דוח בנק ישראל
הצעדים בתקציב 2025 לא מספיקים, יש צורך בשינוי סדרי עדיפויות
הבנק מדגיש כי "השלכות המלחמה ילוו אותנו שנים רבות", וכי הירידה בדירוג האשראי נובעת גם ממחדלי הממשלה. לפיו, המלחמה תביא לעלויות נוספות של 50 מיליארד שקל, בעוד ההתאמות התקציביות הקבועות עומדות על 30 מיליארד. הודגש שהפחתת הוצאות על חינוך, תחבורה ותשתיות תזיק לצמיחה, והצורך ב"הגדלת כושר ההשתכרות של כל חלקי החברה"
"המשק לא חזר עדיין למצבו ערב המלחמה, ההשלכות של המלחמה ימשיכו ללוות אותנו שנים רבות", זה המסר העקרוני של נגיד בנק ישראל בהקדמתו לדו"ח בנק ישראל לשנת 2024 שפורסם היום (ד') לציבור.
דו"ח בנק ישראל הוא המסמך הכלכלי המקיף ביותר על כלכלת ישראל, המפורסם מדי שנה בהתאם לחוק בנק ישראל. המסמך נחשב גם לאמין מאוד, וכותביו עושים מאמץ להציג תמונה מלאה, מאוזנת, ומבוססת נתונים. לשם ההדגמה, כותבי הדו"ח מתייחסים להורדות הדירוג, ואומרים כי הסיבה העיקרית להורדות הדירוג היא המלחמה והעלייה בסיכון הגיאו פוליטי, אך מאידך מפרטים במספר מקומות בדו"ח כי "מה שתרם להורדה היה חוסר ודאות בנוגע ליכולת הממשלה להתאים מסגרת תקציב, והעובדה שהממשלה הותירה משרדי ממשלה עודפים, עיכבה את תקציב 2025, ולא קיצצה הוצאות שלא מסייעות לצמיחה או למימון המלחמה".
הדו"ח כולל ניתוחים רבים וחדשים על כלכלת ישראל בשנת 2024, כך לדוגמה מזכירים הכלכלנים פעמים רבות במהלך הדו"ח כי האיסור המוחלט על כניסת עובדים פלסטינים תרם משמעותית לירידת התוצר העסקי בשנת 2024, יותר מהפגיעה המשקית בגין גיוס המילואים. ההשפעה של הירידה בהשקעה לבנייה צפויה לדעת בנק ישראל גם להשפיע על הצמיחה בשנים הבאות. כמו כן, הכלכלנים מדגישים כי היצוא בישראל, גם ללא ענף התיירות, חווה ירידה בשנת 2024 בניגוד למגמה העולמית, ככל הנראה הירידה ביצוא קשורה למגבלת כוח אדם, ולקושי לסגור עסקאות מול חו"ל בזמן מלחמה.
אבל אין ספק שהניתוחים הדחופים יותר הם אלה שעוסקים בעתיד, ובנוגע לכך הדו"ח מציג תמונה ברורה. "המלחמה תביא לעלויות נוספות של בערך 50 מיליארד שקל בתקציב (תוספת לביטחון כולל ועדת נגל, ריבית, ועלויות שיקום, ש"ט) בזמן שצעדי ההתאמות הקבועים הם רק 30 מיליארד" המשמעות היא שבבנק ישראל מעריכים כי הגירעון בשנים הקרובות (הגירעון המבני) יהיה בסביבות 3.6% תוצר, גירעון שלא מספיק בכדי להוריד את יחס החוב תוצר שכעת זינק לכ-68%. מבחינת בנק ישראל, אין ספק שצריך לייצב כעת את יחס תוצר, וזאת דווקא בגלל המלחמה שכן "המלחמה מלמדת שוב כמה חשוב שיחס חוב תוצר בישראל יהיה נמוך". ולכן, הנגיד סיכם בהקדמתו כי "צעדי ההתאמה של תקציב 2025 לא מספיקים".
אז מה כן צריך לעשות? בבנק ישראל מזהירים כי "חשוב להימנע מהפחתת הוצאות על רכיבי הוצאה אזרחית שהם מחוללי צמיחה ארוכת טווח, כמו השקעה בחינוך, בתחבורה, ובתשתיות פיזיות נוספות", זאת מכיוון שההשקעה בישראל בתחומים אלו כבר נמוכה בהשוואה בינלאומית, וכבר כיום קיים מחסור בתחומים אלו. מאידך, בבנק ישראל פסימיים מאוד לגבי היכולת לקצץ יותר בהוצאות הממשלה, בבנק מדגישים כי הצעדים שבוצעו ב-2002 ו-2003 היו כשההוצאה האזרחית בישראל הייתה רחבה מאוד. הבנק אומר שניסיון השנים האחרונות מעיד כי "יש קושי להכניס קיצוצים קבועים בהוצאה האזרחית כאשר היא כבר נמוכה". בצד העלאות המסים, בבנק ישראל ניתחו את הנתונים והראו כי הנטל על העשירון העליון הוא משמעותי בהשוואה בינלאומית, וכי אם רוצים להעלות עוד מסים יש להגדיל את הנטל על עשירונים 5-8.
ההצעה העיקרית של בנק ישראל לטווח הבינוני, היא לטפל באתגרי היסוד של המשק, האתגרים הבסיסיים לא השתנו, שיעור עוני גבוה בהשוואה בינלאומית, פריון נמוך, הון ציבורי נמוך, שיעורי תעסוקה נמוכים של חרדים וערביות, ואוריינות נמוכה. במילות הבנק "דרך חשובה להגדלת התוצר, ושל בסיס המס למימון הצרכים הציבוריים היא הגדלת כושר ההשתכרות וההשתפות של כל חלקי החברה בשוק העבודה בכלל, ובמגזר ההייטק בפרט". בנוסף, בבנק מציינים את החשיבות שבהפחתת רגולציה וחסמי מסחר, שכן מדובר ברפורמות שעשויות לשפר את הצמיחה ללא השקעה כלכלית גדולה.
בבנק מתייחסים לאתגרים של האוכלוסיות המיוחדות בישראל, בנוגע לערבים, מדגישים את הצורך לשפר את איכות מערכת החינוך, בעיקר את לימוד העברית. בנוגע לתעסוקת גברים חרדיים, הבנק כותב כי "שיעור התעסוקה הנמוך משקף תמריצים כלכליים הניתנים גם למי שיכולים לעבוד ואינם עובדים. חשוב לתקן את התמריצים ומעבר לכך להגדיל את פוטנציאל ההשתכרות העתידי של הצעירים החרדיים דרך לימודי ליבה". הבנק גם מתייחס בעקיצה לתקציב הנוכחי וכותב "יעד זה מחייב גם לתקן את המצב הנוכחיש בו ניתן מימון ציבורי גדול, ואף מתרחב, למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה".
הבנק מדגיש כי האוכלוסיה הצעירה של ישראל, שהיא מורכבת בשיעור גבוה מערבים וחרדים, מהווה את "הפוטנציאל של ישראל, שהאוכלוסייה שלה צעירה הרבה יותר לעומת משקים מפותחים אחרים שחווים הזדקנות, וישראל יכולה ליהנות מיתרון יחסי בהטמעת טכנלוגיות חדשות, במיוחד עקב החדירה הצפויה של בינה מלאכותית לשוק העבודה". עם זאת, הפוטנציאל הזה עשוי להפוך למכשול "ללא הכשרה מתאימה של הצעירים, הרי שפוטנציאל הצמיחה הגדול הזה לא יבוא לידי ביטוי, וישראל אף עלולה להיתדרדר". למרבה הצער, בניתוח שכלכלני הבנק ביצעו לסקר PIAAC הבודק מיומנויות באוכלוסיה מתברר כי פער המיומנויות בקרב הגברים החרדים לעומת הממוצע במדינות אחרות גדל בשנים האחרונות.
