חשיבות מנועי הצמיחה בזמן מלחמה: כך נבטיח המשכיות עסקית בתקופת משבר
חשיבות מנועי הצמיחה בזמן מלחמה: כך נבטיח המשכיות עסקית בתקופת משבר
מבחנה של המדיניות הכלכלית יהיה ביכולת לייצר את התנאים שיבטיחו המשכיות עסקית לחברות ולעסקים. דווקא בעת מלחמה גובר הצורך לסייע לחברות הישראליות ולתמוך ביצוא הישראלי, שפועל בזירה גלובלית מאתגרת. זה מצריך שיתוף פעולה חוצה מגזרים ומאמץ משולב. בכנס הסלולר בברצלונה הודגם כיצד זה אפשרי
מי שהסתובב לאחרונה בתערוכת הסלולר השנתית בברצלונה MWC2024, התערוכה הגדולה והמשפיעה בעולם בתחום, לא יכול היה להתעלם מהביתן הישראלי. ישראל משתתפת בתערוכה מידי שנה בשנה והביתן שלה נחשב לאחת מהנקודות היותר אטרקטיביות בה, אבל השנה הייתה להשתתפות הזו נופך מיוחד. הנה מדינה הנתונה במלחמה בכמה חזיתות, שחשופה למתקפות דה לגיטימציה, שחלק לא קטן מכוח האדם שלה מגויס, מפגינה המשכיות עסקית מרשימה.
הביתן הישראלי השנה, שהוקם ביוזמת מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, כלל 32 חברות ממנעד רחב של ענפים בתחום הסלולר, או כאלה שמשיקים לו. מה שבלט במיוחד היה הגיוון בפרופיל החברות - חברות גדולות לצד סטארט-אפים צעירים, חלקם עוד לא השלימו סבב גיוס A, כשהמשותף לכולם הוא הצגת מוצרים, יישומים ושירותים בחזית הטכנולוגיה, תוך מענה לשינויים שעובר שוק הסלולר העולמי. בין היתר, היותו חוצה מגזרים ו-ורטיקלים ושילובו בתחומים כמו רפואה, בריאות דיגיטלית, פינטק, ערים חכמות, תעשייה חכמה, ריטייל-טק ועוד. בין שמדובר בניהול תקשורת מאובטחת בענן, ביג דאטה ומונטיזציה, שילוב בינה מלאכותית ולמידת מכונה, מציאות רבודה ואינטרנט של הדברים - החברות הישראליות היום שם.
היה לנו כמובן חשש כיצד תשפיע המלחמה והאווירה הציבורית על יחסם של המבקרים לביתן הישראלי. למרות שפה ושם היו מדינות שבחרו להתעלם מישראל, ובראשן דרום אפריקה, יחסם של רוב המבקרים היה חיובי להפליא. אנשי העסקים הרבים שפקדו את המקום, התעניינו יותר בטכנולוגיות הישראליות המתקדמות ובשאלה כיצד הן יכולות להבטיח להם יתרון יחסי בשוק תחרותי מאשר בקונפליקט בעזה. הם באו לדבר ביזנס. השנה, לראשונה בתולדות הכנס, השתתפו בו גם מבקרים מארה"ב והתקיימו מפגשים עסקיים רבים עימם בביתן הישראלי.
קיום מפגשים עסקיים בין מנהלי חברות ישראל לבין מנהלי חברות זרות עומד בליבת העשייה שלנו וניצלנו היטב את האירוע כדי לקיים כמה שיותר מפגשים כאלה עם מפעילות סלולריות, יצרניות מוצרים, ספקי מכשור ומנהלי תוכן מכל רחבי העולם. סיימנו את התערוכה עם למעלה מ-2,000 פגישות, ששליש מהן תוכננו מראש והיתר נוצרו בו במקום באופן ספונטני. בביתן הישראלי אף נחתמו מספר עסקאות שהבשילו סופית בתערוכה. בשורה התחתונה, זו הייתה הצגת תכלית מרשימה הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. להבנתי, תדמיתה של ישראל כאומת חדשנות היא יציבה ואיתנה.
אך עם כל הרצון הטוב והמאמץ שהופגן בכנס זה, כמו בכנסים בין-לאומיים אחרים, אי אפשר להתעלם מהשפעת המלחמה על הכלכלה ומהצורך הדחוף לסייע לעסקים ולחברות - גם לצלוח את התקופה המאתגרת הזו בשלום וגם להיערך לעתיד הקרוב כדי לנצל הזדמנויות עסקיות. למרות שהמדדים המרכזיים של המשק טובים יותר מאשר נחזה עם פרוץ המלחמה, עדיין המצב הוא מורכב ועסקים רבים - ובהם יצואנים הפועלים בזירה גלובלית מאתגרת - שרויים בקשיים וסובלים מאי וודאות. העלייה החדה בגירעון הממשלתי כתוצאה מהגידול בתקציבי הבטחון ופיצוי אזרחים ועסקים, התנודות בשער השקל לעומת הדולר, הירידה בביקושים ועוד, מייצרים אקלים כלכלי המקשה על פעילותם העסקית השוטפת של חברות רבות.
הניסיון ההיסטורי מלמד, כי אין מודל אחד וודאי להתנהלות משקים לאחר מלחמה. ישנם מקרים שבהם דווקא מלחמות או אסונות קשים החזירו כלכלות לפסי צמיחה. הגאות הכלכלית חסרת התקדים שלאחר מלחמת העולם השנייה, למשל, התרחשה כתוצאה משיקום המדינות שנפגעו קשות במלחמה. לעומת זאת, לאחר מלחמת יום הכיפורים נקלע המשק הישראלי לעשור אבוד של קיפאון כלכלי ואינפלציה, בין היתר בשל הוצאות הביטחון הכבדות.
המטרה של כולנו - הממשלה, המעסיקים וארגוני העובדים - צריכה להיות הבטחת המשכיות עסקית של החברות העסקיות, תוך חתירה לצמיחה מהירה לאחר שוך הקרבות. כל זה יכול להיעשות בהינתן מאמץ משותף ומלוכד תחת תוכנית כוללת ומגובשת, שלה שותפים כל השחקנים במשק.
במסגרת זו יש לייצוא תפקיד רב חשיבות כמנוע של צמיחה וכעוגן של יציבות.
לכאורה מיותר לחזור ולשנן את הערכים המוספים שמביא עימו היצוא, אבל לעיתים גם המובן מאליו ראוי שייאמר, כפי שאמר פעם ראש ממשלה דגול. היצוא, נזכיר, מייצר מקומות עבודה רבים ומגדיל את התעסוקה ואת התוצר, תוך שהוא מזרים מטבע זר חיוני למדינה ומקדם חדשנות. מלבד הערך הכלכלי, היצוא גם מסייע למיתוג ישראל כאומת הסטארט-אפ ומעצים את תדמיתה כמעבדה של חדשנות טכנולוגית. אך גם היצוא פועל כיום תחת אי וודאות, שמקורה במלחמה באוקראינה, ירידה בביקושים בתחום ההייטק, בעיות בתובלה הימית ועוד.
ראינו שכאשר חברות טכנולוגיות ישראליות מציגות פתרונות מתקדמים ורלוונטיים - במקרה של ברצלונה למפעילי סלולר ולספקי שירותי אינטרנט - הן זוכות לקשב ולהתעניינות שמסתיימים בקשירת עסקים.
בכלל, הדוגמה של ברצלונה היא מאלפת. ההתגייסות של הממשלה, באמצעות מינהל סחר חוץ והנספחים הכלכליים בעולם, בשיתוף עם הסקטור העסקי, והחיבור שלהם באמצעות מכון היצוא, כגוף שנע על הציר הציבורי-עסקי, תוך תמיכה בחברות בעצם ההשתתפות וסיוע שיווקי, הביאו לתוצאה מרשימה.
ההתעקשות על הופעה בברצלונה לא הייתה רק הפגנת נחישות חלולה. התמיכה השוטפת בתעשייה הישראלית, בזמן התערוכה ולאחריה, תסייע לאותן חברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים ולהגדיל את היצוא הישראלי, שהוא קריטי בימים אלה.
כפי שהתעקשנו לפתוח ביתן ישראלי בתערוכת הסלולר בברצלונה כמידי שנה, למרות המלחמה והרגישות הפוליטית, וזאת על מנת לשדר עסקים כרגיל ובמטרה להמשיך את המומנטום של הצלחת הביתן הישראלי בשנים קודמות, כך נמשיך לפעול גם בעתיד, יחד עם השותפים שלנו, כדי לקדם את התעשייה הישראלית מוטת היצוא. אנחנו במכון היצוא נמשיך - יחד עם ההנהלה הציבורית בצחום המובייל שמלווה את הסקטור בראשות ליאת דוד אזולאי מאמדוקס, ראשת תחום מובייל, חיבוריות וטכנולוגיות מפציעות במכון היצוא שירי רם ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה - כדי לאפשר לחברות בתחום לנצל הזדמנויות עסקיות חדשות, לתועלת עצמן והמשק כולו.
הכותב הוא יו"ר מכון היצוא
