שתי תוכניות הפוכות: שיקום הצפון עדיין בערפל, תזוזה בדרום
שתי תוכניות הפוכות: שיקום הצפון עדיין בערפל, תזוזה בדרום
מינהלת תקומה תביא לאישור הממשלה תוכנית מפורטת בהיקף 19 מיליארד שקל לשיקום החבל הדרומי. במקביל תובא לאישור תוכנית לצפון שכוללת פתרון ביניים שנוי במחלוקת שלפיו התושבים יוחזרו רק לקרבת יישוביהם
שתי תוכניות שיקום אמורה לאשר הממשלה לצפון ולדרום. בראשונה, לצפון, הבלאגן עדיין חוגג, ואילו השנייה, לדרום, שתוצג לממשלה על ידי מינהלת תקומה, כוללת תוכנית חומש מפורטת לשיקום ופיתוח חבל תקומה. לאחר מכן משרד ראש הממשלה יעלה לאישור את התוכנית לשיקום אזור הצפון, או לפחות את השלב הראשון והמיידי של התוכנית, הכולל בין היתר צעדים לקראת החזרה הביתה של המפונים, בדמות פתרונות מגורים קרובים ככל האפשר לרשות המקומית, מוסדות החינוך והבריאות שמעניקים להם שירות בשיגרה, בהתאם להנחיית מערכת הביטחון.
בין לבין יעלה גם כן לאישור הממשלה מסמך מדיניות לשיקום אזורי אסון שנרקם בתקופה שבה ראש הממשלה היה נפתלי בנט. זו תוכנית תקדימית בקנה מידה עולמי והוגיה התכוננו בזמנו לתסריט של רעידת אדמה הרסנית. באמצעות לקחים ממדינות אחרות שפעלו לשיקום אזורים שנפגעו מאסון טבע יצרו את התוכנית הזו, באופן טרגי ובניגוד לציפיות ב־7 באוקטובר היא הפכה למודל שלפיו נוסדה מינהלת תקומה.
אזור הצפון שאליו מכוונת תוכנית השיקום מונה 60 אלף מפונים, מ־126 יישובים, חמש רשויות מקומיות, חמש מועצות אזוריות וקרית שמונה.
עברו הרבה סערות ומחלוקות עד שהתוכנית לשיקום הצפון יצאה לדרך. בעיקר מכיוון שבתחילת הדרך משרד הפנים ביקש להוביל את התוכנית. בסופו של דבר משרד ראש הממשלה יוביל אותה, החלטה שהולידה תרעומת מחשש שאין במשרד רה"מ מנהלים מספיק מנוסים לדחוף תוכנית כזו. עם זאת יש להחלטה הזו גם יתרונות מכיוון שרק גוף שכפוף ישירות לראש הממשלה יוכל ליצור שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה ותהיה לו הסמכות להכריע במחלוקות. זה המודל שהוצע בתוכנית לשיקום אזורי אסון, ולכן מינהלת תקומה הוכפפה ישירות לראש הממשלה.
גם לשיקום הצפון תוקם מינהלת, ויהיו בה צוותי פעולה במתכונת דומה לזו שפועלת מינהלת תקומה, אך היא תהיה רזה יותר ועם פחות כוח אדם. לאחר השלמת המשימה, הגוף הזה לא יפורק אלא אנשיו ימשיכו לעסוק בשיקום ארוך טווח על בסיס הניסיון שיצברו בשיקום אזור הצפון. כך שאם יתרחש אירוע אסון, יהיו כבר צוותים מיומנים. בכיר בממשלה שבקיא בפרטים אמר ל"כלכליסט" כי המודל הזה קיבל את אישור נציבות שירות המדינה, אך בעת כתיבת שורות אלה עדיין לא התקבלה עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר.
במשרד ראש הממשלה רוצים להתחיל את הליך השיקום על ידי קירוב המפונים לרשות שבה הם גרים. כך בתקופת הביניים עד סיום המלחמה מאתרים מקומות מגורים קרובים ככל האפשר לרשויות המקומיות המפונות, באופן שיאפשר לתושבים לשוב ולקבל שירותים מהן. הקו הצפוני ביותר שאליו אפשר לשוב מוגדר על ידי מערכת הביטחון.
פתרונות המגורים יימצאו בין היתר באמצעות משרד התיירות שמאתר בתי מלון שבהם יוכלו לרכז תושבי ישוב מסוים. בתקופת הקיץ יופעלו קייטנות באותה סביבה. המהלך הזה נידון בממשלה בשבועות האחרונים והיו לו מתנגדים, למשל ערן ניצן ממלא מקום יו"ר הוועדה המחוזית צפון אמר ל"כלכליסט" כי "לניסיון לייצר עוד מעבר לפני החזרה הביתה יש יותר עלות מתועלת. האפקטיביות של פתרון ביניים כזה היא מוגבלת למדי. בסוף אתה רוצה להחזיר אותם לבית שלהם, ולא לקחת אותם לעוד פאזה, שהיא חצי קלאץ', ליד הבית האמיתי. יש לזה עלות כבדה. מפת האיומים גם עלולה להשתנות. אתה לא רוצה להכניס מישהו לפתרון ביניים ואחר כך הוא שוב יתבקש לזוז משם".
התוכנית כוללת גם היערכות לכמה תרחישים בתחום החינוך. האחד אופטימי שלפיו חוזרים לבתי הספר בספטמבר אך נערכים גם למצב שבו לא תתאפשר חזרה. במקרה כזה יוקמו בתי ספר עורפיים ומרוחקים יחסית מהגבול, במודל שהועתק מחבל תקומה.
תקציב התוכנית לשיקום הצפון יהיה גדול מ־3.5 מיליארד שקלים שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח. אמנם זה הסכום שיאושר בישיבת הממשלה השבוע, אך זה התקציב לצרכים המיידיים. בנוסף אליו במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025 שהעבודה עליו תחל באוגוסט השנה יתקבלו סכומים נוספים.
מצד שני עד שיאושר התקציב צפויות עוד מהמורות ומחלוקות והתוכניות עלולות להתכווץ. בנוסף, חלק נכבד מהתקציב יגיע מפרויקטים שממילא כבר מקודמים. כך למשל נתח מ־3.5 מיליארד השקלים משמש למרכיבי ביטחון ומיגון, כך שלשיקום האזור נותר הרבה פחות כסף.
התוכנית תכלול ככל הנראה הקמה של אוניברסיטה בקרית שמונה על בסיס מכללת תל חי, אלא שזו יוזמה של שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון תושבת קרית שמונה שהוקפאה על ידי יואב קיש שר החינוך וחזרה שוב עם פרוץ המלחמה.
סעיף נוסף שאמור להיות בתוכנית הוא תמריצים כספיים ליזמים שיקדמו פרויקטים של התחדשות עירונית בקרית שמונה. מהלך שגם אותו החלה לקדם בעבר הרשות להתחדשות עירונית. בתחום הדיור מתוכנן גם תקציב לסבסוד של עלויות פיתוח המגרשים למגורים, וכן בוחנים הקמה של יישובים חדשים. לעידוד תעסוקה תוקם מינהלת שתמשיך לפתח את תחום האגרוטק והפוד טק. לטווח הזמן הקרוב יהיו תקציבים לחיזוק הרשויות מכיוון שיש הבנה כי רבים מהעובדים שלהם מפונים ומצד שני הן נדרשות כיום לאור המצב הביטחוני לספק יותר שירותים לתושבים מאשר בשיגרה.
התקציב יישאר ליישובי החבל ולשדרות
לעומת זאת התוכנית לשיקום ופיתוח חבל תקומה מעמיקה, בשלה ומפורטת הרבה יותר. העבודה של חצי שנה מורגשת. תקציב תוכנית החומש שתוצג לממשלה יהיה 18 מיליארד שקל, אך נכון למועד כתיבת שורות אלה ספירת חמש השנים מתחילה השנה, ולכן הוא אינו כולל מיליארד שקלים שהמינהלת קיבלה בשנת 2023 כך שבסך הכל היא מקבלת 19 מיליארד שקל.
עד הרגע האחרון היו בין המינהלת למשרד האוצר מחלוקות באשר לגבולות הגזרה. באוצר ביקשו שהתקציב הזה יושקע גם בישובים שנגעו במתקפה אך הם לא חלק מחבל תקומה, למשל אופקים ונתיבות. לכן באחת הטיוטות האחרונות אף הוצאו שורה של פרויקטים ונכתב כי ההחלטה עליהם תתקבל במועד מאוחר יותר.
בין היתר היו במחלוקת תקציב של 400 מיליון שקל להקמת שלוחה דרומית של מכון וינגייט, 320 מיליון שקל להרחבת מכללת ספיר, וקרוב למליארד שקל לפיתוח כבישים ותחבורה ציבורית. אך מתחילת הדרך ראש המינהלת משה אדרי התעקש והתמיד בעמדתו כי התקציב יישאר בלעדית לישובי חבל תקומה ושדרות ונראה כי העמדה הזו התקבלה בסופו של דבר.
