מכת הסוללות המתלקחות: 4 בני אדם נספו השנה בשריפות
מכת הסוללות המתלקחות: 4 בני אדם נספו השנה בשריפות
בכבאות והצלה מזהירים מפני השריפות הנגרמות מסוללות של דו־גלגליים חשמליים. מרבית הדליקות מתרחשות במבני מגורים בזמן טעינת הסוללות
לפני שבוע (23.9) פרצה שריפה בבניין מגורים בפתח תקווה, שהובילה למותו של נער בן 12 ולפציעת גבר בן 50. למרבה הצער, מתחילת השנה נהרגו שבעה ילדים משריפות, ולפי נתוני כבאות והצלה מדובר כבר במוות הרביעי השנה בישראל שמתרחש בעקבות שריפה שמקורה בסוללת ליתיום של רכב דו־גלגלי חשמלי. בשנים האחרונות שריפות שמתרחשות בעקבות טעינה של סוללות ליתיום הפכו לתופעה נרחבת וגדלה.
לפי נתוני כבאות והצלה, כ־150 דירות נשרפות בממוצע מדי שנה כתוצאה מטעינת אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים. בשנת 2019 התרחשו 140 דליקות בעקבות טעינה של סוללות ליתיום, וב־2020 המספר קפץ ל־184 דליקות. בשנת 2021 התרחשו כ־102 שריפות עד סוף חודש יולי. על פי הנתונים, כ־50% מהדליקות של סוללות הליתיום מתרחשות במחוז דן. מרבית הדליקות מתרחשות במבני מגורים בזמן הטעינה של הסוללות.
רב רשף בירן רוכברגר, מ"מ ראש מחלקת חקירות ארצי בכבאות והצלה, אמר לכלכליסט כי תופעת השריפות מסוללות ליתיום היא תופעה מוכרת שהולכת ומתרחבת. "אנחנו עדים להתרחבות השימוש בליתיום גם ברכבים, באוטובוסים, ברכבות ואפילו במטוסים — ואני מאוד מקווה שכמות השריפות לא תגבר בהתאם", אמר רוכברגר.
עוד עולה מהנתונים כי הרוב המוחלט של השריפות נגרם כתוצאה מטעינה של אופניים חשמליים. בשנת 2019 כ־96 דליקות נגרמו כתוצאה מסוללות של אופניים, לעומת 16 דליקות שנגרמו מסוללות של קורקינטים חשמליים ו־11 מסוללות של טלפונים ניידים. בשנת 2019 התרחשו שתי שריפות בלבד כתוצאה מטעינת סוללות של רכב היברידי, אך עם העלייה המשמעותית במספר הרכבים החשמליים הפרטיים קיים צפי כי מספר השריפות שנובעות מטעינתם תעלה. זאת על רקע דיווחים בעולם על סוללות של מכוניות טסלה ומרצדס שהובילו לשריפות.
התהליך שמוביל לשריפות בסוללות הליתיום הוא לרוב חדירה של לחות ואדים לחלק הפנימי של מעטפת הסוללות, כשמפגש של הליתיום עם החמצן יוצר תגובה כימית שעלולה להוביל לשחרור של חום רב. האנרגיה שמשתחררת בזמן דליקה של סוללות ליתיום היא מהירה במיוחד, עלולה להוביל גם לפיצוץ הסוללה, ולכן פוטנציאל הנזק לחיי אדם ולרכוש במבנים הוא רב. לפי כבאות והצלה, הגורמים העיקריים לכשלים בסוללות ליתיום הם טעינת יתר, פגיעה מכנית במעטפת החיצונית של תאי הסוללות, טעינה של הסוללה כאשר היא חמה לאחר נסיעה ממושכת, כשל בייצור, שימוש במטען שאיננו מקורי, החלפה של הסוללה שלא מהיצרן והסרת ההגבלות של המכשירים (הגבלת מהירות).
מלבד הנזק שנגבה בחיי אדם, לשריפות הללו יש גם היבט כלכלי מובהק. נזק משריפה של דירה יכול להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים למשפחה, והנזק המשקי כתוצאה מהשריפות עומד על מיליונים רבים. בתחילת השבוע שלח ח"כ משה ארבל (ש"ס) מכתב לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יש עתיד) שכותרתו "סוללות האופניים החשמליים מהוות סכנת שריפה חמורה". במכתב מבקש ח"כ ארבל להגביר את הפיקוח על יבוא הסוללות החשמליות, שמובילות ל"נזק כלכלי, רכושי ולפגיעה בגוף ובנפש של מאות משפחות מדי שנה".
במשרד הכלכלה ענו בתגובה כי "כיום קיים תקן וולונטרי בלבד. משרד הכלכלה והתעשייה פועל בחודשים האחרונים, במשותף עם רשות הכבאות והגורמים הרלבנטיים, לקדם תקינה רשמית, אשר תושלם כבר בתקופה הקרובה".
הנחיות לטעינה בטוחה של רשות הכבאות וההצלה: אין להשאיר סוללה בטעינה ללא השגחה; יש לנתק את המטען מהסוללה בסיום הטעינה; יש להשתמש בסוללה ומטען מקוריים בלבד; אין לטעון את הסוללה בסיום הנסיעה כאשר היא חמה; אין לבצע שינויים בקיבולת הסוללה; אין לטעון סוללות בקרבת חומרים דליקים; אין לטעון מספר סוללות במקביל על שקע אחד מחשש להיווצרות עומס יתר; התקינו גלאי עשן המתריע על תחילתה של שריפה ומציל את חיי בני המשפחה.
