הממשלה נגד פסילת ביטול עילת הסבירות: "עלולה להוביל לאנרכיה"
הממשלה נגד פסילת ביטול עילת הסבירות: "עלולה להוביל לאנרכיה"
רה"מ נתניהו, השר לוין והממשלה כולה הביעו התנגדות לפסילת התיקון לחוק יסוד: השפיטה. "לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם", נטען בתשובה לעתירות לבג"ץ לקראת הדיון ההיסטורי עם הרכב של 15 שופטים. ביקורת חריפה על היועמ"שית, שקראה לבג"ץ לפסול את החוק: "עמדה חמורה במיוחד"
לקראת הדיון ההיסטורי ביום שלישי הקרוב, הממשלה הגיבה הבוקר (ו') לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות והביעה התנגדות לביטול התיקון לחוק יסוד: השפיטה. הדיון יתקיים בפני 15 שופטי בג"ץ, הרכב מלא, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בין השאר נכתב כי "אין בכוחו של ביהמ"ש לשים עצמו מעל הריבון, ואין מי שעומד מעל חוקי יסוד". עו"ד אילן בומבך, שנמנה עם מייצגי הממשלה מול העתירות, ציין: "השלטת עקרונות שלא כתובים בחוק - משמעותם פגיעה בכל יסודות מערכת המשפט, שבלעדיהם צפויה אנרכיה".
בתגובה המשותפת לממשלה, לעומד בראשה בנימין נתניהו ולשר המשפטים יריב לוין, צוין בין היתר כי "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מלתת סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם, עקרון שלטון החוק, עקרון הפרדת הרשויות, ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
"היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה, על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה 'משפט', שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה, על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל - יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו, ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצידה של הרשות השופטת לבדה".
עוד צוין כי "ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית. ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדו השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק - יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר".
המשיבים הוסיפו כי "ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון - חוק , אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי - היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי היסוד. אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינוים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד.
"עניינו של ההליך דנן הוא שאלת גבולות סמכותה של הרשות השופטת ושל בית המשפט הנכבד. סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד , וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם, להבדיל מסוגיית פסקאות נצחיות שיש בחוקה, עניין נפרד אשר איננו רלוונטי לישראל ושיידון להלן".
לסיכום צוין בתגובה לעתירה: "בשל כל אלה סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, ויש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי -שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים".
גם הכנסת הביעה התנגדות לפסילת התיקון לחוק, וקוראת לדחות את העתירות בגלל היעדר בשלות. בתגובת הכנסת צוין: "עדיין לא בחנו את יישום ביטול החוק ולכן לא ניתן לאמוד את פגיעתו, קשה להעריך את השלכותיו כי עוד לא קרה כלום עם הממשלה בנושא, עדיין הממשלה חייבת לפעול בסבירות וכעת מלוא האחריות תהיה על השרים והכנסת תפתח כלים לפקח על החלטות שיוותרו ללא ביקורת שיפוטית.לא נפל פגם שנוגע לשורש החקיקה, ויש לפסול גם לפי דוקטרינות של פסילת חוקי יסוד לא חוקתיים במקרים קיצוניים בלבד, שכלו כל הקיצין, ואין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".
עתירות רבות הוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שעוסק בביטול עילת הסבירות להחלטות ממשלה ,שרים וראש ממשלה. התיקון אושר בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 64 חברי קואליציה מול 0 מתנגדים, ועורר סערה גדולה במדינה. בתיקון לחוק נקבע כי "בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין "סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין. לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה תמיכה בעתירות הקוראות לבטל את עילת הסבירות. ביום ראשון האחרון קראה בהרב-מיארה לבג"ץ לפסול את התיקון לחוק, ואמרה כי "מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון כבר בדיונים המקדימים בוועדת החוקה של הכנסת - וב-ynet פורסם בחודש שעבר כי היא תקרא לפסול את החקיקה, על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד. בתגובתה הרשמית היא הסבירה כי אין מנוס מביטול התיקון לחוק - על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". לדבריה, "למעשה, הרשות המבצעת רתמה את כוחה הקואליציוני לקידום חקיקת יסוד שבאמצעותה הוגבלה אפשרותו של בית המשפט באופן מיידי לפקח על כך שהיא - הרשות המבצעת - לא תעשה שימוש לרעה בכוחה".
עורך הדין אילן בומבך, בכיר עורכי הדין שמייצגים את עמדת הממשלה, אמר ביום ראשון האחרון לאור עמדת היועמ"שית כי "היועצת המשפטית לממשלה נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי - הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד. מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי".
אחת העתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות היא מצד התנועה לאיכות השלטון. התנועה טענה כי יש לבטל את התיקון לחוק כי הוא תיקון "חוקתי שאינו חוקתי" שעולה עד כדי שינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל. לטענת התנועה, שמיוצגת על ידי עו"ד אליעד שרגא ועו"ד תומר נאור, הוא התקבל תוך "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" של הכנסת.
