פרשנותהסכם השכר עם המרצים: רק כשהסמסטר היה בסכנה, התחילו לדבר ברצינות
פרשנות
הסכם השכר עם המרצים: רק כשהסמסטר היה בסכנה, התחילו לדבר ברצינות
הסכם השכר עם המרצים דומה מאוד למה שהושג בכל המגזר הציבורי. לשני הצדדים יש הישגים ואין מהפכות. למרות זאת נדרשו שבועיים שביתה כדי להגיע אליו
אין מהפכות גדולות בהסכם השכר של הסגל הבכיר באוניברסיטאות. אין הישגים גדולים לאף אחד מהצדדים. על רקע זה השאלה המתבקשת היא למה הייתה דרושה שביתה של שבועיים כדי להגיע אליו ולמה עכשיו הושגה הסכמה. התשובה היא כנראה שמתקרבות בחינות סוף השנה ושני הצדדים חששו מאוד מאובדן סמסטר לסטודנטים. מבחינה זו יכול להיות שאם השביתה הייתה מתחילה לפני חודש היא הייתה עדיין מסתיימת עכשיו. מי שתרם כנראה מאוד להתקרבות בעמדות היה יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן, והוא הצטרף כשהתברר שהסמסטר בסכנה. המרצים אגב התחייבו להשלים את כל חומר הלימודים
מגוון האינטרסים בסכסוך העבודה הזה מסובך מאוד. כך למשל אין ספק שאת המרצים הגבילה מאוד העובדה שהם והסטודנטים נחשבים באותו צד במאבק נגד ההפיכה המשטרית, ולכן היה גבול ליכולת שלהם לפגוע בהם. המרצים ציפו מהמעסיקים שלהם, כלומר מוועד ראשי האוניברסיטאות, לתמוך בהם, אבל האוניברסיטאות לא מקבלות מהאוצר כיסוי מלא לשכר המרצים ולכן היה להן עניין להוציא פחות כסף.
בסך הכל זה הסכם סביר ולא מהפכני. המרצים קיבלו תוספות כמו שאר המגזר הציבורי, והאוצר לא קיבל הישגים גדולים במיוחד בתחום גמישות ההעסקה. עמדות הפתיחה לא היו רחוקות מדי מראש ושני הצדדים התפשרו. המרצים התחילו בדרישה לתוספות של 16% לעומת 11% במגזר הציבורי. האוצר התחיל בנכונות לתת 8% ועוד 3% למטרות מיוחדות. זה נגמר ב-11% ועוד 3% למטרות מיוחדות, כלומר באמצע. כמו בהסכם במגזר הציבורי, יהיה גם מענק חד-פעמי לכיסוי שחיקה בשכר שיעמוד כנראה על 10,000 שקל.
בהסכם המגזר הציבורי היה ברור שהמטרות המיוחדות הן קבוצות מקופחות בשכר כמו מטפלות ואחיות. במקרה של המרצים יופנה הכסף לשתי מטרות. אחת מהן היא מענקים על מצוינות בתחומי מחקר והוראה, עם דגש מיוחד על קבוצות לא מיוצגות בסגל הבכיר כמו נשים ודור ראשון להשכלה. מרצים מקבלים תוספות שכר לפי גובה מענקי המחקר שהם מביאים. זה פועל לטובת המרצים להנדסה ומדעי הטבע, שמענקי המחקר שלהם מממנים מעבדות והם גבוהים יותר. חלק מהכסף יופנה לפיצוי של הסגל במדעי החברה והרוח.
כרגיל האוצר רצה חוזים אישיים. הוא לא קיבל. במקום זה הוא קיבל אפשרות לתוספות שכר לכמות מוגבלת של מרצים חדשים שהשכר שלהם מאוד נמוך. המרצים מתנחמים שגם היום נותנים את התוספות האלה באמצעות תפקידים מומצאים כמו ניהול מכון שלא היה ולא נברא.
אחד הנושאים הרגישים ביותר במשא ומתן היה קרן קשרי המדע, שמממנת נסיעות של מרצים למחקר ולהשתתפות בכנסים מקצועיים. דו"ח הממונה על השכר מ-2021 גילה שרק 60% מהקרן משמשים למטרה זו, והיתר נצבר כחיסכון לפנסיה. ויתור משמעותי של המרצים היה שהאפשרות לחסוך את הכסף תישמר רק למי שכבר עובדים שיהיו דור א'. מעתה ואילך מרצים חדשים יהיו דור ב' ויחויבו להשתמש בקרן קשרי המדע למטרתה.
