בג"ץ מזהיר את רשתות החינוך החרדיות: "לוקחות סיכון" כשהן מפעילות אופק חדש
בג"ץ מזהיר את רשתות החינוך החרדיות: "לוקחות סיכון" כשהן מפעילות אופק חדש
בג"ץ העניק למדינה אורכה עד 21 במאי להודיע על החלטתה לגבי תוספות השכר למורים החרדים. השופטים הבהירו שהרשתות החרדיות מסתכנות כשהן מתעלמות מעמדת המדינה שאין מחויבות להפעלת התוכנית
שופטי בית המשפט העליון הזהירו את רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות כי הן לוקחות סיכון כשהן ממשיכות להפעיל את המורים תחת רפורמת אופק חדש. זאת, למרות עמדת המדינה שאין מחוייבות להפעיל את הרפורמה אם הרשתות לא יעמדו בתנאים. השופטת רות רונן אמרה בדיון בעתירה נגד תוספות השכר שרשתות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס "ערות לעמדת המדינה. צריכות לכלכל צעדיהן. יכול להיות שהן ימצאו עצמן בעמדה בעייתית". ראש ההרכב השופט עופר גרוסקופף אמר ש"הרשתות יתנהלו על סיכונן ולפי הדרך שמבקשות. אנחנו לא נותנים להן הוראות".
עם זאת גרוסקופף הבהיר שכיוון שהמדינה טרם גיבשה את עמדתה בשאלת החלת תוספות שכר בחברה החרדית אי אפשר לקיים דיון לגופו של עניין. המדינה התחייבה בתגובה שהתקנות ייכנסו לתוקף רק עשרה ימים לאחר שיפורסמו כדי שחדו"ש תוכל לעתור נגדן. גרוסקופף גם הגדיר את הצעד שבו הרשתות מכניסות את תוספות השכר לתלושים ואז מנכות אותן כדי לא לשלם כ"תרגיל".
למרות המלחמה, שוריין בכספים הקואליציוניים של תקציב 2024 סכום של 600 מיליון לתוספות שכר למורים החרדים במסגרת מה שמוצג כהחלת רפורמת השכר אופק חדש ולמרות שמדובר בחינוך פרטי. הסכום מיועד ליישום התוספות בשתי רשתות החינוך החרדיות בני יוסף של ש"ס והחינוך העצמאי של אגודת ישראל שבהן בסך הכל 444 מוסדות. מדובר בחינוך מפלגתי פרטי שעל פי שורת דו"חות ומסמכים הפיקוח עליהן לקוי ויש בהן אי סדרים קשים. לוויכוח חשיבות רבה כיוון שלא מדובר בכספים קואליציוניים חד פעמיים אלא בכאלה שמנסים ליצור מחוייבות קבועה של המדינה לשלם את הכספים כשכר למורים.
בסוף דצמבר עתרה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון באמצעות סמנכ"לית העמותה עו"ד יפעת סולל לבג"ץ בדרישה שיעצור את כניסתן של רשתות החינוך החרדיות לתוכניות "אופק חדש" ו"גפ"ן" (גמישות פדגוגית ניהולית – תוכנית להקניית עצמאות למנהלים. ש"א) עד לקביעת תנאי סף שיחויבו לעמוד בהן כמו לימודי ליבה, חובות דיווח, השתתפות בבחינות ארציות והוכחת העסקתם של מורים מתאימים.
על פי העתירה "העברת הכספים ללא קביעת תנאי סף ובלי לוודא שהרשתות מצייתות להם סותרת את הדין, את כללי משרד החינוך ואת עקרונות השוויון, הסבירות ואת המנהל התקין". הניסיון להעביר את הכספים מהווה לטענת חדו"ש "החלטה שנתקבלו משיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני". עו"ד סולל מבקשת מבית המשפט להורות על הוצאת צו על תנאי וצו ביניים ולחייב את המדינה ליצור תנאי סף ברורים להצטרפותן של הרשתות החרדיות לתוכניות "אופק חדש" ו"גפ"ן" כפי שקורה בבתי הספר הממלכתיים.
ביום שני שעבר הגישה הפרקליטות את תשובתה לעתירת חדו"ש, בה היא מבקשת לדחות לפחות בחודש וחצי את הדיון בעתירה. הפרקליטות הסבירה ש"עבודת המטה על תיקון התקנות מצויה בעיצומה. המדובר בעבודת מטה בינמשרדית מהותית ומורכבת אשר במהלכה נבחנות הערות הציבור ביחס לתקנות וכן הטענות והקשיים המשפטיים שעלו בעתירה". עבודת המטה היא ניסוח שמאחוריו מחלוקת קשה בין שר אוצר יואב קיש שמעונין להיכנע לדרישות החרדים להתנגדות הפרקליטות והאוצר.
