בלעדיבאוצר פנו לעורכי דין כדי לדחות את פרסום החלטת מודי'ס
בלעדי
באוצר פנו לעורכי דין כדי לדחות את פרסום החלטת מודי'ס
עורכי הדין חיברו דו"ח שדרש לדחות את פרסום החלטת מודי'ס למועד מאוחר יותר. אתמול תקף בנק ההשקעות סיטי את שר האוצר על תגובתו האגרסיבית: "תגובת הימין הקיצוני להורדת הדירוג עלולה להגביר חששות בשווקים". עד כה לא התקיים דיון בהנהלת האוצר על השלכות הורדת הדירוג וההתמודדות עמה
1. התגובה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להורדת דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה היא בדיוק מה שאלו שפקפקו בהחלטה היו צריכים כדי להבין עד כמה היא נכונה. הרי הדו"ח של מודי'ס כותב שהכלכלה יחסית בסדר, החברה הישראלית היא מדהימה, המוסדות הדמוקרטיים (המחאה ומערכת המשפט) הוכיחו איתנות חסרת תקדים - אבל הבעיה היא שהממשלה מבצעת מדיניות גרועה שתזניק את החוב ולא את הצמיחה.
בדו"חות הקודמים של מודי'ס, מאז שנחשפו ניסיונות ההפיכה המשטרית, מדברים על ממשלה ועל כנסת פחות צפויה - תגובת סמוטריץ' מראה כי זה אנדרסטיימנט. כבר אתמול בבוקר קיבלנו אזהרה ראשונה לגבי ההשלכות המרחיקות לכת דווקא מהתגובות להורדה, שמתבררות כבר עתה כהרסניות יותר מההורדה עצמה. הראשונים שהגיבו היו כלכלני סיטי. "הורדת הדירוג היתה די צפויה ואף מתומחרת לפחות באופן חלקי. אך התחזית השלילית והתגובה הפוליטית הפנימית - הרבה פחות", כך כתב מייקל ניס, האנליסט האחראי על ישראל בסיטי, וסיכם כי "התגובה הפוליטית המקומית, במיוחד של גורמי הימין הקיצוני בקואליציה השולטת שניסו לתאר את הורדת הדירוג כצעד פוליטי עלולה אפוא להעלות עוד יותר את חששות השוק".
התגובה של סמוטריץ' לדירוג הזכירה את אלו של משטרים סמכותניים־פופוליסטים קיצוניים כמו בהונגריה ובטורקיה עת הם ספגו גם הורדת דירוג רק עושה לכלכלני מודי'ס דה ז'ה וו לא נעים שרק יפעל לרעת ישראל. אסור לשכוח: תחזית הדירוג נותרה שלילית ולכן ישראל עוד במעקב צמוד.
הקודים אצל חברות הדירוג הם אחרים, וקללות וגידופים אולי עובדים בכנסת אבל לא בשווקים הבינלאומיים. מתברר שזה לא היה הצעד האלים הראשון שנקט סמוטריץ' כלפי מודי'ס. ל"כלכליסט" נודע כי היו פניות לעורכי דין במטרה להביא לכך שחברת הדירוג תדחה את פרסום ההחלטה. באוצר אישרו את הפרטים.
אם לא די בכך, בסקירה של סיטי עולה אירוע חמור נוסף שעלול לסבך את האוצר, ואת החשכ"ל בפרט, בעתיד הקרוב. כלכלן סיטי ניס מדגיש באופן חריג ביותר כי ההחלטה על הורדת דירוג הודלפה, כאשר הוא מצטט את רויטרס. שלשום פורסם ב"כלכליסט" כי החשב הכללי יהלי רוטנברג עודכן לגבי ההחלטה הסופית של מודי'ס ברביעי בערב ועדכן עוד כמה בכירים. לא נטען חלילה שהחשכ"ל הדליף את הדו"ח ובמקרה הזה ברור כי גם במודי'ס קראו את הדיווח ברויטרס. עם זאת, זה עדיין עלול לפגוע באמון של הסוכנות ועמיתותיה ואף בעייתי מכך - לגרום להם לקצר את זמן תגובה שניתן למשרד האוצר לפני פרסום דירוג.
2. הורדת הדירוג גם חשפה עקב אכילס עליו מדברים זו תקופה ארוכה, אך מטבע הדברים הוא מקבל פחות התייחסות, בטח אחרי 7 באוקטובר: פירוק השדרה הניהולית של משרד האוצר. כאמור, רוטנברג עדכן כמה בכירים באוצר, אך ל"כלכליסט" נודע כי רק מחצית מהנהלת האוצר עודכנה: הממונה על התקציבים, הכלכלן הראשי, והיועץ המשפטי של האוצר לא ידעו על ההחלטה.
נכון לאתמול אחר הצהריים, הנהלת האוצר עוד לא התכנסה כדי לקיים דיון על מהות ההחלטה ועל השלכותיה. רק אתמול בצהריים שמענו איתותי חיים ראשונים מבכיר באוצר - רוטנברג עצמו. בספרי ההיסטריה הוא יהיה רשום כחשכ"ל שתחתיו ממשלת ישראל ספגה את הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה. בנוסף, העובדה שרוטנברג כיהן כסגן חשב כללי הממונה על החוב הממשלתי ומכיר היטב את חברות הדירוג רק מכבידים את תחושת הכישלון. העובדה שהוא לא שיתף את שאר ההנהלה ולקח על עצמו את ניהול האירוע גם שופך עליו זרקור.
מעל הכל, רוטנברג הוא רואה החשבון, מנהל הנכסים, מבקר הפנים ושומר הסף הכלכלי המרכזי של ממשלת ומדינת ישראל. הדברים מקבלים משנה תוקף כי המאפיין הבולט ביותר של רוטנברג בתקופה האחרונה הוא השתיקה הרועמת שלו. אמנם רוטנברג לא מרבה בדיבור, אך בתקופה כל כך קריטית לכלכלה שתיקתו היתה יוצאת דופן. בעיקר על רקע ההצהרות, האזהרות, המצגות, הדו"חות שנשמעו באופן די אינטנסיבי מנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ופקידי אגף התקציבים, בראשות יוגב גרדוס.
הרמת הדגלים האדומים על ידי הפקידים הבכירים גרמו להתקפות וחרמות עליהם, הם שילמו מחיר אישי כדי להציג את העמדה המקצועית שלהם לציבור הרחב שנושא בנטל ומגיע לולקבל מידע. בימים כתיקונם, קל וחומר בזמן קריטי כמו 130 הימים מאז המחדל הביטחוני הגדול עליו חתומה ממשלת ישראל. זו לא זכותם של הפקידים להציג את עמדתם המקצועית, זו חובתם. במיוחד כשמדובר בשומר סף.
3. דבריו של רוטנברג, שכאמור הגיעו באיחור, היו חשובים כי לראשונה גורם רשמי השמיע טיעונים כלכליים ומקצועיים נגד החלטת מודי'ס. עד כה נשמעו רק דברי סמוטריץ', סיסמאות ריקות משרים וחברי כנסת שרק הורסים את המשרדים הכלכליים שהם אמורים לנהל ובכיינות מראשי ערוצי התעמולה של הממשלה.
עם זאת, הניסיון של רוטנברג רק חיזק את צדקת ההחלטה של הסוכנות. הוא ציין כי כלכלת ישראל היא איתנה וזה דבר ידוע: בזכות סקטור עסקי תוסס, מגזר הייטק מצטיין, אקדמיה יוצאת מן הכלל, פקידות מקצועית שהיתה מהשורה הראשונה בעולם ובראש ובראשונה בזכות חברה אזרחית שאין כדוגמתה, כפי שבא לידי ביטוי מ־7.10.
רוטנברג גם הדגיש את השיפור המרשים בנתוני המאקרו. בכך הוא הבליט, בעקיפין וללא כוונה תחילה, את המסר של מודי'ס: הבעיה אינה הכלכלה, החברה או המוסדות, אלא הממשלה והעומדים בראשה, שממשיכים להרוס כל חלקה טובה במדינה. לכן הוסבר מעל כל במה כי מלחמה היתה יכולה להיות הטריגר של הורדת הדירוג, אך היא איננה הסיבה. לראייה, על אף סבבי לחימה ופיגועים מרובים, הדירוג מעולם לא ירד. העובדה שלישראל יש כלכלה, חברה ומוסדות חזקים מסבירה מדוע הדירוג ירד רק בציון אחד.
רוטנברג דיבר הרבה על מתודולוגיה של דירוג וכאן היתה הבעיה המרכזית בדבריו: הוא חזר מעט על הטעות של הסמוטריץ' כשבא בטענות לסוכנות הדירוג, במקום לקובעי המדיניות. רוטנברג מכיר את המתודולוגיה של מודי'ס מימיו הראשונים כפקיד צעיר באוצר והיא לא השתנתה מהותית, מדוע הוא מתלונן כעת? במשך 36 שנים, כשהדירוג רק עלה, המתודולוגיה שיחקה לטובתו. כעת, בפעם הראשונה שהיא פועלת לרעתו, היא לפתע לא טובה. זה לא נשמע ממש אמין.
אולי היה כדאי לו לאמץ את הגישה של הנגיד, שהגיב מהר מבלי להפנות אצבע מאשימה או לתת דגש גדול לסוכנויות עצמן. היה יותר נכון לכנס את האוצר, להוציא מהמגירה חמש רפורמות מבניות מעודדות תעסוקה וצמיחה, עוד קיצוץ בכספים הקואליציוניים, גם אם סמלי, ולבטל פטור מיותר ממס שיניב מיליארד שקל כדי להעביר לשווקים שהממשלה היא גוף לומד. אבל כנראה שגם רוטנברג יודע עם מי יש לו עסק.
