במקום הגבלות הממשלה עברה ל"המלצות" ונמנעת מהכנת סיוע חריג
במקום הגבלות הממשלה עברה ל"המלצות" ונמנעת מהכנת סיוע חריג
האוצר משדר עסקים כרגיל למרות אזהרות ראש הממשלה; רשתות המסחר והקניונים במאבק נגד התו הירוק; חברות התעופה מסרבות לחתום על הסיוע; עובדי התיירות מוזמנים להסבה מקצועית; ורק הנדל"ן חוגג; המשק נערך לגל החמישי
משרדי ראש הממשלה והאוצר
לא פותחים את קופסאות הקורונה (בינתיים)
הגישה השלטת בשלב זה במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה היא שמגבלות על המגזר הפרטי אינן באופק. במקום שפת ה"מגבלות", אזרחי ישראל יתחילו להכיר יותר ויותר את שפת ה"המלצות". כך ראש הממשלה נפתלי בנט המליץ שלשום למגזר הפרטי לעבור לעבודה מרחוק ככל שניתן. לא רק ראש הממשלה אוהב את קונספט ההמלצות, גם במשרד האוצר אוהבים את הרעיון החדש. זאת מכיוון שכעת - אחרי שנתיים בבתוך מגפת הקורונה - המשק הישראלי רכש מיומנויות של עבודה מרחוק, וניתן לפנות לעסקים בקריאה לשינוי מבנה העבודה לכמה שבועות, מתוך תפיסה כי העסקים שיקבלו את ההמלצה מסוגלים לעבוד מרחוק ללא כל פגיעה בהכנסותיהם.
זו הסיבה, שנכון לעכשיו באוצר לא נערכים באופן מיוחד לנגיף האומיקרון. שכן מבחינת האוצר המשק יכול להתנהל כרגיל, כל עוד לא הוטלו מגבלות על האזרחים או על העסקים. גם אם אכן תהיה בהלה שתביא להסתגרות של האנשים בבתיהם ולירידה מסוימת בהכנסות, הרי שמבחינת האוצר זו לא סיבה לפצות באופן ייעודי. "זו המשמעות של חיים לצד הקורונה, יש עליות בהכנסות בגלל ביקושים כבושים. ויש ירידות בהכנסה כשעולה גל תחלואה", אומרים באוצר.
7 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן. מודל ההתמודדות עם האומיקרון כמו עם זן הדלתא
(צילום: איתמר סיידא)
כמובן שמתוך האמירה הכללית הזו יש להחריג את ענפי התעופה והתיירות שהם במשבר מתמשך מאז פרוץ הקורונה וההתייחסות אליהם נפרדת. גם הצעד הנוסף שהוכרז עליו, לפיו המגזר הציבורי ינסה להגדיל כמה שיותר את העבודה מרחוק, ומספר העובדים במשרדי הממשלה ירד ב־50% מיום ראשון למשך חודש הקרוב ־ הוא צעד ללא עלות תקציבית ממשית. מבחינה תקציבית, ההערכות באוצר הן כי האומיקרון לא ישפיע משמעותית על האופן בו תיסגר שנת 2021 שתכף מסתיימת. השאלה הגדולה היא לגבי תקציב 2022.
כזכור, בתקציב 2022 הוקצו 10 מיליארד שקל לקופסת קורונה. החוק מחייב את הממשלה להשתמש בכסף רק להוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה. בחמשת המיליארדים הראשונים ניתן להשתמש באמצעות הודעה ששר האוצר מעביר לוועדת הכספים. אך את חמשת המיליארדים השניים ניתן להוציא רק אחרי ששר הבריאות, שר האוצר, וראש הממשלה מסרו לוועדה כי קיימת החמרה משמעותית בתחלואה. בשלב זה מעריכים באוצר כי הנתונים הנוכחיים לגבי האומיקרון והמדיניות הממשלתית המסתמנת לא יצריכו את פתיחתה של קופסת הקורונה הייעודית.
למעשה, המשמעויות התקציביות של הקורונה הן בשלושה ערוצים, ההוצאות על מערכת הבריאות, בערוץ זה ההוצאות הגדולות ביותר הן דווקא על בדיקות ה־PCR שהיקפן עשוי לגדול במאות אחוזים. אך עשויות להיות עלויות נוספות כמו רכש מואץ של תרופות חדשות, או סבב חיסונים רביעי. הערוץ השני, הוא עליה משמעותית באבטלה שמביאה לעלייה בתשלומי דמי אבטלה. הערוץ השלישי, הוא פגיעה משמעותית בעסקים שעלולה להביא את הממשלה להחלטות על פיצויים ושיפוי לעסקים. שני הערוצים האחרונים תלויים במידה רבה בהחלטות הממשלה לגבי הגבלות במגזר הפרטי, ובשלב זה ההערכה היא שהגבלות כאלו לא מצויות על הפרק, וההתמודדות עם האומיקרון תהיה דומה מאוד לזו שהיתה עם הדלתא.
תעשיית התעופה
המשק פתוח, רק השמיים סגורים
תעשיית התעופה נמצאת במשבר מתמשך מתחילת שנת 2020. עד כה חברת אל על חתמה עם המדינה על שלושה מתווי סיוע שונים, והאוצר הזרים לחברה כמיליארד שקל, מתוכם כהלוואות 240 מיליון דולר (כ־800 מיליון שקל).
בתמורה הזרים בעל השליטה קני רוזנברג כ־211 מיליון דולר לחברה, והוא מחויב להזרים 13 מיליון דולר נוספים. ישראייר וארקיע קיבלו כל אחת מהמדינה הלוואה בגובה 16 מיליון דולר בתמורה להזרמה של 8 מיליון דולר מצד הבעלים. שתי חברות התעופה הקטנות סירבו למתווה הסיוע הקודם שהוצע להם מטעם המדינה שכלל הלוואה לאג"ח שניתנות להמרה למניות החברה של 7 מיליון דולר בתמורה להזרמה של סכום זהה מצד הבעלים. כעת המדינה מסרבת לסייע להן באופן אחר כי ההצעה הזו עדיין תקפה.
בכירים בממשלה אמרו ל"כלכליסט" כי החברות הקטנות מסרבות לקבל את המתווה משום שהבעלים לא מוכנים להזרים כסף מכיסם לחברות. מצד שני, חברות התעופה טוענות שראש הממשלה אמר להם בשיחות סגורות שהוא מתכוון לסייע להן ושרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה כי לא תתמוך במגבלות נוספות עד שלא יוסדר סיוע לחברות התעופה, ושהיא דורשת סיוע "עוד השבוע".
בימים האחרונים נפגשו נציגי האוצר יחד עם מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק ומנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס לגיבוש מתווה סיוע לחברות. נכון לעכשיו, מתווה הסיוע המסתמן יהיה דומה למתווה הקודם ויבוסס גם הוא על הלוואות לאג"ח שניתנות להמרה יחד עם הזרמה מצד בעלי החברות. בשלב זה החברות עוד לא נכנסו למו"מ על סכומים עם האוצר ומתמקדות במנגנוני התשלום.
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אמר ל"כלכליסט" כי לחברה היה את "הנובמבר הטוב ביותר בתולדות ישראייר" וכי הם נערכו לתוצאות דומות בדצמבר, אבל הכל קרס תוך שבועיים והם חוו גל אדיר של ביטולים. סירקיס אמר כי הוא מתנגד להצעת האוצר הנוכחית וכי הם לא מעוניינים בהלוואה נוספת כי החברה לא תוכל לעמוד בהחזר ההלוואות. "ראש הממשלה הבטיח לפצות את ענף התעופה אבל הכסף נשאר במרתפי האוצר", אמר סירקיס. דברים דומים נאמרו ל"כלכליסט" על ידי בכירים בחברות התעופה האחרות.
באוצר אומרים כי הם מסרבים לתת מענקים לחברות במקום אג"ח המיר מפני שמדובר ב"סיוע לבעל השליטה ולא סיוע לחברות".
רשתות המסחר והקניונים
נערכים לקרבות מחנות לחנות
ענף המסחר מתמודד במשבר קורונה עם אי־ודאות גדולה. ראש הממשלה הודיע שאנחנו עם הפנים קדימה לקראת הגל החמישי, מהכיוון של משרד האוצר נשמעים קולות על כך שלא יהיו פיצויים לעסקים בגל החמישי, והתאגדות רשתות המסחר והאופנה ובכירי הקניונים החלו בשבוע האחרון לפעול באופן נחרץ נגד החלטות ממשלה שאינן הגיוניות לדבריהם. כבר בשבוע שעבר הם הצליחו לבטל את הכוונה של הממשלה לחייב את הקניונים לשים צמידים שיבחינו בין מחוסנים לבין צרכנים שאינם מחוסנים. בסבבי הקורונה הקודמים הנהלות הקניונים באו לקראת השוכרים ונתנו להם הקלות בשכר הדירה, אך עכשיו המצב עדיין מעורפל.
"נתנו כל כך הרבה בקורונה הזו. הממשלה הקודמת הפקירה את המסחר, המשיכה לגבות ארנונה מהקניונים, מלבד חודשיים בסגר הראשון. כשאתה גובה ממני ארנונה על מסחר, אבל אוסר עלי לקיים מסחר ונועל לי שערים, זה לא גניבה לאור יום? זה לא שוד? ולמה הם עושים את זה? כי הם יכולים", אמר אופיר שריד, מנכ"ל קבוצת מליסרון בראיון ל"כלכליסט" שנערך בוועידת הקניונים באילת. "מעבר לכך, הממשלה לא עשתה שום תוכנית לטיפול בשוכרים ובעלי הנדל"ן. הפקירו את השוכרים ואנשי הנדל"ן שילחמו ביניהם, בעוד במקומות אחרים בעולם נתנו הנחיות ברורות שמקיימים חוזי שכירות במלואם. הממשלה בישראל פיצתה את השוכרים על שכר דירה, אבל זה לא שורשר הלאה לבעלי הנכסים".
לדברי חי גאליס, מנכ"ל קבוצת הקניונים ביג, "אנחנו אמרנו כבר ממרץ 2020 שאם סוגרים את הקניונים לא נגבה כסף מהשוכרים. קיבלנו את ההחלטה הזו כחלק ממדיניות - זו השקעה לטווח ארוך שהשוכרים יודעים שאצלנו מרויחים כסף. אם יסגר שוב המשק אנחנו נמשיך באותה מדיניות מול השוכרים".
גאליס הוסיף כי "הגיע הזמן להפסיק להיות יפה נפש ולהסיר את הכפפות נגד הלא־מחוסנים. במקום לתפוס את המסחר כקורבן הזמני. הלא־מחוסנים הם אלה שמייצרים את הסיכון ליציבות בחיים שלנו, מבחינה בריאותית וכלכלית. הגיע הזמן לקבל החלטות שיגבילו באופן ישיר את חופש התנועה של הלא־מחוסנים. לא צריך לאיים עלינו בסגר. אפשר גם לתת בונוסים למי שמתחסן. זה יהיה כלכלי יותר מעלויות של סגר".
דנה עזריאלי יו"ר קבוצת הנדל"ן התייחסה להגבלות המסתמנות. "לא יכול להיות שאנחנו בתור בעלי קניונים צריכים לסמן אנשים. אנחנו בעד לחסן אנשים, ואני החלטתי בעזריאלי שכולם חייבים להיות מחוסנים. אבל לא ייתכן ששני אנשים יכולים להכנס לקניון ואני צריכה לסמן אחד מהם כמחוסן והשני לא. חנות זה חנות זה חנות ולא חשוב אם היא בקניון או לא. מה ההבדל בין אנשים שנכנסים דרך רכבת, חניה או נכנסים למשרדים? על זה החלטנו ללכת למלחמה מאד חזקה".
שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר ויו"ר קבוצת האופנה בריל, יצא נגד החלטות הממשלה שמתקבלות בלי הבנה, לדבריו. "משרד הבריאות קיבל בעבר החלטות הזויות לגבי מספר הלקוחות בחנות, לגבי מספר האנשים בקניונים. עכשיו אמרנו שאין סיכוי שנירק ללקוחות בפנים עם הצמידים שביקשו מהקניונים להצמיד ולקח לנו שבוע ימים והיה צריך בליץ תקשורתי כדי לעצור את ההחלטה ההזויה הזו".
הראל ויזל, מנכ"ל ובעלי קבוצת פוקס אמר כי בשלב הזה הוא עוד לא התחיל להדריך את העובדים ליישום התו הירוק בחנויות מעל 100 מ"ר. "החלטתי לא להדריך את העובדים כיצד לנהוג כי הממשלה תשנה את זה שמונה פעמים. זה לא הגיוני. מה הם רוצים, שבחנות של 40 מ"ר שיש בה עובד אחד אני אציב עוד עובד לביקורת? המדינה הזו היא סטארט־אפ ניישן, אבל לא יכול להיות שכל פעם ממציאים פה דברים חדשים. אני אומר תרגיעו. צריך להמשיך לעבוד רגיל וחס וחלילה אם יש אסון כולנו מתחת לאלונקה. צריכים לתת לכלכלה לפעול. לא צריך לפעול בפאניקה".
אבי שומר, מנכ"ל ובעלי צומת ספרים אמר כי הקניונים צריכים להסתכל באופן שונה על קמעונאים גדולים לעומת קמעונאים בינוניים וקטנים. "אנחנו רואים במאזנים שהחברות הגדולות עשו מספרים יפים, אבל צריך להסתכל לרוחב. לא כל הרשתות הצליחו באותה מידה והסגרים פגעו בעיקר ברשתות הקטנות והבינוניות. הראל ויזל שלח ביום הראשון לקורונה מכתב ואמר לקניונים 'אנחנו לא משלמים'. בלי זה לא היינו פה היום, ולא היינו שורדים. המדינה פיצתה על ארנונה, על החזרת עובדים לעבודה ונתנה לנו מענק חד פעמי של 2 מיליון שקל. אבל הפסדנו 3.5 מיליון שקל אחרי המענק, אז תבינו שקשה לרשתות הבינוניות והקטנות, ואני אומר את זה בעיקר לבעלי הקניונים שלא כולנו באותה סירה".
סופר פארם, רשת הפארם הגדולה בישראל, לא לקחה עד היום חלק במאבק של רשתות הקמעונאות וגם כעת אומר מנכ"ל הרשת ניצן לביא כי אין בכוונתה של הרשת להצטרף למאבק הקמעונאים, למרות שאתמול הודיעה הממשלה כי גם הפארמים ידרשו לתו ירוק. "לנו יש אתגרים שלנו ואנחנו נעים בדרך מאוד ברורה - לא נתערב. גם לנו היו אתגרים. הסניפים שלנו נחתכו ב־45% במכירות כי הקניונים נסגרו ולמרות זאת לא שלחנו עובד אחד לחל"ת. הקניונים לא נתנו לנו שקל הנחה. קיבלנו הנחות רק בפאוור סנטרים. אנחנו גם מנהלים 80 סניפים בפולין והפסדנו המון כסף ולא קיטרנו לאף אחד. מצחיק אותי לחשוב שיגבילו סניף בקניון וישלחו אנשים לסניף מחוץ לקניון. נראה לי הזוי".
רמי שביט, בעלי המשביר לצרכן אמר כי לא רלבנטי לדון במה שהיה עד היום וצריך להסתכל קדימה. "יש פה ראש ממשלה בפאניקה. הוא עושה נזק מטורף. גם אם נישאר פתוחים עם ירידה של 40% במכירות, נסבול יותר. ראש הממשלה לא רוצה לשלם לאף אחד פיצויים. ככה הוא כבר מתחיל את המו"מ. ואני אומר לו: תיכנס לפרופורציות".
נדל"ן - משרדים להשכרה
השוק צמח מקורונה ולמד לעבוד עם המגפה
גל חמישי או גלים נוספים שיגיעו בהמשך, לא ישפיעו על שוק המשרדים לפחות לא בשנה הקרובה, כך העריכו גורמים בשוק המשרדים בעקבות התגברות תחלואת זן האומיקרון של הקורונה. למעשה, בניגוד לגלים קודמים הביקוש למשרדים כעת הוא כל כך חזק, כך שבאזורי הביקוש אף חברה לא יוזמת מהלך של בקשה לקיצוץ בדמי השכירות.
אם לפני שנתיים הענף כולו חווה משבר גדול, שהתבטא בירידה בתפוסות ובירידת מחירים, כולל בלב אזורי הביקוש, תוך כדי הקורונה המגמה השתנתה והשוק החל לצמוח עד שהגיע לרמות גבוהות מאלה שקדמו לקורונה. השינוי הוא בעיקר תוצר של ענף ההייטק ובפרט של היוניקורנים והסטארט־אפים החדשים. אלה התמקמו בעיקר בלב תל אביב, ומקצתם בהרצליה פיתוח, ורמת גן. יחד עם הכסף הרב שנכנס לענף זה וכחלק ממגמה של מרדף אחר טאלנטים החלו "להתנפל" על שטחי משרדים באזורים הנחשבים. אך בשל המחסור בשטחי משרדים באזורים הללו, מורגשת זליגה גם לאזורי תעסוקה נוספים כמו רמת החיל.
הצמיחה של השוק שהחלה דווקא בימי הקורונה גרמה לחברות וליזמים להבין שגם אם המגפה תימשך עוד מספר שנים יהיה צורך ללמוד לעבוד איתה. החברות והעובדים מבינים שאפשר לעבוד מהבית וכולם ערוכים לכך וגם מיישמים זאת במקביל להגעה למשרדים. נקודה נוספת וחשובה שמסייעת לשוק המשרדים לשרוד גם במצבים קשים היא תקופת השכירויות. בשוק המשרדים תקופות השכירות הן ארוכות, ונעות סביב ה־10 שנים, לכן, מגדלי משרדים חדשים וגם ותיקים שיש להם חוזים ארוכי טווח למרבית שטחי המשרדים לא צפויים להיפגע משמעותית גם בתרחישים קשים יותר.
תעשיית התיירות
חבילת הסיוע לא מחולקת לכולם
בשבוע שעבר הכריזה הממשלה על חבילת סיוע לתעשיית התיירות, אחת הנפגעות העיקריות מהמגבלות החדשות שנוצרו בעקבות התפשטות וריאנט האומקירון. הסיוע לעובדי הענף יכלול תמיכה של עד 30 אלף שקל לעובדים שיבקשו לבצע הסבה למקצועות אחרים כמו הייטק או תעשייה. כמו כן, המדינה תממן כ־25 אלף סיורים ללא תשלום לציבור אשר יבוצעו על ידי מורי הדרך, תמורת תשלום של כ־1,000 שקל לסיור ובסכום כולל של כ־25 מיליון שקל. נוסף על כל אלו, הממשלה תציע לעובדים מענף התיירות לעבוד כנאמני קורונה במערכת החינוך וכחוקרים אפידמיולוגיים ברשויות המקומיות, בשכר חודשי של עד כ־11 אלף שקל.
מלבד הסיוע לעובדי הענף, הממשלה נקטה צעדי תמיכה ישירים בעסקים שנפגעו והוחלט לתת הארכה של מספר חודשים לאפשרות לגשת לקרן ההלוואות בערבות מדינה. בנוסף, בתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ־40% במחזור העסקים בשל ההגבלות על כניסת תיירים לישראל, ייהנו ממענקים בסכום כולל של כ־150 מיליון שקל שיועברו במהלך החודשים הקרובים, וזאת בנוסף ל־300 מיליון שקל שכבר ניתנו להם עד כה. למארגני התיירות הנכנסת - יוקצו 60 מיליון שקל שיינתנו כהחזרי הוצאות לפעולות שיווק ושימור כוח אדם.
לא כל עובדי תעשיית התיירות מרוצים מחבילת הסיוע הממשלתית, שכן היא לא כוללת התייחסות לסוכני הנסיעות ומארגני התיירות לחו"ל, ואלו עתרו אתמול יחד עם ארגון מורי הדרך "מורשת דרך" לבג"ץ כנגד המגבלות על התיירות הנכנסת והיוצאת. בתגובה למתווה הסיוע שהוחלט אמרו במורשת דרך כי "ממשלת ישראל עושה סיבוב יחסי ציבור על חשבון עובדי ענף התיירות. אין פה חבילת סיוע. יש פה חבלת סיוע".
קובי קרני, יו״ר התאחדות משרדי הנסיעות שהוחרגו מהמתווה כתב כי ״החלטת ממשלת ישראל להפלות את משרדי הנסיעות וחברות התיירות משמעותה היא הפקרת אלפי משפחות לגורלן. הלכה למעשה השלכתם של משרדי הנסיעות ואלפי עובדים אל תהומות האבדון".
השתתפו בהכנת הכתבה: שלמה טייטלבאום, יובל שדה, אורנה יפת ודותן לוי
