דעההבנה טכנולוגית תסייע לפוליטיקאים למלא את תפקידם
דעה
הבנה טכנולוגית תסייע לפוליטיקאים למלא את תפקידם
לאורך ההיסטוריה מנהיגים גדולים ידעו לרתום לצידם את הטכנולוגיה על מנת לבצע שינויים גדולים. אולם כיום, הפוליטיקאים אינם מבינים מספיק בטכנולוגיה, ומפקירים את האינטרס הציבורי בידיהם של בעלי אינטרסים
בשנות ה80 המוקדמות כשרק החלה מהפכת המיחשוב האישי צפו עתידנים כי בעתיד הלא רחוק נבחין בין ציבור שהוא Computer literates לבין אלה שלא, משמע אנאלפבתים (דיגיטליים). לא סתם נעשתה ההשוואה לשפה וליכולת קריאה וכתיבה. האלפבית הינו התשתית עליה בנויה כל התקשורת האנושית וכל פיתוחי המדע התרבות והחברה.
ברצוני לטעון כי אנאלפבתיות דיגיטלית או "מיחשובית" זהה לאי הבנה בסיסית בשפה אוניברסלית המשמשת בסיס עמוק ורחב לכל פיתוח המדע והטכנולוגיה העכשוויים.
תכנון העתיד איננו אפשרי ללא הבנת "השפה" החדשה.
כולנו מכירים את האינטרנט ונגזרותיו וצופים בתדהמה בצמיחתן של חברות ענק גלובליות חדשות כמו פייסבוק, אמזון, גוגל ששוויין גדול בסדרי גודל מחברות ענק של העולם הישן ובעליהן הפכו למיליארדרים ובעלי הון ללא תקדים.הן גם כמעט ואינן משלמות מיסים והפכו לבעלות עוצמה פוליטית ללא תקדים עד השפעה על תוצאות בחירות בארה"ב ועוד.
אנאלפבתיות דיגיטלית של המחוקקים גרמה לאי חקיקה מקדימה לאור אי הבנתם את המשמעויות העתידיות של יבול השימושים העתידיית המבוססים על "השפה החדשה" הם לא צפו לאן כל זה הולך. לפתע התעוררו לעולם חדש בו הם מנסים באופן פאתטי לחוקק אחורה.
דוגמא להשפעת טכנולוגיה על פוליטיקה היא נושא הדלק הפוסילי. הבנתה של אנגליה את חשיבותו העתידית של הדלק (לאור פיתוח המכונית) השפיעה על מדיניות החוץ לכיבוש המזרח התיכון והשתלטות על זכיונות הנפט (של, בריטיש פטרולאום, אסו וחברות נוספות).
זו דוגמא מצוינת לעיבוד מידע והבנה של פוליטיקאים ליצירת חזון עתידי עבור מדינתם בו משולבת מחד הבנה בטכנולוגיה המתפתחת והצורך לפעול במהירות כדי לנצל על ידי מהלכים מדיניים ולתרגם זאת ליתרונות כלכליים עבור מדינתם.
יש דוגמאות נוספות כמו הבנת פוליטיקאים את משמעותו של פיתוח האטום על מלחמות עתידיות וניצחון בהן (הירושימה)
המאפיין בשתי הדוגמאות לעיל הוא פשטות ההסבר לגבי ישום הפיתוח המדעי אותו הפוליטיקאים הבינו מייד ונתנו אור ירוק מחד למדענים ומאידך לפעילות מדינית פוליטית.
היום הדברים שונים ומורכבים בהרבה. כדי להבין את משמעותה של "השפה החדשה" יש צורך בהכרתה ויכולת "דיבור בה" זו לא "עוד המצאה או פיתוח. יש ללמדה כמו את האלף בית כי זו שפת התשתית לכל פיתוחי העתיד. יש להבינה. מיחשוב, רשת, שפות תיכנות וכו' אלו נושאים מורכבים בהרבה כי אינם חד חד ערכיים ("נפט מפעיל מנוע" או "אנרגיה אטומית יכולה להפעיל פצצה").
כולם יודעים ומבינים את האינטרנט ברמת השימוש כגון הזמנת מוצרים אונליין, טיסות ומלונות ומוצרים מאמזון.או שימוש ב-GPS לניווט.
אבל הרוב לא מדברים עדיין את השפה. הציבור והפוליטיקאים מקבלים את כל הטוב הזה בשמחה ומשתמשים כהדיוטות ללא כל הבנה כיצד הדבר הזה פועל ולכן גם איננו יודעים למה לצפות בהמשך.
הם לא הבינו את יכולת המסחר ללא גבולות ואת יכולת חברות אינטרנטיות של יזמים צעירים חריפים וזריזים לייצר חברות שלא תשלמנה בעצם מיסים בשום מקום (או כמעט ולא תשלמנה) - אמזון, פייסבוק, אפל, גוגל ועוד רבות.
גם את פוטנציאל הפגיעה האדירה בפרטיות האזרח, במעקב אחר האזרח שלא על ידי ממשלות, לא הבינו וכתוצאה את הפגיעה האדירה בהליך הדמוקרטי וביכולת ההשפעה של גורמים פרטיים ו/או גורמים ממלכתיים שמיהרו להיכנס לחלל הבורות הזה כדי להשפיע על תוצאות בחירות ולמעשה העולם נשאר תקוע עם מערכות חוקים ישנות ולא רלוונטיות לפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שצעירים חכמים וזריזים ניצלו כדי לייצר דור חדש של עשירי על בקנה מידה שמעולם לא היה קיים בהיסטוריה.
אגב רבים היו המומחים שהצביעו מלכתחילה על סכנות אלו.
בורות זו של הפוליטיקאים עדיין קיימת. הם מבינים רק את השלכות הקצה של הטכנולוגיה :מה עושות האפליקציות – היכולת לנווט או היכולת לקנות כרטיס טיסה או להזמין חדר במלון – אבל אלה הן רק ביטווי הקצה של יכולות הטכנולוגיה, אז ניתן אולי להטיל מס על כרטיס טיסה אבל בלי הבנה מעמיקה של הפוליטיקאים (ומרבית הציבור) של הטכנולוגיה עצמה והשלכותיה הם לא יכולים לבצע את תפקידם. והיות ורובם חסרי כל השכלה טכנולוגית ה כ ר ח י ת לדורנו לצורך ביצוע תפקידם הממשלות ימשיכו בעצם לבגוד בתפקידם ולא לבצע את שליחותם.
היזמים הצעירים מכוונים בעצם למטרה עיקרית והיא יצור עושר לעצמם ולבעלי המניות אשר השקיעו בהם זו לא בהכרח מטרתן של ממשלות. לו היו ממשלות יזמיות ומבינות את הפוטנציאל היו מנסות לקדם יכולות לשיפורמנגנוני אכיפה לחוקי התנועה או לחוקי המיסוי (ואחרים).
למשל, משטרת ישראל נלחמת בחוסר אונים בנהגים פרועים בשיטות "ימי ביניימיות" -מלכודות מהירות מאוישות על ידי שוטרים, מצלמות בדרכים וניידות מארב של שוטרים בצמתים אמצעים העולים מאד ביוקר ומבזבזים משאבי כח אדם וציוד. זה טמטום מוחלט. כל רכבי ישראל היום כמעט מחוברים ל-GPS לצורך ניווט. משמע כל הרכבים בעצם מחוברים ללווינים.
התקשורת יכולה להיות בקלות (והיא אכן כזו) דו-כיוונית, ולכן תכנות פשוט יחסית דרך הלוויין יכול להתריע לגוף מרכזי כמו למשטרה על רכב שנוסע במהירות שמעל המותר. דמיינו לעצמכם מצב בו כלי רכב פרוע שמשתולל בכביש מדליק נורית אדומה בתחנת המשטרה הקרובה לאיזורו שתשלח מייד ניידת לעצרו – הכל רשום!
תחום נוסף הוא הכלכלה השחורה שממדיה אדירים. גם תחום זה ניתן לפיתרון יחסי מהיר על ידי שלילת מזומנים וחיבור כל המסופים לרשת כחובה. אלה נושאים שניתנים לפיתרון ואם הם לא נפתרים הרי יש מישהו שפשוט מונע זאת או בגלל בורות או בגלל אינטרסים.
את המסקנות תסיקו לבד. אבל אל תצפו מיזמים צעירים לבוא עם פתרונות אלו. אלה פתרונות של ממשלות חכמות ופרוגרסיביות.
ד"ר אילון גנור הוא יזם, צלם אמנותי ורופא ישראלי, הידוע כאחד מחלוצי ה-VoIP בעולם. הוא שימש יו"ר ומנכ"ל חברת ווקלטק שנסחרה בנאסד"ק
