לקראת פגיעה בסמכויות המשרד להגנה"ס: סילמן מפרסמת טיוטת חוק האקלים
לקראת פגיעה בסמכויות המשרד להגנה"ס: סילמן מפרסמת טיוטת חוק האקלים
טיוטת החוק מציבה בין היתר יעדים לצמצום הפליטות, אולם ישראל תורשה לסגת מהם אילו לא תעמוד במימושם. בכוונת השרה להגנת הסביבה להעלותו לאישור ועדת השרים לחקיקה בקרוב, אחרי שטיוטת חוק ההסדרים פגעה רבות בכוח המשרד
המשרד להגנת הסביבה הפיץ הבוקר (ה׳) למשרדי הממשלה השונים את טיוטת חוק האקלים, בתקווה להעלותו לוועדת השרים לחקיקה בטווח השבועיים הקרובים.
הנוסח טעון באישור משרדי הממשלה האחרים, אך הוא מממש את ההבטחה שניפקה הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, להצבת יעדים שאפתניים בתחום הפחתת הפליטות ויישור קו עם המדינות המפותחות. לפי ההצעה, ישראל תפחית 50% מפליטות גזי החממה בהשוואה ל-2015 עד 2030, ולא 27% כפי שקבעה הממשלה הקודמת. החוק אף מציב יעד של משק מאופס פחמן לשנת 2050, בדומה למדינות רבות בעולם.
טיוטת החוק מתפרסמת ימים בודדים לאחר שהפיץ משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים, הכוללת פגיעה קשה בסמכויות המשרד להגנת הסביבה. וכך גם בוטל השבוע המס על הכלים החד פעמיים, מיסוי שהוביל המשרד. מנכ״ל ארגון הסביבה ׳אדם טבע ודין׳, עו״ד עמית ברכה, אומר כי ״אנו שמחים על קידום חוק האקלים, ומברכים על ההחלטה לאמץ יעדים שאפתניים יותר. ישראל היא מהמדינות הבודדות ב- OECD שאין להן חוק אקלים. עם זאת, אנו מודאגים מאד מהסתירה בין קידום חוק האקלים לחוק ההסדרים אשר עומד בניגוד גמור לחקיקה שאפתנית ונותן כוח נוסף לתעשייה המזהמת ללא בלמים ומעצורים״.
ישראל סובלת מחוסר ביצוע כרוני של החלטות ממשלה בתחום הסביבה והאקלים. כך, לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2021, והגדיר את ההתקדמות של ישראל בתחום כנעה ״בטווח שבין פיגור לאפס״. בדיון שנערך השבוע בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הסביר יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה, כי רק 16% מהחלטות הממשלה הנוגעות לתחום האקלים בוצעו לאורך השנים. לדבריו, ״זה נמוך ביותר. המודל הזה, לאורך השנים, לא מוכיח את עצמו. בהיעדר חוק אקלים, לא ניתן יהיה להתקדם קדימה״.
לפי הצעת חוק האקלים, שהופצה הבוקר ע״י השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, למשרדים הרלוונטיים, ישראל תשדרג באופן משמעותי אמנם את יעדי הפחתת הפליטות שלה, אך גם תורשה לסגת מהם אילו לא תעמוד במימושם. לפי הנוסח, הממשלה רשאית לעדכן בצו כי כמות הפליטות השנתית תהיה נמוכה מהיעדים שנקבעו בחוק, ״בשים לב לנסיבות הלאומיות של ישראל״.
מלבד השינוי הכמותי ביעדי הפחתת הפליטות לסוף העשור, חוק האקלים זהה לזה שקידמה השרה לשעבר, תמר זנדברג, ועבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. החוק קובע מסגרת ארגונית תהליכית להתמודדות עם משבר האקלים, ומייצר הטמעה של כלי מעקב ודיווח בנושא במשרדי הממשלה השונים. כך, בין היתר, באמצעות החלת חובה להערכת הסיכונים האקלימיים של תוכניות מדיניות ממשלתיות משמעותיות שעתידות להשפיע באופן ממשי על האקלים, מתוך בחינה וגיבוש של חלופות מדיניות מיטביות למשק, לסביבה ולחברה.
עוד לפי החוק, תוקם ועדת שרים לענייני אקלים, שתשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. הממשלה אף תקים קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה, לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. הממשלה תקים גם מועצת אקלים, כדי לגבש מדיניות לאומית בתחום, וזו תורכב מנציגי ממשלה, עיריות וחברה אזרחית, וכך גם נציג להתאחדות התעשיינים.
מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, מתח ביקורת על החלטת השרה סילמן לפרסם את טיוטת החוק ללא שיח עם ארגוני הסביבה. אשתקד, נאבקו ארגוני הסביבה עבור שינויים בחוק האקלים שאושר בקריאה ראשונה, אך הוא לבסוף עבר מבלי התייחסות להסתייגויות שונות, שאינן נוגעות רק לשדרוג יעדי הפחתת הפליטות. לדברי הוכמן, ״הופתענו מאוד הבוקר מפרסום תזכיר חוק האקלים. ההצעה פורסמה ללא יידוע או כל התייעצות עם ארגוני הסביבה, בניגוד למה שהיה נהוג בעשור האחרון עם כל השרים והשרות במשרד להגנ"ס. בנוסף, תזמון הפרסום תמוה עוד יותר, שכן טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה באחרונה מעידה כי סמכויותיה של סילמן בוועדות התכנון, בחוק אוויר נקי ועוד עוקרו וסורסו, וזאת מבלי שהביעה התנגדות נחרצת ופומבית בכל התחומים״.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק האקלים הקובע הפחתת פליטות גזי החממה בישראל ב-50% לפחות עד שנת 2030 מציב יעד בלתי אפשרי. כמו כן, ברור כי ליעד כזה יש עלויות דרמטיות על המשק הישראלי, שיביאו להתייקרות החשמל. תמוה כי דווקא בתקופה בה פועלת הממשלה להפחתת יוקר המחיה, בחר משרד להגנת הסביבה לקדם החלטה שכזו".
