בלעדיביהמ"ש קבע: בעלת הביצית וזוגתה היולדת - שתיהן אימהות של התינוקת
בלעדי
ביהמ"ש קבע: בעלת הביצית וזוגתה היולדת - שתיהן אימהות של התינוקת
מדובר בבנות זוג לשעבר שבאותה עת החליטו להביא לעולם ילד על ידי הפריית ביצית של אחת מהן (האם הגנטית) בזרעו של תורם אנונימי והשתלתה ברחם בת הזוג השנייה (היולדת). עו״ד שמואל מורן ,שייצג את בעלת הביצית: "פתח חשוב למגוון אפשרויות של הורות בישראל"
בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחרונה בפסיקה ייחודית כי האם הגנטית (בעלת הביצית) והאם היולדת יוכרו כאימהות של התינוקת שנולדה. המדינה ערערה על הפסיקה, אולם בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ד') את הערעור.
מדובר בשתי נשים שהיו בנות זוג ובאותה עת החליטו להביא לעולם ילד על ידי הפריית ביצית של אחת מהן (האם הגנטית) בזרעו של תורם אנונימי והשתלתה ברחמה של בת הזוג השנייה (היולדת). התהליך בוצע בחו"ל. היולדת הרתה, במהלך ההריון בנות הזוג נפרדו, ולפני כשלוש שנים ילדה היולדת בת.
בנות הזוג הגישו תביעה לאימהות ועתרו לכך שיוצהר שהאם הגנטית (בעלת הביצית) היא גם אם הקטינה. נערכה בדיקה לסיווג רקמות שאישרה את הקשר הגנטי בין האם הגנטית לקטינה.
המדינה התנגדה למתן פסק דין הצהרתי שבו יוצהר שהאם הגנטית היא אם הקטינה והיא טענה שעל פי הדין הישראלי האם היולדת היא האם הבלעדית של היילוד ויש להעניק לאם הגנטית צו הורות פסיקתי ולא צו הצהרתי, על אף שהאם הגנטית היא בעלת הביצית ממנה נוצר העובר. זאת לאור כך שעל פי הדין הישראלי האם היולדת היא המוגדרת כאם ויש צורך בצו שיפוטי לצורך כינון הורות של אם גנטית. עוד טענה המדינה כי להצהרה על האם הגנטית כאם הקטינה עלולות להיות השלכות רוחב מרחיקות לכת, לרבות האפשרות ליצירת הורות משולשת בניגוד לדין הישראלי.
מנגד טענו האימהות באמצעות עוה"ד שמואל מורן ונעה גלרמן ליאל וכן עו"ד טלי בן יקיר (בנות הזוג יוצגו בנפרד -ל.ד) כי זיקה גנטית היא הבסיס המרכזי להורות ודחיית התביעה תגרום לחוסר שוויון בין האימהות ותפגע בטובת הקטינה. לטענתן, חוק תרומת ביצית וחוק הפונדקאות לא חלים על המקרה הנוכחי ואין כל חשש להורות משולשת מאחר שתורם הזרע היה אנונימי.
שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בר יוסף קיבל את תביעת בנות הזוג לשעבר והצהיר כי בעלת הביצית ממנה נוצרה התינוקת היא אמה של הקטינה בנוסף לאם היולדת. בית המשפט המחוזי דחה אתמול את ערעור המדינה וחייב אותה בהוצאות האימהות בסך של 20 אלף שקל. שופט בית המשפט המחוזי, נפתלי שילה קבע שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה. "אין בסיס לטענת המדינה לפיה בית משפט לענייני משפחה יצר אדן הורות חדש. משלא קיים בעניינינו אב ידוע, אין כל סיבה שלא להכיר באם הגנטית כאם נוספת לאם היולדת ולהעניק לה צו הצהרתי לאימהות. במקרה דנן, משאין כל חשש להורות משולשת יש להכיר ב'קול הדם' של המשיבה 1 (האם בעלת הביצית -ל.ד) ובצדק ניתן לה צו הצהרתי לאימהות. צו הצהרתי זה תואם את טובת הקטינה ומביא לכך שמעמד שתי האימהות שווה מבחינת האדן המשפטי של הורותן". השופטים שאול שוחט ועינת רביד הסכימו לפסק דינו של השופט שילה.
לדברי עו״ד שמואל מורן, שייצג את האם בעלת הביצית יחד עם עו״ד נועה גלרמן-ליאל, ״פסק הדין פותח פתח חשוב ומרגש למגוון אפשרויות של הורות בישראל. לפסק הדין השלכות רוחב רחבות, שעיקרן הענקת שיווין לשני ההורים מרגע הלידה, שיוויון שיכול לבוא לידי ביטוי בשורה של זכויות וגם חובות בזיקה לילד, לרבות זכויות כלכליות, משמורת, ואפילו ירושה - מרגע הלידה, ללא צורך בהליך בירור שיפוטי לצורך מתן צו הורות פסיקתי. בנוסף, מחזק פסק הדין את האפשרות למעמד של ״הורות פונקציונאלית״, שיכולה להיות הכרה באם לצרכים מסוימים, ואם אחרת לעניין אחר״.
