"מערכות הפיקוח והבקרה על הרוגלות כשלו, היו חריגות לא זניחות"
"מערכות הפיקוח והבקרה על הרוגלות כשלו, היו חריגות לא זניחות"
כך אמר ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, בכנס השנתי של הרשות להגנת הפרטיות שעסק גם במעקב במרחב הציבורי. ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר יגאל אונא על השימוש ברוגלות: "הכל חייב להיות מעוגן לפרטי פרטים בחקיקה, בתקנות ובבקרה. צריך למצוא דרכים יותר אפקטיביות לפיקוח ממה שחווינו לכאורה באירוע המשטרתי"
"אנחנו יודעים את זה מדברים שנאמרו בכנסת: מערכות הפיקוח והבקרה על הרוגלות כשלו". כך אמר אתמול (ג'), ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, בהתייחסו לשימוש שעשתה המשטרה על אזרחים בתוכנות סייבר התקפי, בהן פגסוס של NSO, שנחשפה בתחקיר "כלכליסט".
"אותן מערכות שקיימות היום לצורך פיקוח ובקרה כשלו", הוסיף קריב בפאנל שעסק במעקב במרחב הציבורי, במהלך הכנס השנתי של הרשות להגנת הפרטיות. קריב הוסיף בדיון כי "ישנה הודאה ברורה שנאמרה לפרוטוקול בוועדת חוקה (על ידי סגן ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, יואב תלם – ת"ג), שהיו חריגות לא זניחות בהפעלת הכלים".
"זה רע מאוד אם הרשויות פוסחות על הסעיפים ועושות דברים שהן לא צריכות לעשות", הוסיף בפאנל ראש מערך הסייבר הלאומי עד לאחרונה, יגאל אונא. בתשובה לשאלת מנחת הפאנל, עו"ד לינא כאמל טרודי הממונה על הפיקוח במחלקת האכיפה ברשות, האם הוא חושב שיש צורך לעגן שימוש ביכולות כאלה בחקיקה, או שמדובר בשימוש חריג שלא ניתן להצדיק אותו, אמר אונא: "אין דבר כזה שימוש חריג. הכל חייב להיות מעוגן בפרטי פרטים. בחקיקה, בחקיקת משנה, בתקנות, בבקרה".
אונא ציין כי לדעתו הפיקוח על הפעלת יכולות טכנולוגיות פולשניות, כגון הרוגלות, זקוק למערכי פיקוח מחוץ לרשויות האכיפה – המשטרה והפרקליטות. "אחד הדברים שהכנסנו למשל בחוק הסייבר שלא קודם עדיין הוא מועצת פיקוח ובקרה בדיוק על הנושאים האלה. גוף, עם שופט מחוזי, דמויות מחוץ לרשות המבצעת, כדי לוודא. צריך למצוא דרכים יותר אפקטיביות לפיקוח ממה שחווינו, כנראה ולכאורה, באירוע המשטרתי".
"עם כל הכבוד לכנסת, צריך מעבר לזה", הוסיף. "עוד אלמנטים של פיקוח ובקרה, ואני אומר את זה כמי שבמשך 33 שנה היה בתוך המערכות האלה. העובדה שיודעים שאני הולך לפוליגרף פעם בכמה שנים ושואלים אותי על הדברים האלה עושה חלק מהריסון. כשאני יודע שכל פעולה ניתן לבדוק אחורה, ואי אפשר לבדוק עם מי הבן יוצא בלי שזה קופץ איפשהו, זה גורם מצנן".
"התכלית לשימוש באמצעי מעקב תמיד ראויה, ביטחון ציבור בריאות הציבור, אבל השאלה היא מה התועלת שצומחת מהמערכות האלה", אמרה בפאנל עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל. "לצערי לא קיבלנו על זה הרבה תשובות. ושאלנו. שאלנו את המשרד לביטחון פנים, ביקשנו ממבקר המדינה לבדוק את הנושא הזה. האם למשל כשאנחנו מציבים מצלמות במרחב הציבורי אנחנו באמת מקבלים יותר תחושת ביטחון? אני לא בטוחה שהתשובה לזה חיובית או שמישהו בדק את זה בכלל".
