כך פגעה המלחמה בשוק האנרגיה המקומי
כך פגעה המלחמה בשוק האנרגיה המקומי
המלחמה הובילה להשהיית או ביטול השקעות זרות בשוק האנרגיה המקומי. עקב כך יתעכבו תשתית גז לחופי אשקלון, תחנות כוח של גז טבעי במקום פחם, וחיבור פאנלים סולאריים לרשת. התוצאה - האזרחים לא יזכו לפיתוח תשתיות בקצב הדרוש
ההודעה לפני כשבוע וחצי על השהיית השיחות בין ניו־מד אנרג'י ל־ADNOC מאבו דאבי ו־BP הבריטית, בעסקה שהיתה מהבולטות בשנה האחרונה בבורסה בתל אביב, היא רק אחת הפגיעות של המלחמה הנוכחית במשק האנרגיה הישראלי. להשהיית השיחות קדמו עזיבה של אונייה איטלקית ששכרה נתג"ז להקמת תשתית אל מול חופי אשקלון, ועזיבה של מומחים שהיו אמורים להשלים את ההקמה של תחנות הכוח החדשות של חברת החשמל בחדרה. כל אלו מצטברים לפגיעה משמעותית בשוק שמטבעו הוא בינלאומי.
בשבוע שעבר הודיעה ניו־מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה על השהיית השיחות עם ענקיות האנרגיה BP הבריטית ו־ADNOC, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, "בשל הסביבה החיצונית". ההודעה על עסקת הענק הזניקה אז את מדד ת"א־נפט וגז גם בהסתכלות שנתית והפכה אותו למדד המוביל בבורסה בתל אביב ב־2023. על פי ההצעה, שעליה דיווחה ניו־מד אנרג'י במרץ 2023, שתי חברות הענק הציעו לרכוש 50% ממניות החברה המחזיקה ב־45% ממאגר הגז הגדול שבחופי ישראל, לוויתן. השווי שהוצע בעסקה עמד על 14.1 מיליארד שקל — פרמיה של 72% על מחיר השוק.
לא מדובר בהשקעה הראשונה של חברה מאבו דאבי במשק האנרגיה הישראלי. לפני כשנתיים רכשה חברת מובאדלה 22% ממאגר הגז תמר בתמורה ל־1.1 מיליארד דולר. עם זאת, מובאדלה היא חברה שמתמקדת בהשקעות פיננסיות, בעוד ש־ADNOC היא חברה שמפיקה גז ונפט ברחבי העולם. למרות שלא מדובר בעסקה הראשונה של מדינות המפרץ בשוק האנרגיה הישראלי, עדיין מדובר היה בבשורה לשוק האנרגיה הישראלי. בין הסיבות לכך היו ההתמקדות של ADNOC בהשקעות אנרגיה, בניגוד למובאדלה, כאמור, ופרסום הצעת הרכש בזמן שדווח על התקררות ביחסי שתי המדינות (מרץ 2023).
אחת הסיבות להקפאת השיחות היא הביקורת ברחוב הערבי כנגד אבו דאבי על כך קרבתה לישראל למרות המלחמה, ביקורת שנשמעת על אף התרומה הרבה לתושבי רצועת עזה, כמו מימון של הקמת בית חולים שדה בדרום הרצועה. טרם ברור אם העסקה אכן תצא לפועל. על פי הדיווח של ניו־מד, הצדדים עדיין מעוניינים בקיום העסקה. כך או כך, כרגע עתיד העסקה אינו ידוע.
תשתית הגז שלא תהיה?
במהלך פברואר הודיעה החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז לישראל) על עזיבת חופי ישראל של אונייה של החברה האיטלקית Micoperi SRL, המבצעת עבודות הקמה של קו ימי אשדוד־אשקלון. עם תחילת המלחמה אסרו הרשויות באיטליה על כלי שיט הנושאים את דגל המדינה לבצע עבודות באזור זה.
נתג"ז היא החברה הממשלתית האחראית על הולכת הגז הטבעי מהאסדות שבחופי הים לתחנות הכוח ברחבי הארץ וליצוא למצרים וירדן. החברה אחראית גם על פיתוח תשתיות הולכת הגז וגם על האחזקה השוטפת. הקו המדובר, באורך של יותר מ־40 ק"מ ובהשקעה של כ־700 מיליון שקל (על ידי נתג"ז וחברות הגז הפרטיות), נועד להגדיל את היקפי היצוא למצרים.
בתקווה שהאיסור על עבודות באזור יסתיים, בנתג"ז הסכימו עם החברה האיטלקית להשאיר את האונייה בכוננות, עד שבפברואר הודיעה החברה האיטלקית על כך שהאונייה תעבור לביצוע עבודות באפריקה, ותוכל לחזור רק לקראת אוגוסט–ספטמבר להמשך העבודות בישראל, במידה שהמצב הבטחוני יאפשר זאת. גם לאחר חזרת האונייה, יידרשו כמה חודשים להשלמת הנחת הקו.
העלות הישירה של העיכוב בהקמת הצינור אינה גבוהה במיוחד במונחים של משק האנרגיה. השארת האונייה בכוננות עמדה על כ־18 מיליון שקל. בנוסף, החברה שוכרת מחסנים לציוד להקמת הצינור בעלות של 800 אלף שקל, כך על פי הדו"חות הכספיים של נתג"ז. בנתג"ז מעריכים שלעיכוב לא יהיו השלכות מיידיות על משק האנרגיה, אך הדבר תלוי במועד שבו תוכל החברה לחזור להקים את הקו.
הפרידה מפחם מתעכבת
השפעה נוספת של המלחמה על משק האנרגיה הישראלי הוא העיכוב בהקמת תחנות הכוח החדשות של חברת החשמל בחדרה (יחידות 70 ו־80), ובהסבת היחידות הפחמיות לגז טבעי, מה שעלול להוביל להמשך ייצור חשמל בישראל באמצעות פחם גם לאחר תאריך היעד לסיום עידן הפחם בסוף 2025.
על פי הדו"חות הכספיים של חברת החשמל, עם תחילת המלחמה עזבה את הארץ שורה של מומחים ועובדים זרים של קבלני החברה המקימים את התחנות החדשות והמסבים את התחנות הפחמיות לגז טבעי. להערכת חברת החשמל, מדובר בעיכובים של לא מעט חודשים.
באוגוסט 2023 הופעלה לראשונה יחידה 70 בחדרה, והיתה אמורה להמשיך בתקופת הרצה של כארבעה חודשים, עד לחיבור מלא לרשת. כעת בחברת החשמל מעריכים שחיבור מלא של התחנה לרשת לא יקרה לפני יולי 2024.
יחידה 70 היא הראשונה בישראל מדור H — בעל נצילות גבוהה יותר מהדורות הקודמים (כלומר, ניתן להפיק יותר חשמל מאותה כמות של גז טבעי), מה שיאפשר הוזלת עלויות בייצור החשמל. יחידת ייצור 80 היתה אמורה להתחבר לרשת החשמל בספטמבר השנה, אך כעת תידחה לפחות למרץ 2025. אומנם ההקמה של שתי התחנות התעכבה ביותר משנה מהמועד המקורי עוד לפני המלחמה, אך כעת מדובר בעיכוב נוסף.
כמו כן, חיבור יחידה 70 היה מאפשר סגירה של שתי יחידות פחם, שכעת לא תתאפשר. ייצור חשמל בפחם יקר ומזהם בהרבה מגז טבעי, וב־2022 שימש לייצור של כ־20% מסך החשמל בישראל. לאור הנזקים הרבים בייצור החשמל מפחם, החליטה הממשלה לאורך השנים לסגור חלק מיחידות ייצור החשמל בפחם ולהסב את יתר היחידות לשימוש בגז טבעי.
בנובמבר שלח מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר מכתב ליו"ר רשות החשמל אמיר שביט ולמנכ"ל משרד האנרגיה (שהוחלף מאז) קובי בליטשטיין על העיכובים בשורה של פרויקטים בשל המלחמה. מלבד תחנות הכוח ופרויקט ההסבה, שפיגלר מציין גם שהמלחמה תוביל לעיכובים בתוכנית הפיתוח של החברה: "המצב הביטחוני השורר במדינה מאז פרוץ המלחמה משפיע על יכולת קידום פרויקטים, זאת, בין היתר, עקב מחסור ממשי בכח אדם זמין ומקצועי אצל קבלנים, היעדר מומחים זרים ועיכוב באספקת ציוד (בעיקר ספקים מקומיים) וכן עקב אילוציה של חברת 'נגה' בזמן מלחמה בהיבט שרידות הרשת".
בעיה נוספת היא הקושי לחבר מתקני אנרגיה מתחדשת ופאנלים סולאריים לרשת החשמל באזורי העימות בצפון ובדרום. ברשות החשמל מקדמים היום מהלך שמאפשר דחייה של מועדי חיבור המתקנים הסולאריים בכל הארץ, ודחייה נוספת למתקנים בצפון ובדרום, ללא חילוט הערבות ליזמים שלא יעמדו בלוחות הזמנים שלהם התחייבו.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "רשות החשמל מתבלטת האם לדחות (בפעם השנייה) את המועדים המחייבים באסדרות לייצור חשמל סולארי לאזורי עימות בלבד, או לאזורים נרחבים יותר. ההתלבטות כלל אינה מובנת, או מתקבלת בתעשייה. שכן ברור שהמשק עובד במתכונת כוח אדם חלקית, לכולם חסרים עובדים וכולם שרויים בעיכובים מול ספקי שירות, שגם אצלם יש מגויסים".
