פרשנותגם הקטר של המשק נתקל במחסום ההפיכה המשטרית
פרשנות
גם הקטר של המשק נתקל במחסום ההפיכה המשטרית
אם לא הספיק הפיגור בתשואות בשוק ההון לעומת העולם, כעת אנחנו מקבלים גם ירידה בתעסוקה בהייטק הישראלי, שמפספס את ההתאוששות בארה"ב. ה"היפרדות" איתנו כדי להישאר – כלכלת העולם תמשיך קדימה ולא תחכה לישראל. את שר האוצר זה פחות מעניין, הוא עסוק עכשיו באילוף פקידים
1. "המסקנה שעולה מהנתונים משקפת שאי־הוודאות הפוליטית כבר פוגעת בפועל בענף ההייטק הישראלי. כמות העובדים והביקוש לעובדים בו ממשיכים להידרדר, לעומת התאוששות בתחום שכבר מורגשת היטב במדינות אחרות", כך כתב השבוע הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, בתגובה לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר המשרות הפנויות במשק כאשר היא מקדישה תשומת לב מיוחדת לענף ההייטק - "הקטר המרכזי של המשק".
לפי הלמ"ס, כמות המשרות בענף שירותי ההייטק ירדה במחצית הראשונה של השנה ב־10.6 אלף (כ־4%). לא פחות חשוב וגם יותר מטריד הוא כמות המשרות הפנויות בהייטק, שצנחה בכ־19%. זבז'ינסקי השווה את הנתונים בישראל לאלו של ארה"ב וגילה כי "המגמה בישראל היתה הפוכה מזו שנרשמה באמריקה, שבה הביקוש לעובדים (משרות פנויות) והתעסוקה בפועל בחברות ההייטק כבר מתאוששים בקצב מהיר".
כך, למשל, כמות המשרות הפנויות בענף המידע בארה"ב, שמרכז את מרבית העובדים בתחום ההייטק שם, כמעט הכפילה את עצמה מתחילת השנה. הביקוש לעובדי הייטק עלה בחדות, אחרי הירידה ב־2022. גם בישראל נרשמה ירידה חדה בביקוש לעובדי הטכנולוגיה ב־2022, בדומה לארה"ב, אבל בניגוד למתרחש בכלכלה הגדולה בעולם, מגמת הירידה בישראל נמשכה אל תוך 2023.
ההבדלים בשוק התעסוקה מזכירים את המגמה שראינו גם בשוקי ההון של ישראל וארה"ב. "ההיפרדות בין המגמות בישראל וארה"ב מנוגדת למגמה ארוכת הטווח, שכן לאורך שנים, כמות המשרות הפנויות בתחום הטכנולוגיה בישראל התנהגה באופן דומה מאוד למתרחש בארה"ב", הוא מסכם. הדברים של הכלכלן הראשי של מיטב ממחישים את נזקי ההפיכה המשטרית – הם כבר כאן, הם מזמן כבר לא תיאורטיים והם הגיעו "לקודש הקודשים" של כלכלת ישראל: הסקטור שמהווה כ־20% מהתמ"ג, מעל מחצית מהיצוא, כ־40% מהצמיחה ומהווה כשליש ממס הכנסה ליחידים.
כמה שעות מאוחר יותר נגיד בנק ישראל אמיר ירון קישר את אותה תופעת היפרדות במגמה ארוכת הטווח של שער החליפין של השקל לבין הביצועים של שוק ההון האמריקאי. כ־10% מהפיחות של המטבע הישראלי לא מוסברים על ידי גורמים כלכליים, לרבות העליות של המדדים בניו יורק. גם פה אותה היפרדות גורמת לנזקים ברורים: אינפלציה שמובילה להעלות ריבית, שפוגעות בכוח הקנייה של האזרח הישראלי ובכך ברמת החיים שלו.
2. גם שירה גרינברג, שעזבה את האוצר לאחרונה אחרי שביצעה בהצלחה יתרה את אחד התפקידים המאתגרים במשרד - הכלכלנית הראשית, אמרה דברים דומים. שלשום היא הגיעה לוועידת "כלכליסט" וחזרה על מה שהיא אומרת זה חודשים רבים, אך באופן חד יותר: "הנתונים הכלכליים של המשק והתחזיות הכלכליות מעידים על פרמיית סיכון עודפת של המשק הישראלי ביחס לעולם. אי־הוודאות בעקבות הרפורמה המשפטית, הסיכונים הגיאו־פוליטיים והשסע בעם, כל אלה מסכנים את כלכלת ישראל באופן משמעותי. חברות דירוג האשראי כבר התריעו בנושא הפגיעה של הרפורמה בכלכלה והציפייה שלהן היא להסכמה רחבה. אם הדבר לא יקרה, עלולות להיות לכך השפעות גם במישור פרופיל האשראי של ישראל". היא הוסיפה כי הקשרים עם ארה"ב הם "אסטרטגיים וחשובים לכלכלה הישראלית, קריאות הנשיא ביידן צריכות להילקח בחשבון בכובד ראש, כמו גם קולות הכלכלנים. הדגש הוא על ביצוע של רפורמה כזו שהיא לא בהסכמה רחבה. כל המומחים מצפים ששינויים בנושאים כאלו ייעשו בהסכמה רחבה".
גרינברג חזרה על הנתונים המעידים על ירידה דרמטית בהשקעות בהייטק, שהוא "ענף נייד". היא הזכירה והתריעה מפני תופעת בריחת המוחות שעלולה, לדבריה, "להוביל לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית". גרינברג הסבירה שביטול עילת הסבירות "עלול להוביל לאורך זמן לעליית השחיתות שתוביל לפגיעה בכלכלה", כאשר "שחיתות מובילה להקצאה לא יעילה, לירידה בהשקעות ולהידרדרות עקבית בפעילות הכלכלית".
גרינברג הובילה בקרב הפקידות המקצועית את הדרישה לקיים דיון מעמיק, רציני ומקצועי על ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית ולהציג את התוצאות לציבור. אין שום צורך להעניק לה פרס על זה: זו חובתה כעובדת ציבור – לשרת אותו ולשמור על האינטרס הציבורי ולא את השר או את האינטרסים הפוליטיים שלו. היא שילמה מחיר לאחר שסומנה כגורם עוין.
3. אף שהדברים ברורים ואף שישנה קבוצה קטנה של אנשים שנחושים להתעלם מהם, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, חשוב שהדרג המקצועי ימשיך להראות, להדגיש, לשפוך אור ולהתריע כל פעם מחדש על הנזקים הכלכליים של ההפיכה.
מי שיצטרך כעת לעשות זאת במקום גרינברג, הוא מי ששימש כסגנה, ד''ר שמואל אברמזון, בעל תואר דוקטור ממכון ראנד שבארה"ב שבתפקידו הקודם כיהן כראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. נאמר מראש: המינויו של אבמרזון מצוין. עם זאת, המינוי שעשה סמוטריץ' הוא תמצית כל הרעות החולות שהוא מבקש להחדיר לשירות הציבורי.
אברמזון נחשב לכלכלן מוכשר וכפי שאמר בכיר לשעבר באוצר: "הוא מונה אף על פי שיש לו כיפה על הראש ולא בגלל זה". הוא נחשב לפקיד מקצועי, רציני, מעמיק ובעל יושרה. הבעיה הראשונה עם המינוי, בדומה למינויו של אפי מלכין לממונה על השכר, היא כי אף כלכלן בכיר רציני ומקצועי אחר מחוץ למשרד האוצר או משירות המדינה לא היה מוכן להגיע. למרות הציוצים, ההצהרות והאיומים, סמוטריץ' יודע היטב כי מינוי לא רציני לתפקיד כה בכיר באוצר עלול לתרום להורדת דירוג אשראי, שיגרום להתרסקות השקל – ולכן הוא נזהר במינויים. הוא גם יודע היטב שחברות הדירוג, הארגונים הכלכליים הבינלאומיים ובעיקר המשקיעים הגלובליים שמים עליו עין ועוקבים אחרי כל תנועה שלו.
במקרים כאלו התוצאה תמיד גרועה. ברגע שאין כבוד לשר האוצר, כלכלנים מכובדים לא ייגשו למכרז, ולכן הציבור הישראלי לא ממקסם את תועלת המינוי. בנוסף, הבעיה הגדולה ביותר של סמוטריץ', כמיטב המסורת, היא שאברמזון מונה ברגע האחרון, אף על פי שהיה בעצם מועמד טבעי. חמור מכך, הוא מונה כממלא מקום. אין סיבה בעולם למנות את אברמזון לתפקיד זמני, שכן הוא היה עובר בקלות את ועדת המינויים ומקבל את אישור הממשלה. מדובר באחד המינויים הפשוטים שאפשר לעשות בימים כתיקונם. קל וחומר בימים מוטרפים אלו, כאשר שרת התחבורה מירי רגב קובעת סטנדרטים חדשים של מינוי פעילי ליכוד חסרי השכלה רלבנטית וניסיון בתחום התחבורה.
יש רק סיבה אחת מדוע סמוטריץ' מינה את אברמזון לתפקיד ממלא מקום – הוא רוצה את אברמזון, כמו גם את שאר הפקידים, חלשים. המסר של שר האוצר כלפי הדרג המקצועי במשרדו ברור: אם אתם רוצה את מינוי הקבע, אתם צריכים לשרת אותי - לא את המדינה; אתם צריכים להישבע לי אמונים, לא לציבור או לחוק.
בתפיסת של סמוטריץ', פקידים משרתים את האינטרסים של המלך ולא של הממלכה. "חשיבות העצמאות ומקצועיות אנשי המקצוע הכרחית ליצירת אמון השווקים", אמרה גרינברג, והיא יודעת בדיוק על מה היא מדברת. לכן, סמוטריץ' צפוי להעביר לאברמזון סדנת חינוך, כמו שעשה לחשב הכללי יהלי רוטנברג, שבסופה הוא יבין: או שאתה איתי עד הסוף או שאתה נגדי. ואם תהיה נגדי – גורלך מר. אם תהיה טוב אלי - אתה עוד עשוי למצוא את עצמך יושב בלשכת נגיד בנק ישראל.
הדילמה של אברמזון תגיע הרבה יותר מהר ממה שהוא חושב, זה יהיה סביב תחזיות הגירעון. הכלכלן הראשי הוא זה שקובע את תחזית הכנסות המדינה ממסים ומשם נגזרת תחזית הגירעון בפועל. אם התחזית גדולה משמעותית מהתקרה, אזי על הכלכלן הראשי להמליץ על התאמה - כלומר העלאת מסים או קיצוץ בתקציב. האם יסתיר את השלכות ההפיכה על הכלכלה? אם הוא רוצה להיות מקובל כמו רוטנברג, אז כנראה שהוא יצטרך "להתרכך" בתחזיות שלו.
הפיתוי גדול. כמו רוטנברג עצמו, לא מעטים החלו את הקריירות כפקידים עצמאיים, מקצועיים ורציניים אך נשברו באמצע. ולמרות הרזומה המרשים והמחמאות שקיבל, חובת ההוכחה עכשיו היא קודם כל על אברמזון.
