכירים את היקף החוב החוץ בנקאי ומתפתחת ״מורסת״ אשראי שעלולה להתפוצץ בפרצוף. אפשר בהחלט לצלוח את זה ואפשר לעבור את התקופה עם נזק קטן יותר בתנאי שיהיה יותר קשב וסבלנות מצד הנושים וכולם יגלו יותר אורך רוח והתחשבות אחד בשני, לא מטוב ליבם, אלא מאינטרס משותף לעזור לחברה להחזיר חוב כמה שיותר טוב ולהתמודד עם האירוע. בתקופה זו ביתר שאת אני מדרבנת הסכמות להליכי גישור, הידברות ושיח של פתרונות. על כל הנושים להיכנס מתחת לאלונקה ולאפשר ביחד עם החברה לצלוח את המשבר, אחרת כולם יפסידו והפעם ההפסד יהיה בלתי נשכח".
עו"ד עומר קלנר שותף במשרד פרל כהן התייחס גם הוא לנושא הנושים, אך מהצד של הבנת המציאות איתה הם מתמודדים כמו גם את החשיבות בשיח ודיאלוג כנה מולם, "תקופת המלחמה עלולה ליצור מצבים מורכבים מאוד כלכלית לבעלי עסקים וחברות, בין היתר לאור חוסר הוודאות המאפיין את תקופת המלחמה, העדר הידיעה מה עתיד לבוא, והקושי בקבלת החלטות ארוכות טווח בתוך מציאות דינמית שלעיתים משתנה מדי יום. התקופה המאתגרת מחייבת לעשות שימוש במגוון הכלים הקיימים, כלכליים ומשפטיים כאחד, על מנת להתגבר על קשיי המלחמה. לצד השימוש בכלים אלה, ראוי שבתקופת המלחמה הסיסמה "ביחד ננצח" תנהג לא רק ב"שדה הקרב", אלא גם ב"שדה הכלכלי". מומלץ לראות בנושים שותפים ולא יריבים, להתנהל מולם בשקיפות ובפתיחות ולבקש מהם לסייע במידה ויש בכך צורך. עם ישראל כבר הוכיח במלחמה הזו את גדולתו ואת נכונותו לסייע. עסק אשר ידע להסתדר עם נושיו - ישרוד את המלחמה".
עו"ד איתן ארז ראש משרד איתן ש. ארז ושות' ציין גם את היבט מעשי המרמה המתרחשים בצל המשבר הכלכלי, את השפעתם השלילית על עסקים, ואת הצורה הגלובלית שבה מתנהלים תיקים שכאלה כיום, "בגלל המלחמה יש עלייה בכמות הקריסות ומעשי המרמה שנובעים ממצוקה כלכלית. עולם חדלות הפירעון הפך לכפר גלובאלי, דבר שמחייב התמקצעות בתחום חדלות הפירעון הבינלאומית. חשוב להכיר את חוק המודל של האו"ם UNCITRAL שאומץ בחלקו במסגרת חוק חדלות פירעון. המצב היום הוא שכאשר אדם מבריח נכסים במספר מדינות, התיק מתנהל במדינה שהייתה מרכז עסקיו ומתנהלים הליכים משניים לאכיפה והכרה במדינות זרות המאפשרות לשים יד על הרכוש וליצור אחידות בהחזר שיקבלו הנושים, ולמנוע פיצול נאמנים שרק יעמיסו הוצאות על הקופה".
עו"ד (רו"ח) ד"ר שלמה נס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון, התייחס למענה החלקי והלא מספק שהמערכת הציבורית מעניקה במהלך המלחמה, ולהשלכות המאיימות שעלולות לנבוע מהקיפאון הממשלתי בסיוע למגזר העסקי, ״עצוב לראות את אוזלת היד של המערכת הציבורית במלחמה, שמותירה אחריה נזקים בצד הכלכלי-חברתי, חמורים לא פחות ממה שראינו בתקופת הקורונה. כך, למשל, היום אנו יודעים לקבוע כי למרות שבתקופת הקורונה הוכרז על מתן הלוואות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, בפועל פחות מ-5% מהאשראי הגיע למגזרים שהיו זקוקים לו באמת. זאת, מכיוון ששיקול הדעת למתן האשראי עבר למערכת הבנקאית, וערבות המדינה שניתנה לא הייתה מלאה. למרבה הצער, כך קורה גם במלחמה הנוכחית, כשהאשראי הלך לכולם חוץ מאלה שבאמת נזקקו לו. הבעיה היא שבמערכת הציבורית אין מי שמבין את המצב, שבאמת כואב לו ומנסה לעשות משהו בנדון. זה מוביל ענפים שלמים למצב קטסטרופלי. לדוגמה: ענף התיירות שרשם ירידה של 85% במספר התיירים שנכנסים לישראל; ענף החקלאות שחווה משבר משמעותי ומתמשך נוכח העובדה ש-70% מהחקלאות במדינת ישראל נמצאת בצפון או בדרום; ענף הנדל״ן שספג מכה קשה בכל הנוגע לריבית על המשכנתאות, כאשר זוגות צעירים נדרשים להוסיף אלפי שקלים בחודש, נושא אחריו אני עוקב מקרוב כמי שמלווה במסגרת תפקידו את ועדת הכלכלה. מטבען, למלחמות יש השלכות ארוכות טווח, וכולנו זוכרים את האסון הכלכלי העצום שהתרחש במדינת ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה עכשיו, אבל אנחנו דוהרים לשם בגלל חוסר המודעות במערכת הציבורית".
עו"ד שירלי יפרח-אזור ,שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר דיברה על החוזקות של המשק הישראלי ועל היכולת להתמודד עם מצבים מורכבים, כולל עם המצב הנוכחי, "אם ננטרל מקרים מצערים וכואבים של עסקים בעוטף ובצפון שנפגעו ישירות מהמלחמה עצמה, הייתי אומרת שהמאפיין המרכזי של עסקים שנקלעו לחדלות פירעון בשנת 2024 הוא שבדרך כלל אין המדובר בהשלכות ישירות של המלחמה אלא של נסיבות מצטברות אחרות שקדמו למלחמה - עליית ריבית, קיפאון בנדל"ן ומשבר פוליטי-חברתי שהאט השקעות מקומיות וזרות, כך שלצערנו נכנסנו למלחמה בעיצומו של משבר כלכלי. אבל, לישראל ולמשק הישראלי יכולת הסתגלות יוצאת דופן לשינויי נסיבות. כך, נדמה שעל אף הקשיים יוצאי הדופן של התקופה הנוכחית, המערכת בנקאית מאמינה במשק הישראלי. הבנקים המשיכו במהלך שנת 2024 לתת אשראי חדש לפעילויות ייזום בהיקפים משמעותיים. אפילו ענף הנדל"ן שסבל משך למעלה משנה מקיפאון במכירות מחד ועליית ריבית מאידך, המשיך לקבל גיבוי בנקאי והבנקים לא פעלו למימוש בטחונות אימפולסיבי. המשמעות היא - וזו עצתי ללקוחות ובעלי עסקים - שהבנק ממשיך לבחון את העסק שלך מתוך ראייה אופטימית של עשיית עסקים ומימון השקעות ראויות, ולא מתוך ראייה פסימית של צמצום סיכוני אשראי".
עו"ד אלון בנימיני, שותף ומנהל שותף של מחלקת הסדרי חוב וחדלות פירעון, EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, התייחס להזדמנויות שהמשבר הנוכחי מספק, "מצבי חירום כמו המלחמה הנוכחית, וכמו שגם ראינו בעבר בקורונה, הינם זרז לתהליכים עסקיים "בריאים" המסייעים לעסקים להתרחק מאזורי חדלות הפירעון. תהליכים שחלקם לפחות היו אמורים ממילא להתרחש - ומצב החירום מזרז את ביצועם. כך למשל - הם מזרזים התייעלות כלכלית פנימית של העסק, שההתמודדות עם הקושי הכלכלי מאלצת אותו להפחית שומנים מיותרים שנאגרו בשנים הטובות, אף כי אלו לא באמת הכרחיים לעסק ולמעשה הם מכבידים עליו. בנוסף, מצבי החירום מהווים גם זרז להחלפת בעלות או שליטה בעסקים שלא מתנהלים באופן יעיל או שנקלעו למצוקת תזרים נקודתית אף שהעסק ביסודו הינו עסק טוב, ובדרך זו נוצרים לגופי השקעה הזדמנויות השקעה באופן שייצר ערך לאותם גופים, אגב התייעלות כלכלית לעסק הנרכש".
קטרי הצמיחה כבר לא דוהרים על מסילת ההצלחה
שני הענפים הבולטים במשק הישראלי ובתרומה לצמיחתו הם ענף ההייטק וענף הנדל"ן, שני ענפים שמאותגרים מאוד מהמצב במשק הישראלי וממלחמת חרבות ברזל, "יש לא מעט חברות נדל"ן שנקלעו לחדלות פירעון בשנה האחרונה. המינוף הגבוה, עצירת המכירות לתקופה ארוכה, המחסור בכח אדם, הריביות הגבוהות, מיתון מחירי מכירה עד לאחרונה גורמים למספר תופעות בשוק הנדל"ן וההתחדשות העירונית", אומר עו"ד דן הלפרט, מייסד ובעלים דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון, "אנחנו מלווים עשרות פרויקטים שנמצאים רגע לפני ביצוע ורואים איך היזמים עושים הכל כדי לדחות את תחילת ביצוע עבודות הבניה. היזמים מתקשים לבצע מכירות מוקדמות (פריסייל) ועקב כך מתקשים לסגור ליווי בנקאי. הם מתקשים לסגור עם קבלן מבצע איכותי עקב מחסור בקבלנים טובים ועלויות ביצוע גבוהות ומתקשים למכור בהיקפים הדרושים. לכן הם עושים הכל כדי לא להתקדם לשלב הביצוע. אני יודע שיש עשרות היתרים שלא שולמו ועומדים לפקוע. המשמעות היא קריסת עסקאות והפרה של הסכמים.
לצד כל אלה, נראה השנה את תופעת איחורי המסירה הולכת ומתרחבת. הרבה מאוד יזמים וקבלנים יקלעו למצב של איחור במסירה בגלל התקופה הקשה ועצירת העבודה באתרים. מדובר בלא מעט כסף שיאלצו היזמים לשלם - אם לא ימצא פתרון לעניין הזה, הדבר יחריף עוד יותר את מצבם של היזמים והקבלנים.
ובנימה אישית כמי שמנהל את "מאגר ההזדמנויות" אני יכול להגיד, שהרבה יזמים טובים נמצאים במצב כלכלי עדין עד רעוע - הם באים אלינו למאגר ההזדמנויות. אנחנו עמלים בימים אלה על לא מעט חיבורים עסקיים מאוד מעניינים בתחום ההתחדשות העירונית גם של חברות עם פעילות ענפה שזקוקות מאוד למזומן וגם של חברות שמרימות כבר ידיים ומבקשות למכור את כלל הפעילות".
עו"ד תחסין עוואד, תחסין עוואד, עורכי דין התייחס גם הוא לאתגרים שעומדים בפני ענף הנדל"ן, בדגש על האיחורים הצפויים במסירת הדירות, "הנושא החשוב שיש לדבר עליו: השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על לוחות הזמנים ואי עמידה של היזמים במועדי מסירת הדירות לרוכשי הדירות כפי שהתחייבו מולם במסגרת חוזי הרכישה, שנחתמו בתקופות שונות עובר למלחמה. לטעמי, יש צורך בהול לתת מענה לסוגיה זו במיוחד לאור השלכותיה על קבלני הביצוע אשר חשופים לקנסות וקיזוזים מהיזם/ קבלן ראשי – בגין כל פיצוי שאמור היזם/קבלן ראשי לשאת לצורך תשלום לדיירים בגין קנסות ואיחורים על כך שלא קיבלו דירותיהם במועד שנקבע בהסכם ההתקשרות. יש צורך לערוך איזון מסויים בין זכות הדייר לקבלת הדירה שלו במועד שנקבע בחוזה הרכישה לבין הנזק שעלול להיגרם ליזם/ קבלן ראשי/ קבלן משנה בגין חיובם בתשלום פיצוי כתוצאה מאיחור במסירת הדירה במועד שנקבע בחוזה- אשר נבע כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל"- שאינו בשליטתם. לצד הנזק האמור, בל נשכח כי מלחמת "חרבות ברזל" גרמה לכך כי מאות אלפי עובדי שטחים שעסקו בענף הבניה והביצוע לא ייכנסו לשטח ישראל, והדבר אילץ את קבלני הביצוע לשאת בעלויות ותשומות בסכומים גבוהים לצורך מימון קבוצות עובדים שונים ואחרים אשר צמצמו את הרווחים שלהם, אם בכלל. מוצע כי מענה כזה וכן עריכת האיזון הנדרש לצמצום הפגיעה בין הצדדים הנ"ל ייעשה בפיקוח ומעורבות גורמים ממשלתיים / חקיקה/ הוראת שעה".
פרופ' דוד האן, יועץ בגולדפרב גרוס התייחס למצב המדאיג בענף ההייטק, הענף שמשמש כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, "ההייטק, זה ענף מוביל לאורך שנים בכלכלה הישראלית והוא קטר של המשק, כולנו מכירים בכך. עולם ההיי-טק מבוסס בראש ובראשונה על השקעות הוניות – סבבי גיוס תקופתיים, ולא על חובות כמו מרבית העסקים. המלחמה השפיעה לרעה על זמינות מקורות המימון בטח בזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנימית בישראל, כתוצאה מכך לא מעט חברות היי-טק נקלעות למצוקה תזרימית, באין יכולת לגייס סבב חדש של הון. דבר זה מחדד את הצורך בהתמודדות משפטית עסקית ומשפטית אפקטיבית עם משבר תזרימי זה. עבור חברות טכנולוגיה והיי-טק, קיימת חשיבות רבה לביסוס מסלול הסדרי החוב, לצורך שימור הערך המוסף שלהן: ההון האנושי והטכנולוגי שבחברה, לרבות קשרי לקוחות״.
עו"ד גיל אורן, שותף מנהל, חדלות פירעון, מיזוגים ורכישות ומימון, ארנון, תדמור-לוי דיבר על המגמה של מספר גדל והולך של חברות טכנולוגיות שנקלעות למצב של חדלות פירעון, "בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בחברות שהגיעו לשלבים ראשוניים של כניסה לשוק ובחרו לממן חלק מפעילותן באשראי, כגישור לסיבובי השקעה בשוויים גדולים יותר. נוכח התהליכים שהחלו בתחילת 2023 ביניהם החקיקה המשפטית, המשבר העולמי בהייטק ומאוחר יותר גם המלחמה, חל משבר בשוק גיוסי ההון של חברות היי טק. בשונה מחברות בוגרות או חברות מתעשיות מסורתיות, זרם ההכנסות של חברות מסוג זה אינו יציב ולכן יש קושי מובנה ביכולת לבצע הסדרי חוב והליך שיקום המבוסס על פריסת חובות וצמצום בהוצאות תוך הסתמכות על זרם ההכנסות של החברה. במצב דברים כזה, חייבים הנושים שמעוניינים להציל את חובם, לפעול עוד בטרם המועד בו משאבי החברה מתכלים, ולנסות לאתר גורמים סינרגטיים בשוק שיכולים לרכוש או לקלוט את פעילות החברה שנקלעה לקשיים תוך פירעון חובות החברה או חלקם."
