פרשנותרפורמת קרעי בתקשורת עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל
פרשנות
רפורמת קרעי בתקשורת עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל
"חוק השידורים" החדש של שר התקשורת שלמה קרעי צפוי לפגוע בערוצי תקשורת מרכזיים, בעיקר כאלה שלא משמשים שופרות של השלטון. סוכנויות הדירוג מכירות את המהלכים האלה ויש להן סעיף בדיוק על זה. הממשלה לא עוצרת בדרך להורדת דירוג האשראי, למרות האזהרות
לרפורמת השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד), עשויה להיות השלכות על דירוג האשראי של ישראל – כך מזהירים כלכלנים. מדובר ב"רפורמה", שבין תוצאותיה האפשריות החלשת התקשורת החופשית והלא מגויסת לצד חיזוק ערוצי התעמולה שמשרתים את השלטון, ואשר נראית כחלק מההפיכה המשטרית שכוללת ניסיון השתלטות על הרשות השופטת בנוסף לפגיעה שלטונית מכוונת בערוצי תקשורת מרכזיים (כאן, 12 ו־13).
בין היתר, החוק החדש מציע להקים גוף חדש שיפקח על השידורים ויהיה בשליטת הממשלה; שר המשפטים יוכל להפחית קנסות שיוטלו על כלי תקשורת מה שעלול ליצור תיעדוף של ערוצים מסוימים; כמו כן לא יהיה צורך ברישיון לשידורי חדשות והכל יהיה פרוץ לאפשרות של הפצת פייק ניוז ובנוסף תבוטל הדרישה לשדר חדשות באמצעות חברה נפרדת, ובכך עלול להיפגע חופש העיתונאי של כתבים כתוצאה מלחץ מסחרי של הערוץ.
1. כדי להבין את משמעותה של הפגיעה בשוק התקשורת צריך לבדוק את המתודולוגיה שעומדת מאחורי הדירוג של שלוש הסוכנויות העיקריות – מודי'ס, S&P ופיץ'. "אנו מחשיבים את היכולת של אזרחים להביע את העדפותיהם בחופשיות ולהשפיע על קביעת מדיניות, אשר נוטה לתמוך בהפחתת הסיכון למתחים פוליטיים שגורמים לשיבוש ואשר מנגד עשויים להשפיע לטובה על תוצאות המדיניות", נכתב בספר המתודולוגיה של מודי'ס לקביעת דירוג אשראי ריבוני, כלומר של מדינות. לפי הדו"ח החמור ויוצא הדופן שפרסמה הסוכנות בשבוע שעבר, המתח הפוליטי־חברתי הפך לסיכון המשמעותי של כלכלת ישראל.
עוד עולה מהדו"ח, כי במודי'ס מודדים את חופש הביטוי לפי קריטריונים שנקראים "קול העם" ו"אחריותיות" (Voice and Accountability) שכלולים במדד הממשל העולמי (WGI) של הבנק העולמי. לפי מסמכי הבנק, אחד הארגונים הכלכליים החשובים בעולם – קריטריונים של "קול העם" ו"אחריותיות" מבקשים לאמוד את המידה שבה אזרחי מדינה יכולים להשתתף בבחירת ממשלתם, וכולל הערכות לחופש הביטוי ולחופש שיש לאמצעי התקשורת. בין המשתנים הבודדים המשמשים לבניית המדד נבדק אם יש לאזרחים זכויות ליצור, לשתף ולצרוך מידע; אם לאזרחים יש גישה נאותה לערוצי מידע; אם יש מספיק ערוצים למידע על הממשלה; אם יש ערוצים מגוונים לזרימת מידע וכמובן, אם ישנם ערוצי מידע עצמאיים.
2. מודי'ס לא לבד. גם במתודולוגיה של פיץ' בודקים את רמת המעורבות וההשתתפות של האזרחים בתהליך הפוליטי, לרבות יכולתם של יחידים ומוסדות החברה אזרחית להביע את דעותיהם ולהשפיע על החלטות הממשלה. גם שם בודקים את המדד הזה. מבדיקת כלכליסט עולה, כי מדד זה, שנע בין 2.5– (ערך מינימלי) ל־2.5 (ערך מקסימלי) – ירד בישראל מאז 2016 מ־0.79 נק' ל־0.65 ב־2020 ועלה במקצת שוב ב־2021 (0.68). זאת, לעומת ממוצע של 0.87 עבור מדינות ה־OECD. עם זאת, המיקום היחסי של ישראל ירד בעקביות באותן שנים, כאשר דרגת האחוזון ירדה מ־71.9 (כלומר כ־28% ממדינות העולם קיבלו ציון גבוה מישראל) לרמה של 67.6 ב־2021 – יותר מ־32% ממדינות העולם מקבלות ציון גבוה יותר.
גם S&P מייחסת לעצמאות התקשורת חשיבות לא מבוטלת ומסבירים כי "שקיפות ואחריותיות של המוסדות נוגעות ישירות לאמינות האשראי של המדינה, מכיוון שהן מחזקות את היציבות ואת יכולת החיזוי של המוסדות הפוליטיים והמסגרות הפוליטית, ולא של המפלגה הפוליטית השולטת". ב־S&P מסבירים, כי "מקורות מידע נגישים ואחראיים חשובים מכיוון שהם משפרים את המהימנות ואיכות המידע ומסייעים לעדכן בזמן אמת על כל שינוי משמעותי במדיניות או על התרחשויות של מימוש סיכונים רלוונטיים לקביעת דירוג אשראי של מדינה".
מה משקלו של המדד הזה בציון הכולל של מדינה? גורם כלכלי בכיר שמכיר מקרוב את הסוכנויות מסביר שזה לא כל כך משנה, "שכן הדירוג מתקבל לפי שיקול הדעת של המדרגים". אותו בכיר מבהיר, כי פגיעה בערוצים חופשיים עלולה להשפיע גם באופן עקיף. כלומר, "אם תהיה פגיעה בערוצים, תתאר לעצמך מה יקרה ברחובות. המחאה תחריף".
3. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור התיאוריה הכלכלית־פוליטית של פרופ' דני רודריק, כלכלן יהודי־טורקי מאוניברסיטת הרווארד ונשיא האיגוד הבינלאומי של הכלכלנים, סביב מה שהוא מכנה משטרים "פופוליסטים־אוטוריטריים".
בהופעה בפני "פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה" הישראלי בפברואר האחרון, אחרי ששר המשפטים יריב לוין חשף את ה"רפורמה המשפטית" שלו, הוא השתמש במסלול שעשה נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כדי להסביר את הדרך לפופוליזם־אוטוריטרי. המסע של ארדואן הסתיים בקטסטרופה כלכלית וכלל גם דיכוי של התקשורת החופשית באמצעות מעצרים, תביעות, צנזורה ושליטה על כלי תקשורת עצמם. לפי רודריק, השתלטות עוינת על מערכת המשפט היא רק השלב הראשון במיסוד משטר פופוליסטי־האוטוריטרי. הצעד השני אחריו – השתלטות על העיתונות החופשית. לפי רודריק, ההשתלטות על העיתונות החופשית הכרחית למה שהוא מגדיר "הפצת מציאות אלטרנטיבית", תוך שליטה מוחלטת על הנרטיבים.
התנהלות כזו אינה רק נחלתו של ארדואן בטורקיה. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פעל נגד כלי תקשורת עצמאיים רבים שביקרו את ממשלתו, וחלקם גם נסגרו. רוב התקשורת ברוסיה נשלטת היום על ידי הממשלה ועושי דברו של פוטין. בוונצואלה פעלו הוגו צ'אבס ויורשו ניקולס מדורו לחסל את התקשורת החופשית. אך מי שאימץ את המודל שהכי דומה לזה שקרעי וחבריו מבקשים ליישם בישראל הוא נשיא הונגריה, ויקטור אורבן. חברות חדשות רבות שהיו פעם עצמאיות לגמרי, מצאו את עצמן נמכרות לבעלי הון ידידותיים לממשלה, דבר שהבטיח את הדיכוי של העיתונות הביקורתית.
4. מי שמצטרף כעת לביקורת נגד ההפיכה המשטרית ומתריע מפני השלכותיה הכלכליות הוא כלכלן יהודי־טורקי נוסף שמוכר לא פחות – פרופ' נוריאל רוביני מאוניברסיטת NYU, שחזה את המשבר הגלובלי הפיננסי ב־2008. במאמר שהתפרסם אתמול ב"פרויקט סינדיקייט", תחת הכותרת "המדרון החלקלק של ישראל", הוא מסביר כי "ה'רפורמה' (גרשיים במקור) מאיימת על כלכלת ישראל לא פחות מעל הדמוקרטיה שלה, שוק העבודה, העושר הלאומי, והביטחון של ישראל". לדברי רוביני, "הרפורמות" של הממשלה הנוכחית יקרבו את ישראל בהדרגה ל"דמוקרטיה לא־ליברלית" מהסוג של טורקיה והונגריה". הוא מוסיף, כי "הנזק ארוך הטווח לכלכלה עלול להיות כה חמור, אם ההפיכה של הקואליציה השלטת תימשך, "אומת הסטארט־אפ (Startup Nation) המהוללת הזו עלולה להפוך ל'אומת הנפילה' (Fall down Nation), תוך הידרדרות משמעותית במגמות הכלכליות".
רוביני מוסיף "תוכניות הממשלה הפכו אפוא לפצצת זמן מכיוון שסוכנויות הדירוג עשויות לראות לנכון להוריד בקרוב את דירוג האשראי של ישראל", ומסכם "הנזק רק התחיל ויש עוד זמן לתקן את המסלול".
