פרשנותמכתבי האזהרה של ועדת הצוללות: הפקרות ניהולית וחשש לשחיתות בליבת הביטחון
פרשנות
מכתבי האזהרה של ועדת הצוללות: הפקרות ניהולית וחשש לשחיתות בליבת הביטחון
מסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט מסתמנות כחמורות לא פחות מכל הרשעה פלילית או שחיתות; בנימין נתניהו פגע באינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל; מכתבי אזהרה גם למשה יעלון שהיה שר הביטחון וליוסי כהן שהיה ראש המל"ל; "רכש הצוללות ועיוות התהליך גרמו להפסד כלכלי למדינת ישראל שנאמד במיליארדי שקלים", קבעה הוועדה
1. ראש הממשלה סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים שלה. כך מסכמת ועדת גרוניס את אינספור הפגמים והמחדלים לכאורה שמנתה בהתנהלותו. "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה", נכתב בהחלטה שפורסמה היום, "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
2. ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט - בשמה העממי ועדת הצוללות - בראשות הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון אשר גרוניס, פרסמה היום חמישה מכתבי אזהרה שהמרכזי בהם מופנה כלפי ראש הממשלה. "נתניהו", נכתב, "עלול להיפגע אם הוועדה תגיע לכלל מסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות". כפי שנראה, התיאור "ללא תהליך סדור" לא מתקרב לעוצמת וחומרת הפגמים שנמנו. בנוסף הוציאה הוועדה מכתבי אזהרה למשה יעלון שהיה השר לנושאים אסטרטגיים ושר הביטחון; ליוסי כהן כראש המל"ל; לרם רוטברג שהיה מפקד חיל הים; ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל.
3. בין מחדליו לכאורה של נתניהו מונה הוועדה: הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון; הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות בלתי מבוססות, הצדקות משתנות, ללא עבודת מטה סדורה ובסטייה מהצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה; נמנע מלדון בהשלכות הנובעות מהקצאת תקציבי עתק להצטיידות בצוללת שישית על מוכנות צה"ל לאתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך, אשר הוצגו בפניו; ניסה לקדם הגדלות נוספות של צי הצוללות, שלא על בסיס עבודת מטה ובסטייה קיצונית מהצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה; קידם החלפת צוללות ישנות בחדשות ודחק את מערכת הביטחון מעיסוק בנושא המצוי בתחומי אחריותה; קידם רכש שתי ספינות סער 6 נוספות (שישמשו כספינות נגד צוללות) מגרמניה ללא מעורבות מערכת הביטחון, שהנושא מצוי באחריותה;
2 צפייה בגלריה
הצוללת אח"י רהב מגיעה לישראל בינואר 2016. להיטות של הדרג המדיני והמל"ל לקדם את רכש הצוללות
(צילום: אלעד גרשגורן)
והעיקר — כאשר אישר לגרמניה למכור צוללות למצרים "חטא" נתניהו בכך ש"קיבל החלטות בשאלות מדיניות־ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלבנטיים, הסתיר מגורמים רלבנטיים את השיח המדיני שניהל, יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים ובכך הביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל".
4. ועדת החקירה הוקמה בינואר 2022 בידי ממשלת השינוי של נפתלי בנט ויאיר לפיד, חלון הזמן הפוליטי שאיפשר גם את הקמת ועדת מירון שכבר לכדה את נתניהו והטילה עליו אחריות אישית לאסון. בינתיים, נוספו גם ההפיכה המשטרית ובעיקר טבח 7 באוקטובר לסל האסונות שהמיט נתניהו על המדינה. ועכשיו נוספה הצרה הזו של ועדת גרוניס. אם להעריך על סמך תגובתו של נתניהו לאסונותיו האחרים, סביר שימצא תירוצים ואשמים להסרת המטרד הזה. אבל, הסיפור הזה הוא שונה. כאן נתניהו לא יוכל לטעון ש"לא משכו אותו בדש בגדו". כאן מדובר בהפקרות עם חשש לשחיתות בנושאים שהם בליבת הביטחון.
2 צפייה בגלריה
ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, מימין: קובי בורטמן, קרנית פלוג, אשר גרוניס (יו"ר), צבי זילברטל, גדעון פרנק. שמעה 41 עדים ו־ 122 מרואיינים
(צילום: לשכת העתונות הממשלתית)
נתניהו, חשוב להזכיר, לא נחשד ולא הואשם בתיק 3000, תיק הצוללות שמתנהל כעת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ועדת גרוניס פועלת במקביל למשפט הפלילי, אבל מסקנותיה המסתמנות — במידה שאזהרותיה יהפכו לקביעות עובדתיות — הן חמורות לא פחות מכל הרשעה פלילית או שחיתות. ואולי גם אלה מסתתרות מתחת להתנהלות שמציגה הוועדה. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לא מצא ראיות שקושרות את נתניהו לסיפור הזה ששני דודניו כרוכים בו — עו"ד דוד שמרון כמייצגו של מיקי גנור נציג טיסנקרופ בישראל, והמנוח נתן מיליקובסקי, הבן דוד השני שהיה בקשר עסקי עם התאגיד הגרמני שמכר צוללות לישראל. אלא שנתניהו, מבחינה ראייתית, נחלץ מהתיק הפלילי. היום פתחה לו ועדת גרוניס את התיק הציבורי.
5. באפריל 2022 החלה הוועדה בעבודתה. מלבד היו"ר גרוניס חבריה הם צבי זילברטל, קרנית פלוג, גדעון פרנק, קובי בורטמן. בשלב הראשון נאספו עשרות אלפי מסמכים מכל הגופים הרלבנטיים. בשלב השני, בינואר 2023 החלה הוועדה לזמן עדים ומרואיינים. הוועדה שמעה 41 עדים ו־122 מרואיינים. חלק מהמרואיינים זומנו גם לעדות. בפני הוועדה העידו, בין היתר, ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, מנכ"לי משרד הביטחון, ראשי מל"ל, מזכירים צבאיים של ראש הממשלה, מפקדי חיל הים, בכירים במערכת הביטחון ואנשי שירות החוץ הרלבנטיים. הדיונים נערכו בדלתיים סגורות בגלל הסכנה לפגיעה קשה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. בכוונת הוועדה, נמסר, "לפרסם בקרוב חלקים בלתי מסווגים מתוך העדויות".
על הוועדה הוטל לחקור "את תהליכי העבודה המקצועיים ואת תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט בין השנים 2016-2009, לרבות החלטות מדיניות שנלוו לתהליכים אלו והתנהלות אל מול גורמי חוץ". המנדט הרחב הזה הניב את רוחב היריעה של מכתבי האזהרה.
6. בהחלטתה מהיום התייחסה הוועדה גם להליך הפלילי שמתנהל במקביל. הממשלה קבעה כי הוועדה לא תחקור את התנהלותם של הנאשמים בהליכים פליליים: גנור, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בן יוסף והאחרים. "בכך", כותבת הוועדה, "יצרה הממשלה, הלכה למעשה, הבחנה בין תפקידה של ועדת החקירה הממלכתית — לעסוק בתהליכי עבודה וקבלת החלטות — לבין ההיבטים הפליליים של רכש כלי השיט. זאת, מבלי לשלול את סמכות הוועדה לקבוע שיש חשש שנעברה עבירה אם מצאה שהדבר עולה מהחומר שבפניה". המשמעות היא שלא נסגרו ההזדמנויות להוסיף ולקבוע ממצאים ונאשמים פליליים לאחר שהמוזהרים יצטיידו בעורכי דין ויגיבו לאזהרות הוועדה.
הוועדה מדגישה את התמקדותה "בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בנושאים שהוטל עליה לחקור מבלי שהוועדה החליפה את שיקול דעתם של הגורמים המחליטים. כך, למשל, הוועדה אינה מביעה כל עמדה בשאלה מהו מספר הצוללות הנדרש למדינת ישראל ואין להבין מהחלטתה דבר בעניין זה". אבל, הוועדה שחושפת את המחלוקות רומזת שלמספר הצוללות הנדרש לא היו רק שיקולים מבצעיים־מקצועיים, אלא גם פוליטיים וחלילה פרסונליים.
7. עבודת הוועדה נחלקה לכמה נושאים. הסיפור הגדול הוא הצוללות שמתחלק לכמה פרשות משנה. "עיקרן של הפרשות", נכתב, "הוא ניסיונות חוזרים ונשנים של הדרג המדיני והמל"ל לקדם רכש צוללות. יוזמות הרכש לא עלו בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה ומעבודות שנערכו בנושא. חלק מהיוזמות קודמו ללא דיון ובלא תשתית תומכת וחלקן התבססו על נתונים מוטעים". צוללת היא הכלי היקר ביותר שבידי צה"ל ולעלוּת רכישתה מצטרפות הוצאות תחזוקה ארוכות טווח, ההחלטה לרכוש צוללת גורעת תקציבים ומשאבים מאמצעים אחרים. "בענייננו", קובעת הוועדה, "ההחלטות בדבר רכש הצוללות התעלמו מהפגיעה במוכנות לאתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך, אף שהפגיעה הוצגה בזמן אמת על ידי צה"ל. בנוסף, הלהיטות של הדרג המדיני והמל"ל לקדם את רכש הצוללות ועיוות התהליך גרמו להפסד כלכלי למדינת ישראל שנאמד במיליארדי שקלים". את "הלהיטות של הדרג המדיני" פורטת הוועדה לאזהרה הפרסונלית שהופנתה לנתניהו.
וכמובן, ההסכמה למכור צוללות גרמניות למצרים תחת כותרת הפרק "הסכמה למכר צוללות לצד ג'". וכך נכתב: "העיסוק בנושא ביטחוני ומדיני רגיש זה דרש התנהלות זהירה והרמונית המבוססת על ניתוח מעמיק. ואולם, הסוגיה טופלה על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן לא מסודר ולא מאורגן, בערוצים סותרים וללא מעקב ובקרה. התנהלות זו לצד הסתרת מידע מגורמים רלבנטיים יצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה". ושוב, הדרג המדיני זה נתניהו - "קיבל החלטות בשאלות מדיניות־ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלבנטיים, הסתיר מגורמים רלבנטיים את השיח המדיני שניהל, יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים ובכך הביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל".
8. נושא אחר הוא רכש ספינות המגן סער 6. בתחילה התנגדה מערכת הביטחון לדרישת הרכש של חיל הים, אבל עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון והצורך בהגנתם, הוצגו הספינות כייעודיות להגנה על מאגרי הגז ("ספינות מגן"). המחלוקות בין הגורמים נמשכו, והתהליך, קובעת ועדת גרוניס, "הוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן ובהגנה על המאגרים".
ומסכמת הוועדה: "התמונה הלכאורית המצטיירת בשלב זה היא כי בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
9. מכתב האזהרה שנשלח ליעלון הוא מפתיע. זה האיש שלחץ להקמת הוועדה ועתה הבומרנג שידה חזר ופגע בראשו. ולא פחות עם סעיף פלילי לכאורה: מצג שווא בתצהיר לבג"ץ. מצד שני, יעלון כבר מחוץ למגרש והחיים הפוליטים ורק ממצא פלילי יכול לפגוע בו. יוסי כהן, לעומת זאת, מתכנן קריירה פוליטית והוא בהחלט עלול להיפגע. כהן, כראש המל"ל, מוזהר על "שיתוף פעולה", יותר מדי נלהב ופחות מדי מקצועי עם נתניהו. למשל, "פעל באופן שהיה בו כדי להקנות יתרון למספנת טיסנקרופ על פני מתחרים אחרים"; למשל, בעניין מכירת הצוללות למצרים: "העלים את הטיפול בנושא מהגורמים הרלבנטיים, לרבות באמצעות הימנעות מתיעוד ותוך יצירת מצג שווא בפני מערכת הביטחון. זאת, אף שהיה מודע לסתירה בין פעילותו לבין מהלכים אחרים ותוך שהתעלם מאזהרות". השורה התחתונה לגביו עלולה בהחלט לסכן את עתידו הפוליטי. "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה", נכתב, "הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
10. לאחר שהוטלה עליו אחריות אישית לאסון המירון, לאחר טבח 7 באוקטובר והשלכותיו הנוראיות, מקבל נתניהו את מכתבי האזהרה שחושפים אותו למסקנות חמורות ביותר: סיכן את ביטחון המדינה, פגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים שלה. נדמה שלא היה בתולדות העמים הדמוקרטיים מנהיג שצבר כישלונות בסדר גודל תנ"כי שכזה. אלא שלנתניהו מזל כפול. הוא מצויד במבנה אישיות שמגונן עליו מכל קבלה של אחריות או הכאה על חטא. והוא מצויד בכת סוגדת שמתחזקת אותו פוליטית וגם תקשורתית והופכת אותו למסוכן הרבה יותר. הוא יעשה הכל כדי להפוך את המציאות, כדי להרחיק ממנו את האחריות, כדי להפוך את מאשימיו לנאשמים. עכשיו גם ועדת גרוניס תמצא עצמה בצד המוזהר.
