מובילות את ישראל"הגדלנו מכסות חלב לרפתנים, למקרה שתיפתח חזית צפונית גדולה"
מובילות את ישראל
"הגדלנו מכסות חלב לרפתנים, למקרה שתיפתח חזית צפונית גדולה"
המשנה למנכ"ל תנובה, ענת גרוס־שון, מספרת על היערכות חברת המזון הגדולה בישראל להבטיח ביטחון מזון, על האחריות בעתות מלחמה ומדגישה שחייבים להשקיע בתחליפים למזון מן החי
כשדירקטוריון תנובה הודיע במאי על הבחירה בגדי קוניא למנכ"ל, ענת גרוס־שון, שהיתה מועמדת חזקה לתפקיד, התאכזבה. חצי שנה לאחר מכן היא קודמה לתפקיד משנה למנכ"ל, ובמסגרת שינוי ארגוני בתנובה אוחדו תחתיה חטיבות המזון והחלב יחדיו. "רציתי את התפקיד וציפיתי לו", היא אומרת, "אבל בסוף קודמתי למשנה למנכ"ל ונבחרתי להוביל את השינוי האסטרטגי בקבוצה הגדולה בארץ. זו אחריות גדולה ואני מרגישה שהתקדמתי".
לכל כתבות המגזין לחצו כאן
כיום אחראית גרוס־שון על כל ענפי המזון של תנובה, העיקרי שבהם הוא החלב ותחליפיו, וכעת נוספו לה מותגים כמו מעדנות, מאמא עוף וסנפרוסט. "חשבתי, ואני עדיין חושבת, שעולם המזון הוא המעניין והמשמעותי ביותר שיש. כולנו מכניסים אוכל לגוף, יש לנו קשר רגשי אליו. שימי לב שבכל שיחה תמיד מגיעים לדבר על אוכל. יש בו גם המון מקום לפיתוח ויצירתיות".
לצד ההתרחבות לסוגי מזון חדשים, תנובה היא, בראש ובראשונה, ענקית חלב שחולשת על כמעט מחצית מהשוק. הפגיעה ברפתות רבות בעוטף עזה ב־7 באוקטובר אילצה את החברה להיערך בהתאם. "אנחנו עובדים בעשרה יישובים בעוטף, ולמעט רפת כיסופים, הרפתות חזרו לעבודה, אך לא באותו היקף פעילות", היא מספרת. "בתחילת המלחמה נערכנו לאובדן חלק מהרפתות ואפשרנו לאחרות לגדול. בצפון הרפתות לא נפגעו, וגם לא החקלאים שעובדים עם סנפרוסט. כך או כך, הגדלנו את המכסות של החלב לרפתנים ל־2024, למקרה וחס וחלילה תיפתח חזית צפונית משמעותית".
אם היא תיפתח, תנובה תוכל להמשיך לייצר כרגיל?
"מבחינתנו, הביטחון במזון הוא משמעותי. 85% מחומרי הגלם שלנו מחקלאות מקומית, 95% מהמוצרים שלנו מיוצרים בארץ. אנחנו אחראים על כ־70% ממוצרי החלב המפוקחים, והאחריות הזאת מתחדדת בעיתות מלחמה. הגדלנו את כמויות חומרי הגלם, חומרי האריזה והמלאים כדי להיערך. אתן לך זווית נוספת למצב הביטחוני: יש לנו, למשל, מאות רבות של מכונות במפעלים בכל הארץ, ומאז המלחמה טכנאים לא מגיעים לארץ לתחזק אותן, אז אנחנו נשענים על תחזוקה מרחוק וטכנולוגיה.
"2024 היא עבורנו שנה מלאה באי־ודאות מהצד הביטחוני, אבל לא פחות בצד הכלכלי. מה יקרה במלחמה והאם ניכנס למיתון? האם מצב הרוח הלאומי ישפיע על הצריכה? אנחנו חושבים על כל הדברים האלה, אבל מרגישים שאנחנו בנקודת פתיחה טובה לשנה הזאת".
האם נראה התייקרויות בענף המזון ב2024?
"זה מאוד תלוי בחומרי גלם ובמה שיקרה בישראל השנה מבחינת המלחמה. אם המצב הביטחוני יישאר כך, מחירי חומרי הגלם ימשיכו לקפוץ, וגם מחירי השינוע. אני רוצה להאמין שאם תהיה עוד עלייה, היא לא תהיה דרמטית. גם מחירי חומרי הגלם בעולם אינם יציבים".
לאחרונה השקתם תחליף נתחי עוף. לא פשוט להתחרות בטבעול של אסם.
"אנחנו לא מתחרים בטבעול. הבאנו מוצר שהוא גם יותר טעים וגם יותר נקי מבחינת רכיבים. אני עובדת לפי משולש — טעם, רכיבים ומחיר, ורק כשהרגשנו שיש לנו מוצר טוב ביד, השקנו. אנחנו מדינת עוף, וזה לא פשוט, כי משווים את זה כל הזמן לדבר האמיתי. אבל יש לנו סבלנות, כמו שהיתה לנו בתחליפי החלב".
תחליפי החלב צומחים בשנים האחרונות בשיעור דו־ספרתי. בסוף הצמיחה תיבלם?
"אני לא חושבת. ההתחלה היתה קשה עד שהתחום פרץ דרך, וביצענו השקעות עתק, גם בחינוך שוק וגם ביצירת יתרון טכנולוגי. היום אנחנו יודעים חד־משמעית שהשוק יתפתח וימשיך בצמיחה דו־ספרתית, או קרוב לזה. גם 8% זה המון בעולם המזון".
תנובה משקיעה גדולה בפודטק, בחברות כמו רימילק, שמפתחת חלב מתורבת. אתם שוקלים מחדש בשל ההאטה בהייטק?
"אני לא רואה האטה משמעותית בעולם הפודטק. יש ירידה בכל ההייטק, אבל זה היה ברור שמשהו יהיה חייב להתאזן. כולנו ראינו מה קרה בביונד מיט, אבל העולם יצטרך למצוא פתרון כדי להאכיל את תושביו. משאבי הטבע מתכלים, ואם נרצה לא, נהיה חייבים להיות שם. השאלה היא הקצב ואיך. גם בעולמות המתורבתים, גם בעולם הפרמנטציה (תסיסה, נ"ב).
"גם מוצר מתורבת הוא איזה שהוא קצה עליון של המגמות האלה. הוא יקר ותעשייתי, אבל יש מוצרים באמצע. בניגוד לתחליפים שמונעים ממגמות צרכניות, כאן מדובר בצורך קיומי וזה לא יירד מסדר היום. המוצר חייב להיות טעים, נגיש ולא יקר וקרוב לדבר האמיתי, כמה שפחות מעובד. אני לא רואה מצב שבו צריכת החלבון מהחי מגיעה לאפס. היא תקטן, השאלה רק באיזה שיעור".
